ביום חמישי בבוקר צלצל אליי סטודנט נסער. “עינב,אתה חייב לעזור לי”.

‘מה קרה?’ שאלתי,

“אני לומד לתואר מנהל השקעות, ויש לי פרזנטציה שבה אני משמש אנליסט מאקרו בתוך מין “בית השקעות” שהקמנו באוניברסיטה. ואני לא בטוח בחומרים שאני מעביר. אני צריך שתבדוק אותי”.

הבעיה איתו שהפרזנטזציה שלו מחר בבוקר, מה שאמר, שהייתי צריך להיפגש איתו בשישי בבוקר, הדבר שהכי לא בא לי לעשות אחרי שבוע שלימדתי בו מהבוקר עד הערב ברמה פסיכית וסוף סוף תכננתי טיפה לנוח.

אבל “מלאך טוב” במוח שלי, שידל אותי לעזור לבחור,ולקחתי על עצמי את הסיפור הזה בחריקת שיניים אבל בתחושת שליחות ומצווה.

בשישי בבוקר הוא הגיע, נתן לי את הפרזנטציה שלו שהתייחסה לעליית ריבית בישראל והשפעותיה (דבר שנדון עליו בהמשך השבוע) ולאיזה אפיקי השקעה להסיט את הכסף,הערתי את מה שהערתי, אבל מה ש-צד את תשומת ליבי זה תיק ההשקעות שאותה קבוצה שלו בנתה.

היא היתה מורכבת מ40% אגח ממשלתי, 40% פק”מ,20% אג”ח קונצרני בדירוג גבוה.

שאלתי אותו- אתה מבין כמה תשואה תיק כזה יעשה ללקוח שלך? הוא ענה-לא.

אמרתי לו, שאם תהיה פה 2% תשואה בשנה זה הישג.כלומר בתוך 10 שנים יעשה התיק 20%.

האם בשביל זה אנשים משקיעים אצל יועץ?

הוא צחק ואמר שאני כנראה צודק, אבל הם בקבומה נגד מניות מכיוון שלדעתם מדובר בהימור.

צחקתי גם אני. אבל רגע-יש מצב שהוא צודק? אולי מדובר בהימור ואני מדומיין? אולי באמת מדובר בהימור כמו ברולטה? הרי אני רואה שיש ירידות חדות ואין לי ממש מושג מדוע. אין מיתון, עליית הריבית היא בגלל כלכלה משתפרת, אין איזה דוחות קטסטרופה (חוץ מכמה שבבים וגם לא כולן). על מה הירידות?

בדקתי אפילו עם חברים שלי מבתי השקעות, גם קודקודים רציניים, מנהלי בתי השקעות. מכרתם מניות?לא.

למה לא מכרתם? אין סיבה פונדמנטלית.

מה אתם אומרים על המצב?הזדמנות.

אז מה הולך כאן? הזדמנות או לא הזדמנות, אולי מדובר בהימור, והסטודנט רון צודק?

אז הלכתי למספרים.בואו נראה אותם.

אלה מספר השנים שצריך להשקיע במדדים כדי לקבל 100% הצלחה:

המספר הראשון שגיליתי אכן היה די עגום.

משנת 1950-2018 ממוצע הימים החיוביים עמד על 55%.כלומר- תכלס הימור.

אז מה הטעם? לסגור את העסק ולחזור לאמן כדורסל? הייתי בסך הכל לא רע…

אבל אז גיליתי נתון אחר שהשאיר את המשרוקית והכדורסל בבית.

בדקתי את ממוצע העליות ברמה השנתית ולא היומית.

ושימו לב לזה-

75% מהשנים במדד האס.אן.פי ,היו שנים שסיימו בתשואה חיובית, עם ממוצע שנתי של 8% משנת 1950 ועד ימינו.

כלומר בממוצע, אם השקעתם 4 שנים-שלוש מהן היו חיוביות. אלמנט ה”הימור” נעלם.אין כאן כבר מזל אלא עובדות.

אבל בואו נלך רחוק יותר, נדייק יותר, מה אחוז העשורים (עשר שנים), שהיו חיוביים מול שליליים משנת 1952 ועד היום (אין תיעוד משנת 1950).

אז שימו לב לנתון הזה-89% מהעשורים היו חיוביים!! עם תשואה ממוצעת של כמה? 115% תשואה ממוצעת לעשור.

בואו נדבר על 20 שנה. כמה 20 שנה רצופות היו חיוביות לשוק וכמה שליליות.

אז שימו לב לנתון הבלתי ייאמן הזה- בדקתי 45 עשורים כפולים, כאשר מתוכם 100% היו חיוביים. כן-100%.

תשואה ממוצעת- רווח של 361%.

התשואה שהיתה ב20 שנים הכי רעות עמדה על עלייה של 75%.

הכי טובה עמדה על 1181%.

אני יודע,יש פה ח’ברה מבוגרים, שבטח אומרים עליי עכשיו, ‘מה הוא בא לבלבל לנו ת’מוח, מה 20 שנה אנחנו עכשיו בני 70-80’.

אז בואו נבדוק משהו אחר, כמה זמן צריך להשקיע כדי להביא לעובדה של רווח וודאי?

התשובה- 14 שנים רצופות.

ולא. לא בחרתי את התקופה הכי קלה. בתקופה הזו היו משברים קשים, מרים וכואבים:

1972-משבר האנרגיה העולמי, 1980-משבר החוב באמריקה הלטינית, 1983- משבר מניות הבנקים,1987-יום שני השחור (ירידה של 22% ביום),1997-המשבר הפיננסי באסיה, 1999-משבר החוב בארגנטינה,2001-בועת הדוט.קום (ירידה של 50%),2008-משבר הסאב פריים (ירידה של 58% במדד).

ועם כל זה- עדיין אין 14 שנים שהבורסה סיימה במגמה שלילית.

מדהים לא?גם אותי זה הפתיע לטובה.

“השחקן שלא זרק”

תשמעו עוד סיפור.קצת ארוך,אבל מלמד משהו על הבורסה ,על חינוך ועל אימון.

כשאימנתי כדורסל בהפועל כפ”ס, היה לי שחקן ב”נערים” שהיה מפציץ באימונים.היה פשוט מצויין.הכי טוב בקבוצה.

איך שהיה מגיע המשחק- הוא נראה כמו צל של עצמו. מחטיא, חוטף חסימות, פשוט נראה נורא.

היכולת שלי כמאמן טוב לא היתה בגלל שידעתי תרגילים יותר ממאמנים אחרים, אלא בגלל שהצלחתי טיפה יותר מאחרים להבין את הפסיכולוגיה של השחקנים שלי.

בהתחלה,ניסיתי להבין איפה הבעיה של אותו שחקן ולא הצלחתי.הוא גם לא הצליח להסביר לי מה גורם לו לאותו איבוד ביטחון.

יום אחד אבא שלו בא לאימון ונעמד לידי באמצע המגרש ואמר לי- “איך הבן שלי מתאמן נורא, אני אראה לו בבית מה זה”.

ואז הבנתי הכל. הבנתי למה הילד לא מתפקד, הוא פשוט לא עומד בלחץ של האבא האגרסיבי שבא לראות את המשחקים.

אירגנתי פגישה עם שני ההורים, וטענתי את מה שאני חושב, שניהם כעסו וטענו שמה פתאום ומה אני מבלבל תמוח וכ”ו…אז עשיתי ניסיון בלי לספר לאף אחד.

ארגנתי 2 משחקי אימון מול קבוצות אחרות אליהם האבא לא הגיע, ואמרתי לאותו שחקן-זרוק לסל.אל תפחד יש לך גב ממני, אם תחטיא תחטיא הכל בסדר.

ברבע הראשון הוא המשיך במגמה הגרועה, כאשר כל זריקה שהוא מחטיא ישר הוא זורק אליי מבט.. צעקתי לו כל פעם בתגובה-‘תמשיך, הכל בסדר, תן בראש ,אני סומך עליך’.

ככה היה רבע ראשון ושני. ברבע שלישי ורביעי הוא השתחרר וניצח את המשחק עם איזה 30 נקודות.

ככה היה גם במשחק השני. אותו סיפור, רק ש-פה היכולת הטובה התחילה מהשנייה הראשונה וגם פה הוא קלע בערך 30 נקודות למשחק.וכל זה כשהאבא לא נמצא בקהל.

הסוף לצערי לא היה טוב. ביקשתי מהאבא לא להגיע למשחק הבא והוא סרב להקשיב לי.

הילד עלה למגרש, החטיא 2 זריקות ואז נשכב על הרצפה והתחיל לפרפר בטענה שכואב לו החזה.

זה היה מחזה נורא, שהתברר כהתקף חרדה.

את המציאות לא יכולתי כבר לשנות משום שלא היתה לי את תמיכת ההורים, והעונה של אותו ילד נגמרה בלי מינימום מיצוי פוטנציאל.

עכשיו,למה אני מספר לכם את זה.

אני מדבר עם הרבה אנשים שמשקיעים בבורסה בשבועות האחרונים, גם עם הצעירים וגם עם הותיקים, מדהים שחלק מהוותיקים עם הניסיון הרב, כבר שכחו את התנודתיות הזו ונכנסים להתקף חרדה.

האופציה של השחקן שלי היתה יכולה להיות אחרת לו היו לו את הכוחות הנפשיים לזה. הוא היה יכול להישאר על המגרש, להתעלם מרעשי הרקע ולדעת את הסטטיסטיקה- הוא שחקן טוב. טוב מאד. הכי טוב בקבוצה. הוא יודע את זה.

הוא הסתפק בלקבל “פירורים” של דקה שתיים בסוף כל משחק מהמשך אותה עונה.

אתם יודעים את הסטטיסטיקה, אתם יודעים שלפעמים “האבא הלחוץ” יושב לכם במוח. שחררו אותו ואל תתייחסו. כי אם תשארו על המגרש- הסטטיסטיקה לא משקרת.

ההערכה שלי לירידות בשוק

הייתי פעיל בשוק ההון בשתי משברי ענק- בועת הדוט קום (בחצי השני שלה) ובסאב פריים של 2008.

אף פעם לא ראיתי ירידות כאלה בלי ממש סיבה ממשית.

העלאת הריבית לא היתה אמורה להביא לתוצאה שקרתה. ההיסטוריה מוכיחה את את ועוד נדון בזה.

אני יודע שמה שאגיד פה עכשיו יישמע לכם מוזר, אפוקליפטי,דמיוני, אבל אני לא בן אדם הוזה. לא קראתי את ההערכה הזו משום אנליסט או אדם בעולם,אלה ההערכות שלי בלבד, אבל אני חושב שמאד יכול להיות שאני צודק.

לדעתי יש פה מניפולציה סינית, שחיכתה לתקופה שאין בה מחזורי מסחר גבוהים (קיץ ולפני חג מולד),ובעת שהאיחוד הפסיק להזרים כסף לשוקי האג”ח וזאת כדי להפעיל לחץ חזק של אלגו טריידינג של שורטים על השוק האמריקאי ובכך לגרום למפולת שתלך ותתגלגל בשוק האמריקאי.

למה?

הסינים ביישורת האחרונה, הם ראו את הבורסה שלהם נדפקת שהלחץ עובר אליהם והבורסה בארה”ב הלכה פיקס. הם יודעים שטראמפ תלוי בורסה, ואם תהיה מפולת בנסדק- הוא ירוץ כמו כלכלב להסכם סחר בתנאים טובים יותר לסינים. ובעיניי זה נראה כמו פעולה מתוזמנת של מיליוני מכונות מסחר לגרום לתנודתיות בשוק ובכך לבריחה המונית של כסף בטווח זמן קצר מאד שיפעיל לחץ על האמריקאים.

ותכלס- רואים שהולך להם.טראמפ נמצא בשיגעון, רוצה לפטר את מנכ”ל הפד בגלל שהעלה ריבית,אמריקה בפאניקה בגלל הבורסה וכולם צורחים על טפאמפ-תביא בשורות טובות.

אני יודע, אף אחד לא דיבר על זה עד היום. אולי הקדמתי את זמני. ואולי לא. נחיה ונראה בעתיד אם מישהו יעלה על זה.