שלום ח’ברה,

יש מנתחים פונדמנטליים,שחושבים שאם הם מצאו חברה עם מכפילים נמוכים-אז מדובר בקנייה טובה.

האומנם?

בואו נעלה 2 דוגמאות שמהן נבין שיש הרבה כבוד למכפילים,אבל יש עוד דברים שצריך לבדוק לפני שלוקחים החלטת השקעה.

תחרות עזה בשוק תנודתי

נתחיל בחברת חד תעשיות.

חברת חד תעשיות, עוסקת ביצור, עיבוד ושיווק של מגוון מוצרי מתכת לזיון בטון, לענפי הבניין, התעשייה והחקלאות.

הפעילות העיקרית של קבוצת חד אסף היא בישראל.

בנוסף, לקבוצה חברה בת ברומניה המייצרת חוטים וכבלי פלדה, וחברה בת בהולנד המייצרת רשתות לזיון בטון.

לקוחות קבוצת חד אסף הינם בעיקר מעבדי ברזל וקבלני בניין ותשתית, וכן מפעלי תעשייה, חקלאות, סיטונאים לחומרי בניין ומוסדות.

פירוט תחומי פעילותה של הקבוצה הינם:

א.ייצור פלדה לזיון בטון בישראל – מהווה את תחום פעילותה העיקרי של החברה לרבות עיבוד ברזל לבנין,רשתות לבנין, כלונסאות ואלמנטים.

ב. פעילות ייצור חוטי פלדה, חוטים מגולוונים וכבלי הרמה ברומניה.

ג. פעילות מוצרים משלימים לבניין.

מעניין לראות,כי חברת חד נעלמה מהזרקורים כמעט לחלוטין…פעם היו מדברים עליה והיתה מאד פופולארית, אבל היא פשוט “התאיידה”.

בואו נראה קצת את המספרים:

היא שווה כיום 197 מיליון ש”ח.היא רווחית ונסחרת לפי מכפיל רווח של 10 ,כאשר בשנת 2016, עשתה קפיצת מדרגה רצינית מהפסד בשנת 2015 של 29 מיליון ש”ח לרווח של 19 מיליון ש”ח.

על פי איך שהשנה הזו מסתמנת, החברה עשויה לסיים את שנת 201 ברווח נקי של כ19-25 מיליון ש”ח.

עוד מעניין לראות שלחברה הון עצמי של 468 מיליון ש”ח. כלומר היא נסחרת במכפיל הון של 0.34,שזה לא פחות מבלתי נתפס…מכפיל של חברה בפשיטת רגל למרות שהחברה רווחית ואינה ממונפת יתר על המידה!

אז מה לכל הרוחות הולך כאן?

המוסדיים שמחזיקים בחברה הם מגדל,ועוד 74% של בעל השליטה שני אברהם. כלומר- לציבור יש 18% מהמניות.

1.מחירי הפלדה: רווחיות הקבוצה בפעילותה בתחום ייצור מוצרי פלדה לזיון בטון קשור קשר הדוק לרמות המחירים בשוק הפלדה העולמי.

בתחילת שנת 2016, חלה המשכיות של ירידות המחירים שהחלה עוד מסוף שנת 2011 והחל מחודש מרץ 2016 שוב החלה עליית מחירים שנפסקה בחודש מאי ולאחרונה ישנה יציבות במחירים.

2.תחרות עם הטורקים: במסגרת תחום הפעילות, לקבוצה תלות גבוהה במחירי המוצרים המקבילים המיובאים מחו”ל, בעיקר מתורכיה, היות ואלה מהווים חלופה לרכישת מוצרי הקבוצה. לפיכך,מחירי ייבוא הברזל לבניין מתורכיה מכתיבים הלכה למעשה את מחירי התוצרת המקומית של הברזל לבניין.

3.פרוייקטים משמעותיים: במהלך שנת 2016 נמשך ביצועם של פרויקטי תשתיות, שהחלו בשנים 2014 ו-2011 וכן,החלו מספר פרויקטים כגון הרכבת הקלה בתל אביב, נמל חיפה ועוד, להם החברה מספקת ברזל.

4.תחרות: לחברה יש תחרות מהותית מאדבישראל,אם מצד הייבוא ועם מצד מתחרים מקומיים.

השיטות העיקריות של הקבוצה להתמודדות עם התחרות הן העלאת רמת השירות הניתנת על ידי הקבוצה בדרך של קיצור מועדי אספקה, זמינות מוצרים, מתן פתרונות הנדסיים מתקדמים והרחבת סל המוצרים וכן העלאת המודעות לאיכות ולרבגוניות של מוצרי הקבוצה.

5.יעדים: היעד המרכזי של הקבוצה הוא הגדלת הערך המוסף של מכירותיה בתחומי פעילותה והגדלת נתח השוק של החברה בשוק המקומי. לנוכח זאת וכן לנוכח מבנה התחרות בשווקים בהן היא פועלת, הקבוצה משקיעה בהרחבת כושר היצור של מוצרי בנין ובתוכניות התייעלות וחיסכון בעלויות.

יעד חשוב נוסף הינו הגדלת היקפי הפעילות בתחום הפעילות במוצרים בעלי שיעורי רווחיות גבוהים יותר וכן להגדיל את מאמצי השיווק בהשגת פרויקטים חדשים.

אז מה היה לנו פה:

מצד אחד, לאחר 6 שנים, חלה עלייה במחירי הפלדה, ששיחק קלף לחד, וזה בדיוק גם מה שאנו רואים בגרף. יחד עם זאת, מדובר בחברה ללא מעוף כל כך…שנראית יותר במלחמת השרדות מול המתחרים.

אז כן, לפי המספרים מדובר בחברה שנסחרת במחירים זולים,אבל הסיפור שלה אולי קצת כבד ומייגע ולא מושך משקיעים למרות המכפיל האטרקטיבי.

תלות בלקוח בודד

השנייה היא חברת ממן.

קשה למצוא היום בבורסה חברות שנסחרות במכפיל חד פסרתי וגם מחלקת דיבידנד גבוה.

אחת מהן היא חברת ממן. שנסחרת במכפיל רווח של 9.8 ומחלקת דיבידנד שנתי של 7%.

חברת עוסקת בארבעה תחומי פעילות עיקריים:

1.מסוף המטענים: הפעלת מסוף המטענים המורשה לטפל במטעני יבוא ויצוא בנתב”ג. כמו כן, מספקת ממן, באמצעות חברת בת, שירותי פיקוח ואבטחה במסוף המטענים ומחוצה לו לחלק מחברות הקבוצה ולגורמים נוספים.

2.שירותי תעופה: קבוצת ממן מספקת שירותי קרקע לחברות תעופה, שירותי VIP לנוסעים, שיווק ומכירה של כרטיסי טיסה בטיסות נוסעים, של נפחי מטען בטיסות מטען, סידורי קרקע שונים בחו”ל ובהסעת נוסעים ועובדים מ/אל נתב”ג ושדה דב.

3.שירותים לוגיסטיים.

4.השכרת נדל”ן.

אלטשולר שחם ואל על (שמשתפת איתם פעולה עסקית) הנן בעלי עניין בחברה ולציבור יש אחוז אחזקה קטן של 14.6% בלבד מהמניות.

ממן מספקת מגוון רחב של שירותי לוגיסטיקה ותעופה ובבעלותה מסוף מטען אווירי בעל נתח שוק של 56%. שימו לב רבותיי-מסוף המטענים של ממן טיפל במהלך השנה בכ-176,164 טון מטען אווירי – כ-55.8% מסך הפעילות בנתב”ג.

לאחרונה, החברה הגדילה את פתרונות הלוגיסטיקה שהיא מספקת עם שטחי אחסון של 250 אלף מ”ר בפריסה ארצית וכ-30 אלף מ”ר של שטחי אחסנה ברומניה ובצ’כיה.

עד כאן פצצה נכון? אבל שימו לב- לממן יש תלות באל על כלקוח, ואם הם יבריזו להם-הם יהיו בבעיה גדולה מאד.

אז זה הסיפור. חברה לא יקרה מבחינת מכפילים ביחס למתחרות,דיבידנד יפה מאד אבל עם תלות רצינית בלקוח מרכזי.

אנו רואים פה דוגמאות לשתי חברות, שעל פניו נותנות עבודה ומצוינות, עם מכפילים נמוכים-אבל כנראה שבצדק…

אני מזמין אתכם אליי להגיע ללימודי שוק ההון וללמוד איך חוקרים חברות לעומק ומגיעים לנקודת החלטה מה הבוננזות הכי גדולות שיש.