הי חברים,

היום אני רוצה לדבר על השקעות בכלל, על פילוסופיית השקעות.

אתמול כתב לי חבר בווטסאפ-"אותי לא מעניין מה עושה החברה מי היא ומה הסיפור שלה הלאה- אותי מעניין שהמנייה תעלה וזהו".

האמת? באיזה שהוא מקום הוא גם צודק. זה מה שכולנו מחפשים. נכון, אכפת לנו מהפיתוחים ומהתגליות. זה מרגש אותנו ומחכים אותנו, אבל אם בשורה התחתונה זה מלווה באדום בתיק-אז זה לא שווה כלום.

הבעיה בגדול זה לא הרצון, הבעיה זה בגישה. מה בעצם קורה למשקיע שאכפת לו מהמנייה יותר מאשר העסק.מה ההבדל בפילוסופיה בין משקיע במנייה למשקיע בעסק. האם ההבדל בגישות נותן יתרון למישהו? האם מישהו מהם ירוויח יותר בסופו של דבר?

פה נכנס לסיפור אחד המשקיעים הגדולים בתבל-בנג'מין גראהם, שדיבר בדיוק על הדברים האלה.

מדובר בכלכלן יהודי-אמריקאי, שהוא התנ"ך של השקעה במניות. הוא נפטר בשנת 1894 ועדיין יסודות ההשקעות שלו עומדים מוצקים מאד.

בסיס תורתו של גאהם אומר את הדבר הבא: בעל מניות צריך לראות אותן בראש ובראשונה כבעלות חלקית על עסק.

עם נקודת המחשבה הזו, בעל המניות אינו צריך להיות מוטרד מדי מהתנודתיות במחירי המניות, מאחר שבטווח קצר, הבורסה מתנהגת באופן תנודתי, אבל בטווח ארוך היא מתנהגת בצורה מאוזנת. (כלומר בטווח הארוך הערך האמיתי ישתקף במחיר המניות).

בואו ננסה להבין קצת את התורה שלו בראשי פרקים.

התורה של בנג'מין גראהם

1.ביטול כל שיטה אחרת- גראהם שלל מכל וכל כל שיטה אחרת שמהווה "קיצורי דרך".הוא ביטל את הסחר במניות לטווח קצר, והיה נגד לקנות מניות "אופנתיות", למרות סיכויי ההצלחה האפשריים לטווח קצר, הוא טען כי ככל ש"היריעה" תמתח והמשקיע ימשיך בשיטה זו- סיכוייו להפסיד ילכו ויגדלו.

הוא המשיל זאת, למציאות בו מכונית צריכה לעבור יעד של 100 ק"מ. וכל מכונית עושה את הנסיעה הזו בפחות או יותר בשעה.

ואז בא נהג, נוסע במהירות של פי 2 ומציג לנהגים האחרים את "ההפתעה של העולם"- "הנה, בואו תראו איך אתם יכולים לקצר את הנסיעה רק אם תנהגו לפי השיטה שלי במהירות של פי 2….'.

האם מישהו יעשה את זה? כן,הטיפשים מאד, שירצו להגיע יותר מהר פעם פעמיים עד שבסוף יעשו תאונה…

ככה זה גם בשוק ההון מבחינתו. קיצורי הדרך יעלו ביוקר.

משפט המפתח הוא- "כאשר אתם עוסקים בספקולציה על פני השקעה- אתם מגדילים את סיכוייו של מישהו אחר לצבור עושר ומורידים את שלכם".

2.גראהם גם מבטל את כל הפרדיגמות שידועות בשוק כגון- אפקט ינואר וכ"ו…הוא מאמין שסוד שכולם יודעים אותו- מאבד מערכו.

3.גראהם עד כדי כך שונא מסחר במניות ,עד כדי שהוא מדמה אותו לפעילות בקזינו.

עוד הוא מוסיף ,שמי שבכל זאת החליט להמר בקזינו הזה, שיגביל את אפשרות ההפסד, כמו מהמר שנוסע לווגאס עם 100 דולר ומותיר את שארית הכסף בכספת בחדר.

4.גראהם חושב, שמשקיע צריך לדעת לעבור מפולות ברגיעה ולא להבריח מהשוק את כספו. נכון, במציאות של היום זה נראה דמיוני לחלוטין,אבל ככה הוא רואה את היכולת להיות סבלני ולא להתרגש אלא להיפך-לחזק בתקופות כאלה את האפיק המנייתי בלי שום חשש.

הוא טוען,שמי שיודע לעבור מפולות בלי פחד- יכול להיות ב100% מהכסף בבורסה.

5.מאיזה כסף לחזק אם התיק נשחט? או, פה זה מעניין ודיברתי על זה לא מזמן בעבר. גראהם ממליץ לחלק את התיק ל50% מניות ו50% אג"ח, כך בתקופות שיש שפל-מחזקים את המנייתי. תקופת גאות- מוכרים מניות וקונים אג"ח.

6.גראם מפתיע בגישתו לגבי גיל המשקיעים.הוא טוען ההיפך מכל העולם-שצעירים צריכים להשקיע בצורה סולידית ושמבוגרים ומבוססים-להשקיע יותר אחוזים במניות.

7.סגנון ההשקעה של גראהם נוגד לחלוטין את הסגנון "החדש" של המניות החמות…

הוא דוגל ברכישת מניות של חברות גדולות ולא פופולאריות,הוא יחפש את המניות שנסחרות במכפילים זולים ,משום שהן אינן "זוהרות" והצמיחה שלהם לא חדה.

המיקוד שלו הנו בהתמקדות בחברות גדולות שחוות תקופות של חוסר פופולאריות (בזק,ג'נרל אלקטריק,אולד..).

הוא לא היה מתרגש מכל הודעה שלילית שנשלחת בווטסאפ,ולא מניתוח של אנליסט כזה או אחר.

הבחירה שלו בהשקעה כזו מבוססת על יתרונות החברות האלה, משאבים בכוח אדם,והעובדה המעניינת יותר-שהשוק יגיב חזק מאד למעלה לכל שיפור (טבע לדוגמא).

מה המבחנים של גראהם לאיתור מניות במחירי מציאה? האם השיטה שלו "מחזיקה מים" ,גם במציאות הנוכחית של הבורסה? נדון על זה בשבוע הבא.

ולסיום, אתם יודעים מה המשפט שאני הכי שומע ממשקיעים? "השקעתי לפני 5 שנים במנייה הזו, היא ירדה ויצאתי, איזה טיפש אני,אם הייתי נשאר הייתי היום מיליונר, חבל".