משחק קצר · 25 משפטים · כ-5 דקות
מיתוס או עובדה? 25 משפטים שכולם שומעים על הבורסה
את המשפטים האלה שומעים בכל שיחה על כסף ועל קריפטו: מחברים, ברשתות ולפעמים גם ממי שמוכר משהו. חלקם נכונים, וחלקם נשמעים הגיוני אבל מטעים. עברו עליהם אחד אחד, תחליטו מה דעתכם, ורק אז תראו את התשובה. כל הסבר מבוסס על התוכן שכבר יש באתר, עם קישור לקריאה נוספת.
25 משפטים · התשובות מופיעות מתחת לכל משפט
משפט 1
«אם מפזרים את הכסף בין הרבה השקעות, אין יותר סיכון.»
זה מיתוס.
פיזור מקטין את הנזק שטעות אחת יכולה לעשות לתיק, אבל הוא לא מבטל את סיכון השוק. כשהשוק כולו יורד, גם תיק מפוזר מרגיש את זה.
משפט 2
«אג״ח היא השקעה בלי סיכון.»
זה מיתוס.
אג״ח היא הלוואה למדינה או לחברה, בתמורה לריבית ולהחזר הקרן. גם בה יש סיכון, למשל שהחברה לא תעמוד בתשלומים.
משפט 3
«מינוף מגדיל גם את הרווח האפשרי וגם את ההפסד האפשרי.»
זה עובדה.
מינוף הוא שימוש בכסף לווה כדי להגדיל את ההשקעה. הוא עובד לשני הכיוונים, ולפעמים ההפסד יכול אפילו לעלות על ההשקעה המקורית.
משפט 4
«בשורט, הכי הרבה שאפשר להפסיד זה הסכום שהשקעתי.»
זה מיתוס.
בשורט מוכרים נייר ערך שאולים ומקווים לקנות אותו בחזרה בזול. אם המחיר ממשיך לעלות, ההפסד יכול להמשיך לגדול. אין לו תקרה.
משפט 5
«סטופ לוס מבטיח שאצא בדיוק במחיר שקבעתי.»
זה מיתוס.
גבול הפסד הוא כלי חשוב לתכנון, אבל בתנודות חדות הביצוע יכול להיות במחיר גרוע מהמתוכנן.
משפט 6
«פקודת שוק מבטיחה לי את המחיר שראיתי על המסך.»
זה מיתוס.
פקודת שוק מתבצעת מיד, במחיר הטוב ביותר שזמין באותו רגע. הביצוע מהיר, אבל המחיר לא מובטח. מי שרוצה שליטה במחיר משתמש/ת בפקודת לימיט, ואז ייתכן שהפקודה לא תתבצע.
משפט 7
«חברה שחילקה דיבידנד חייבת להמשיך לחלק אותו.»
זה מיתוס.
החברה לא חייבת לחלק דיבידנד, והיא יכולה לשנות את החלוקה או להפסיק אותה.
משפט 8
«גם הבדל קטן בדמי הניהול יכול להצטבר לסכום משמעותי לאורך שנים.»
זה עובדה.
דמי ניהול נגבים כל שנה מהסכום כולו, ולכן ההבדל מצטבר. במחשבון ההשוואה אפשר לראות את זה עם המספרים שלכם.
משפט 9
«תשואה ריאלית היא התשואה אחרי שמנכים את האינפלציה.»
זה עובדה.
אינפלציה מקטינה את כוח הקנייה של הכסף. התשואה הריאלית מראה כמה כוח קנייה באמת נוסף.
משפט 10
«ניתוח טכני יודע לחזות לאן המחיר ילך.»
זה מיתוס.
ניתוח טכני בודק את גרף המחיר ונפח המסחר כדי לזהות מגמות ואזורי מחיר חשובים. הוא לא מנבא את העתיד. הוא עוזר לתכנן כניסה, יציאה וגבול הפסד.
משפט 11
«מכפיל רווח גבוה תמיד אומר שהמניה יקרה.»
זה מיתוס.
מכפיל גבוה יכול לשקף מחיר יקר, אבל גם ציפיות לצמיחה. לכן משווים אותו בדרך כלל לחברות דומות ולא מסתכלים עליו לבד.
משפט 12
«קרן סל נסחרת בבורסה במהלך יום המסחר, כמו מניה.»
זה עובדה.
קרן סל נסחרת לאורך יום המסחר ובדרך כלל עוקבת אחרי מדד. בקרן נאמנות, לעומת זאת, קונים ומוכרים יחידות במחיר שנקבע פעם ביום.
משפט 13
«AI כבר יכול להגיד לי איזו מניה לקנות.»
זה מיתוס.
AI עוזר לחקור, לסכם ולזהות מגמות, ואת התשובות שלו כדאי לבדוק מול המקור. ההחלטה, וניהול הסיכון, נשארים אצלכם.
משפט 14
«ייעוץ השקעות אישי בישראל מחייב רישיון מרשות ניירות ערך.»
זה עובדה.
ייעוץ השקעות הוא ייעוץ לאדם מסוים, שמותאם לצרכים שלו, ובישראל הוא מחייב רישיון. תוכן לימודי כללי, כמו המדריכים והכלים באתר, אינו ייעוץ. ברשות ניירות ערך אפשר לבדוק אם יועץ/ת מחזיק/ה ברישיון.
משפט 15
«קורס שמבטיח תשואה הוא סימן לעצור ולבדוק.»
זה עובדה.
הבטחת תשואה היא אחד הדגלים האדומים הבולטים, יחד עם לחץ להחליט מהר, מחיר שלא מתפרסם וצילומי רווחים במקום סילבוס. אף אחד לא יכול להבטיח תשואה בשוק ההון.
משפט 16
«אחרי פיצול מניות, המניה «זולה» יותר ולכן כדאית יותר.»
זה מיתוס.
בפיצול, כל מניה מתחלקת לכמה מניות במחיר נמוך יותר. המחיר ליחידה יורד, אבל השווי הכולל של ההחזקה לא משתנה בגלל הפיצול עצמו.
משפט 17
«באופציה אפשר להפסיד את כל הסכום ששולם עליה.»
זה עובדה.
אופציה נותנת זכות, ולא חובה, לקנות או למכור נכס במחיר מסוים עד מועד מסוים. זה מכשיר מורכב ומסוכן, ואפשר להפסיד בו את כל הסכום ששולם.
משפט 18
«תמיד אפשר למכור מניה מהר, במחיר שרואים על המסך.»
זה מיתוס.
זה תלוי בנזילות. במניה עם נזילות נמוכה המרווח בין הקנייה למכירה רחב, ויציאה מהירה יכולה לעלות ביוקר.
משפט 19
«אם בחרתי חברה טובה, ריבית, אינפלציה ואירועים עולמיים לא משנים לי.»
זה מיתוס.
ריבית, אינפלציה וחדשות מזיזים את השוק כולו. יש סיכונים שלא קשורים לחברה מסוימת, ולכן כדאי להסתכל על התיק גם דרך הסביבה הכלכלית, ולא רק דרך מניה אחת.
משפט 20
«תשואה ריאלית היא פשוט התשואה פחות האינפלציה, בדיוק.»
זה מיתוס.
החיסור הפשוט קרוב כשהאחוזים נמוכים, אבל החשבון המדויק הוא (1 + תשואה) ÷ (1 + אינפלציה) פחות 1. ככל שהאחוזים גבוהים יותר, הפער בין השיטות גדל.
משפט 21
«ביטקוין מגובה על ידי מדינה או בנק מרכזי, כמו שקל או דולר.»
זה מיתוס.
אין מאחורי ביטקוין מדינה, בנק מרכזי, חברה או רווחים. הבעלות נרשמת ברשת מבוזרת, והמחיר נקבע לפי היצע וביקוש. לכן גם התנודתיות יכולה להיות קיצונית.
משפט 22
«רווח ממכירת קריפטו בישראל פטור ממס, כי זה לא כסף «אמיתי».»
זה מיתוס.
לפי חוזר מס הכנסה 05/2018, מטבע וירטואלי נחשב נכס, ורווח ממכירתו חייב במס רווח הון. מי שפעילותו מגיעה לכדי עסק, ההכנסה עשויה להיחשב הכנסה עסקית. לפרטים אישיים פונים לרואה חשבון או ליועץ מס.
משפט 23
«מי שמחזיק במפתח הפרטי (או במילות השחזור) שולט במטבעות.»
זה עובדה.
זה הכלל החשוב ביותר בתחום. ארנק קריפטו לא «מחזיק» את הכסף, הוא שומר את הסוד שמאפשר לשלוח אותו. מי שמשיג את המפתח יכול להעביר את המטבעות, ולפי בנק ישראל אובדן שלו עלול להוביל לאובדן מוחלט של הערך.
משפט 24
«נציג תמיכה אמיתי עשוי לבקש את מילות השחזור שלי כדי לעזור לי.»
זה מיתוס.
אף שירות אמיתי לא יבקש את מילות השחזור או את המפתח הפרטי. בקשה כזו היא סימן מובהק להונאה. רשות ניירות ערך מפרסמת אזהרות על הונאות והתחזות בתחום הקריפטו.
משפט 25
«סטייבלקוין הוא בעצם אותו דבר כמו שקל דיגיטלי של בנק ישראל.»
זה מיתוס.
סטייבלקוין מונפק בדרך כלל על ידי גוף פרטי ומנסה לשמור על ערך קבוע מול מטבע כמו הדולר. שקל דיגיטלי, אם יונפק, יהיה התחייבות של בנק ישראל עצמו. נכון לעכשיו בנק ישראל עדיין בוחן את הנושא ולא החליט להנפיק אותו.
רוצים להעמיק?
- שאלות ותשובות על הבורסה
- מרכז הנושא: סיכון והתנהלות
- מרכז הנושא: פסיכולוגיה ומשמעת
- המדריך למתחילים: איך מתחילים להשקיע
- לפני שלוחצים קנייה: 5 שאלות
המשחק פועל כולו בדפדפן. התשובות שלכם לא נשמרות ולא נשלחות לאתר. נספרים רק אירועי שימוש אנונימיים (תשובה, סיום ושיתוף).