אפרת קימלמן

כתבת עומק

מה בנק ישראל דורש מהבנקים בנושא קוונטים, ומה זה אומר על הכסף שלכם

· 14 דקות קריאה

המפקח על הבנקים לא ביקש מהבנקים להחליף את ההצפנה. הוא ביקש מהם קודם לדעת איפה היא נמצאת, ומה יקרה למידע שלכם אם יום אחד היא תיפרץ.

התוכן אינו ייעוץ השקעות. זהו ניתוח כללי, ללא המלצה על נייר ערך וללא הבטחת תשואה.

בינואר 2025 שלח הפיקוח על הבנקים מכתב (מספר 202501) שמחייב את הבנקים ואת נותני שירותי התשלום הגדולים להיערך לאפשרות שמחשב קוונטי יפרוץ את ההצפנה שעליה נשענת הבנקאות הדיגיטלית. הם נדרשו למפות את כל המידע המוצפן שלהם, לבדוק את הספקים, להכשיר צוותים ולהגיש לפיקוח תוכנית היערכות עד 7 בינואר 2026. הכסף שלכם לא בסכנה היום. אבל מידע שנשמר היום, כמו תיק משכנתה, צריך להישאר סודי עשרות שנים, וזה מה שמעניין את הרגולטור.

את ההסבר הכללי, מה זה Q-Day, למה ההצפנה של היום פגיעה ומה לוחות הזמנים בעולם, פרסמנו במדריך להצפנה פוסט־קוונטית. כאן נתמקד בשאלה הישראלית: מה בדיוק כתוב במכתב, עד כמה הוא מחייב, מה קרה מאז המועד, ומה זה משנה ללקוח בנק ולמשקיע.

מה כתוב במכתב 202501 בשלוש שורות

המכתב נקרא "היערכות המערכת הבנקאית לסיכוני סייבר הנובעים מיכולות מחשוב קוונטי". הוא נשלח ב־7 בינואר 2025 ליושבי הראש ולמנכ"לים, ונחתם על ידי המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי. הדרישות מחולקות לשלושה ראשים:

  1. מודעות (סעיף 6): הנושא עולה לדירקטוריון ולהנהלה, ומישהו בבנק אחראי לעקוב אחרי ההתפתחויות.
  2. מיפוי (סעיף 7): רשימת מלאי של כל המידע המוצפן והמערכות שמשתמשות בהצפנה.
  3. יכולות (סעיף 8): עובדים, מעבדת ניסוי, בדיקת תשתיות ותוכנית חלופית.

ובסוף הדרישה המעשית: תוכנית היערכות ראשונית, שתידון בדירקטוריון ובהנהלה ותועבר למנהלת אגף טכנולוגיה, חדשנות וסייבר בפיקוח "בתוך שנה מיום מכתבי זה". כלכליסט ו־law.co.il דיווחו על אותו מועד, ינואר 2026.

על מי זה חל, ועד כמה זה מחייב

על מי: המכתב ממוען ל"תאגידים הבנקאיים ובעלי רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי". הקטגוריה השנייה היא גופי תשלום בעלי חשיבות למערכת. בחוזר מ־2026 הפיקוח מסביר שהמונח הזה החליף בחוק את המונח הישן "סולק". בפועל, אם יש לכם חשבון בבנק ישראלי או כרטיס אשראי, סביר שהמכתב נוגע למישהו שמחזיק את המידע שלכם. לא בדקנו אילו גופים בדיוק מחזיקים היום ברישיון כזה.

עד כמה מחייב: זה לא "הוראת ניהול בנקאי תקין" חדשה, אלא מכתב פיקוחי. אבל הנוסח לא משאיר מקום לפרשנות רכה: "הנכם נדרשים לפעול, לכל הפחות, כדלקמן", בהתאם להוראה 364 ולהוראות הסייבר שבתוקף. כלומר, המכתב מפרט איך הפיקוח מצפה שהבנקים ייישמו חובות שכבר קיימות בהוראות המחייבות.

הקשר להוראה 364: הוראה 364, "ניהול סיכוני טכנולוגיית המידע, אבטחת המידע והגנת הסייבר", פורסמה ב־18 בנובמבר 2024 ונכנסה לתוקף ב־18 במאי 2026. היא איחדה והחליפה שלוש הוראות קודמות: 357 (ניהול טכנולוגיית המידע), 361 (ניהול הגנת הסייבר) ו־363 (סיכוני סייבר בשרשרת אספקה). מי שמחפש את "הוראה 361" בהקשר הקוונטי מחפש אפוא הוראה שכבר בוטלה. בהוראה 364 עצמה אין המילה "קוונטי", אבל יש בה סעיף שמחייב לבחור טכניקות הצפנה "מתוך סטנדרטים בינלאומיים מקובלים" ולבחון אותן "באופן תקופתי" מול האיומים. המכתב הוא היישום הקוונטי של הסעיף הזה. הוא גם קובע שאת המיפוי מסעיף 7 יש להשלים במסגרת ההיערכות לעמידה ב־364. הקריאה שלנו, שאינה מנוסחת כך במפורש במכתב: המיפוי היה אמור להיות מוכן בערך עד מאי 2026, כשההוראה נכנסה לתוקף.

שלושת הצעדים: מודעות, מיפוי, יכולות

סעיףמה כתובמה זה אומר בשפה פשוטהעל מי זה משפיע
6.1דיון בדירקטוריון ובהנהלה, "לפחות אחת לשנתיים"הקוונטים עוברים מצוות הסייבר לשולחן ההנהלהדירקטורים ומנהלים
6.3לדרוש מצדדי ג' פתרונות עמידים ולהימנע מספקים שלא נערכיםספקי תוכנה וחומרה יישאלו מה מפת הדרכים שלהםספקי טכנולוגיה לבנקים
7.1מיפוי מידע במנוחה: אלגוריתם, אורך מפתח, בעלים, מערכות, משך הסודיות, רגישותרשימת מלאי של כל ההצפנה בבנקמערכות המידע, ובעקיפין הלקוחות
7.2מיפוי הצפנה אסימטרית בתנועה מול גורמים חיצונייםאיפה מידע יוצא מהבנק מוצפןממשקים ללקוחות, לבנקים ולספקים
7.3מידע מוצפן מחוץ לארגון: ענן, גיבוי, העברות, ומידע שדלף באירועי סייבר בעברגם מה שכבר לא בשליטת הבנקענן, גיבויים, ומידע שכבר דלף
8.3בדיקת תאימות תשתית: כוח מחשוב, תמיכת יצרן, גרסאותהאם המערכות הוותיקות מסוגלות לעבור בכללמערכות ליבה
8.6פתרונות חלופיים אם אי אפשר להסב, או אם הסיכון יגיע מוקדם מהצפויתוכנית ב'ניהול הסיכונים

מקור הטבלה: נוסח המכתב, בניסוח ובפרשנות שלנו.

מה זה "מיפוי נכסי מידע מוצפנים" בפועל? חשבו על מחסן ענק בלי רשימת מלאי. לפני שמחליפים מנעולים צריך לדעת כמה דלתות יש, איזה מנעול מותקן בכל אחת, מי מחזיק את המפתח, ומה שמור מאחוריה. סעיף 7.1 מבקש בדיוק את זה, עם פרט אחד שמבדיל אותו מבדיקת אבטחה רגילה: "משך הזמן בו המידע המוצפן תקף ונדרש להיות מוצפן". השאלה היא לא רק אם המידע מוגן היום, אלא אם הוא צריך להישאר סודי גם בעוד 15 שנה.

הפרט הישראלי: כשמשווים את המכתב לייעוץ של הרגולטור הסינגפורי MAS מפברואר 2024, שהמכתב עצמו מצטט בהערת שוליים, רואים שהמבנה כמעט זהה: מודעות של ההנהלה, עבודה מול ספקים, רשימת מלאי עם אלגוריתם, אורך מפתח, בעלים ומערכת, ואפילו סעיף על תוכנית חלופית למקרה שהסיכון יקדים. ההבדלים הם שני דברים שבנק ישראל הוסיף. הראשון הוא תאריך: MAS כתב מה מוסדות "צריכים לשקול", ובנק ישראל קבע מועד הגשה. השני הוא סעיף 7.3, שמבקש למפות גם מידע שדלף באירועי סייבר בעבר. בייעוץ של MAS לא מצאנו דרישה מפורשת כזו. ההיגיון ברור: מידע מוצפן שכבר נגנב הוא בדיוק המידע שתוקף יכול לשמור עד שיהיה לו מפתח.

למה "אסוף עכשיו, פענח אחר כך" מעניין את הבנק

את המנגנון עצמו הסברנו במדריך הכללי. מה שמעניין כאן הוא איך הוא פוגש מוצרים בנקאיים מוכרים. בנק לא מחזיק רק יתרות. הוא מחזיק חוזים, ערבויות, תיקי אשראי, מסמכי זיהוי ותכתובות עם לקוחות עסקיים.

קחו משכנתה. לפי בנק ישראל, התקופה הממוצעת לפירעון בתיק האשראי לדיור ב־2024 הייתה כ־27 שנים. משכנתה שנחתמת היום תסתיים, בממוצע, בסביבות 2053. זה אחרי 2035, השנה שאחריה NIST יאסור את האלגוריתמים הפגיעים, וגם אחרי 2040, המועד שלפניו גוף התקינה של כרטיסי האשראי לא צופה איום על השבב. זו המחשה שלנו, לא תחזית. אם תיק כזה מוצפן היום בשיטה פגיעה ונגנב, הוא עלול להיות קריא כשהחוזה עדיין חי. זו הסיבה שהמכתב מבקש לרשום לכל נכס מידע כמה זמן הוא צריך להישאר סודי.

מה קרה אחרי ינואר 2026

כאן נגמר המידע הציבורי, ולכן חשוב לדייק.

  • ההגשות: ביום פרסום כתבתו, 7 בינואר 2026, מסר הפיקוח לכלכליסט: "בימים אלה התאגידים הבנקאיים מגישים את תגובתם למכתב הפיקוח בנושא, ובמסגרתה נכללת גם התייחסות לסוגיית ההערכות הראשונית. הפיקוח על הבנקים יבחן את המענים שהוגשו, תוך השוואה לדרישות ולמגמות המתפתחות בתחום זה". לא מצאנו פרסום ציבורי של התוכניות, של מספר הגופים שהגישו או של ממצאי הבחינה.
  • הסקירה השנתית: בסקירת מערכת הבנקאות לשנת 2025, שפורסמה ב־18 במאי 2026, הפיקוח מזכיר את המכתב פעמיים. פעם אחת כדוגמה לכלים שבהם הגביל "סיכונים מתהווים", ופעם כחלק מהפעילות בתחום הסייבר, שבה "בלטו נושאים כגון איומי AI, מחשוב קוונטי". הסקירה לא מדווחת על תוצאות. הנוסח שבו היא מתארת את המכתב, "להעלות את המודעות לנושא ולעודד מעקב שוטף", רך יותר מהנוסח של המכתב עצמו, "הנכם נדרשים". האם זה מעיד על משהו, אי אפשר לדעת מבחוץ.
  • הוראה 364: נכנסה לתוקף ב־18 במאי 2026.

השורה התחתונה: אנחנו יודעים מה נדרש ומתי. איננו יודעים מה הוגש ומה הפיקוח חשב על זה.

ההיסטוריה: באג 2000 ומעבר ה־EMV, שני תקדימים ישראליים

באג 2000. בספטמבר 1999 הודיע בנק ישראל שהגדיל את מלאי המזומנים, וציין שאין סיבה לחשש מ"אובדן" נכסי הציבור. לפי הדיווח, המפקח על הבנקים ביקש מהבנקים להכין העתקים של כל חשבונות הלקוחות. הסניפים נסגרו בסוף השבוע של המעבר, הבנקאות הישירה המשיכה לפעול, ובנקים הפעילו חדרי מצב. מה שעבד אז הוא מה שהמכתב מבקש היום: מיפוי, גיבוי, תוכנית חלופית ותקשורת מרגיעה. יועץ שרואיין בכלכליסט טען שגם היום חלק מהבנקים רואים בדיון הקוונטי "גרסה חדשה של באג 2000".

איפה ההשוואה נשברת: לבאג 2000 היה תאריך שאיש לא יכול היה לדחות. לפריצת ההצפנה אין תאריך, וכל המועדים בסיפור הזה נקבעו על ידי רגולטורים, ולכן אפשר לדחות אותם.

מעבר ה־EMV. זה התקדים הקרוב יותר. בנובמבר 2019 פרסם בנק ישראל מתווה מעודכן למעבר לכרטיסי שבב, ודחה בכחצי שנה, מיולי 2020 לנובמבר 2020, את המועד לבתי העסק הגדולים. המעבר המלא, כולל הפסקת התמיכה בפס המגנטי, נקבע ליולי 2022. הנגיד דאז, אמיר ירון, אמר ש"המשק הישראלי נמצא בפיגור ביחס למשקים אחרים". הלקח: מעבר טכנולוגי שתלוי בצד שלישי, כמו מסופים, ספקים או בתי עסק, נוטה לזוז בחצאי שנים. סעיף 6.3 במכתב, שעוסק בספקים, הוא כנראה המקום שבו זה יקרה שוב. זו הערכה שלנו.

איך זה בהשוואה לעולם

גוףמסמך ותאריךמה נדרשמחייב?מועדים
בנק ישראלמכתב 202501, ‏7.1.2025מודעות, מיפוי, יכולות, תוכנית ראשונית"נדרשים", מכוח הוראות קיימותתוכנית עד 7.1.2026
MAS סינגפורייעוץ, ‏20.2.2024רשימת מלאי, ספקים, תוכנית חלופית"צריכים לשקול"אין
G7 (קבוצת מומחי הסייבר)מפת דרכים, ‏13.1.2026שישה שלבים, ממודעות ועד אימותמצהירה במפורש שאינה הנחיהמערכות קריטיות 2030–2032, כולל בערך 2035
Europol QSFFקריאה לפעולה, ‏7.2.2025רשימת מלאי, היברידיות, תוכנית יציאהממליץ על מסגרת וולונטרית ללא חקיקהאין
האיחוד האירופימפת דרכים, ‏23.6.2025למדינות החברותתיאום בין מדינותהתחלה עד סוף 2026, סיכון גבוה עד 2030
ארה"ב (פדרלי)NIST IR 8547, ‏EO 14412סוכנויות פדרליות ותקינהלממשל הפדרלי2030–2031 למערכות רגישות, איסור לפי NIST אחרי 2035

שלוש מסקנות עולות מהטבלה. ראשית, בנק ישראל היה מוקדם ותובעני יחסית. הוא קבע מועד הגשה כשרוב הרגולטורים הפיננסיים עוד פרסמו המלצות. שנית, המועד שלו הוא מועד של תוכנית, לא של מעבר בפועל. אין במכתב שום תאריך לסיום ההחלפה, והוא גם לא מציין אלגוריתם מסוים. שלישית, אם בנק ישראל ירצה לקבוע מועד כזה, נקודת הייחוס הסבירה היא חלון 2030–2032 של ה־G7. זו הערכה שלנו, לא הודעה של הפיקוח.

גם בנק ההסדרים הבינלאומיים (BIS) כתב ביולי 2025 שצריך להתחיל "היום", ושמודעות ורשימת מלאי של ההצפנה הן הבסיס. ולמי שרוצה להבין למה הרגולטורים לא מחכים להודעה רשמית על פריצה, כדאי לקרוא את ההסבר שלנו על סיכון גיאופוליטי.

מה זה אומר על הכסף שלכם

פיקדונות ויתרות. היתרה שלכם היא רישום בספרי הבנק, לא סוד מוצפן שמישהו יכול "לפענח" ולקחת. הסיכון שהמכתב מתאר הוא לסודיות המידע ולאמינות החתימות הדיגיטליות, לא להיעלמות של כסף. זו קריאה שלנו של המכתב. גם ב־1999 ראה בנק ישראל צורך לומר במפורש שאין סיבה לחשש מ"אובדן" נכסי הציבור.

כרטיסי אשראי. כאן יש מידע מרגיע יחסית. EMVCo, הגוף שקובע את תקן השבב, כתב ביוני 2025 שהוא לא צופה איום קוונטי על תשתית ה־EMV "לפחות עד 2040". הסיבה: רוב העסקאות מאומתות מול המנפיק בהצפנה סימטרית, שנחשבת עמידה, ו"אסוף עכשיו, פענח אחר כך" לא רלוונטי לאימות של עסקה. החולשה נמצאת באימות "לא מקוון" של הכרטיס מול המסוף, שמבוסס על RSA או עקומים אליפטיים. קבוצת עבודה אירופית של תעשיית התשלומים כותבת שזה האתגר הקשה ביותר, ושהתקנים עוד לא כוללים חלופה עמידה.

אפליקציות ואתר הבנק. התקשורת בין הטלפון לבנק נשענת על הצפנה אסימטרית, בדיוק מה שסעיף 7.2 מבקש למפות. ברוב המקרים המעבר יגיע כעדכון תוכנה שהלקוח לא ירגיש. ההערכה הזו מבוססת על המגמה שתיארנו במדריך הכללי, והיא לא הבטחה של בנק מסוים.

מה לא משתנה: אין פעולה שלקוח צריך לעשות היום בגלל המכתב, לא כרטיס חדש ולא סיסמה חדשה. מי שפונה אליכם "בשם בנק ישראל" כדי "לשדרג את ההצפנה" בחשבון, כנראה מנסה להונות אתכם. הפיקוח מציין בסקירה השנתית עלייה בהונאות שמכוונות ללקוחות.

מה אפשר לשאול את הבנק שלכם

  • האם הבנק הגיש לפיקוח תוכנית היערכות לסיכוני מחשוב קוונטי, ומי בהנהלה אחראי עליה?
  • כמה זמן נשמר אצלכם המידע שלי, כמו מסמכי משכנתה וזיהוי, ובאיזו הצפנה?
  • האם האפליקציה כבר תומכת בהצפנה היברידית או פוסט־קוונטית?
  • האם הבנק דורש מהספקים שלו מפת דרכים פוסט־קוונטית?

סביר שהתשובות יהיו כלליות. הפיקוח לא חייב את הבנקים לפרסם את התוכניות.

מה זה אומר למשקיעים

לגבי הבנקים: זו שורת הוצאה ולא מנוע הכנסה. אין נתון ציבורי על עלות ההיערכות לבנקים בישראל. כשפורסמה הוראה 364, הפיקוח פטר אותה מדו"ח השפעת אסדרה, בנימוק שהיא מבוססת ברובה על כללים מקובלים בעולם ומחליפה הוראות קיימות "ללא שינויים מהותיים". בעיניים של משקיע, העלות האמיתית לא תגיע מהמכתב אלא ממודרניזציה של מערכות ליבה ותיקות. איש מקצוע שרואיין בכלכליסט תיאר אותה כ"הציר הכבד באמת". לא בדקנו אם הבנקים הגדולים מתייחסים לנושא בדוחות הכספיים שלהם.

לגבי ספקים: סעיף 6.3 מבקש מהבנקים "להימנע מהישענות" על ספקים שלא נערכים. ההשערה שלנו, ואין לה עדיין נתון: זה ייצור ביקוש לכלים שממפים הצפנה, למודולי אבטחת חומרה ולשירותי ייעוץ. למי שרוצה לבדוק איפה בשרשרת נמצא הכסף, מפת השרשרת היא נקודת פתיחה. וכפי שכתבנו בעוגן, חברה מעניינת היא לא בהכרח מניה מעניינת. זו לא המלצת השקעה.

הטיעון הנגדי

"זה מוגזם." Europol, שכינס את פורום הקוונטים של התעשייה הפיננסית האירופית, כתב שאין צורך בחקיקה נוספת, ושמסגרת וולונטרית בין הרגולטורים לתעשייה מספיקה. EMVCo לא צופה איום על השבב לפני 2040. ה־G7 מדגיש שמפת הדרכים שלו אינה הנחיה. מכאן אפשר לטעון שבנק ישראל מטיל עלות ציות על מערכת קטנה בגלל סיכון שאולי יתממש רק בעוד עשור או יותר.

"זה רך מדי." מהצד השני, המכתב דורש תוכנית ולא מעבר. אין בו תאריך לסיום, אין אלגוריתם מחייב, ואין פרסום ציבורי של התוצאות. מערכת שבה הלקוח לא יכול לדעת אם הבנק שלו מוכן לא מאפשרת תחרות על אבטחה.

התשובה שלנו: שני הטיעונים נכונים חלקית. מיפוי הוא הצעד הזול ביותר בשרשרת, והוא נדרש גם בלי קוונטים, מול כל חולשה בהצפנה. לכן העלות של "להיות מוקדמים מדי" כאן נמוכה. החולשה האמיתית היא היעדר השקיפות, לא היעדר החובה.

שלושה תרחישים

  • תרחיש א': מעקב שקט (הסבירות לפי הערכתנו: הגבוהה ביותר). הפיקוח בוחן את התוכניות מאחורי הקלעים, והנושא נכנס לביקורות השוטפות במסגרת הוראה 364. הציבור לא שומע כמעט כלום. אינדיקטורים: אזכורים כלליים בסקירה השנתית ובלי מכתב המשך.
  • תרחיש ב': מועדים מחייבים (בינונית). בעקבות ה־G7 והקדמת המועדים בארה"ב, הפיקוח מפרסם הוראה או מכתב המשך עם יעד מעבר, למשל למערכות קריטיות עד 2030–2032. אינדיקטורים: טיוטת הוראה, דרישה לדיווח תקופתי על התקדמות, תרגיל סייבר מגזרי עם תרחיש קוונטי.
  • תרחיש ג': האצה בעקבות פריצת דרך (נמוכה, אבל עם השפעה גבוהה). הודעה אמינה על התקדמות חדה בחומרה מקצרת את כל הלוחות. סעיף 8.6, "פתרונות חלופיים" למקרה שהסיכון יגיע מוקדם, הופך מתיאוריה לתוכנית עבודה. אינדיקטורים: הקדמת מועדים אצל NIST או ה־G7, והנחיות חירום מרגולטורים פיננסיים.

המסקנה

המכתב של בנק ישראל הוא לא תוכנית להחלפת הצפנה. הוא תוכנית לדעת מה יש לבנק. זה נשמע צנוע, אבל זה החלק שרוב הארגונים בעולם עוד לא סיימו, וזה הצעד שכל מפת דרכים בינלאומית, מ־BIS ועד ה־G7, שמה בהתחלה. הפער שנשאר פתוח הוא פער של אמון: הבנקים הגישו, הפיקוח בוחן, והלקוח לא יודע. לקוח שמחזיק כסף בבנק לא צריך לעשות דבר. לקוח שחותם היום על חוזה ל־27 שנה מקבל סיבה טובה לשאול איך המידע שלו יישמר בעוד 20 שנה, כי את השאלה הזו בדיוק שאל המפקח. מי שמתעניין בטכנולוגיות עתידיות מהזווית הרחבה יותר מוזמן להרצאת העתידנות.

שאלות נפוצות

האם הכסף שלי בבנק בסכנה בגלל מחשוב קוונטי? לא ידוע על מחשב קוונטי שמסוגל היום לפרוץ את ההצפנה. הסיכון שהמכתב מתאר נוגע בעיקר לסודיות של מידע שנשמר לאורך זמן.

האם מכתב 202501 הוא הוראה מחייבת? זה מכתב פיקוחי, לא הוראת ניהול בנקאי תקין. אבל הוא קובע ש"הנכם נדרשים לפעול, לכל הפחות", ונשען על הוראה 364, שבתוקף ממאי 2026.

מה היה המועד? תוכנית היערכות ראשונית בתוך שנה מיום המכתב, כלומר עד 7 בינואר 2026.

האם התוכניות פורסמו? לא. הפיקוח מסר שהוא יבחן את התשובות. ממצאים לא פורסמו.

צריך להחליף כרטיס אשראי? לא. לפי EMVCo, לא צפוי איום על תשתית השבב לפני 2040 לפחות.

מה חשוב לזכור?

  1. מכתב 202501 מ־7 בינואר 2025 דרש מהבנקים ומנותני שירותי התשלום היציבותיים תוכנית היערכות קוונטית עד 7 בינואר 2026.
  2. הלב שלו הוא מיפוי: לכל נכס מידע מוצפן צריך לרשום את האלגוריתם, הבעלים, המערכות, הרגישות וכמה זמן הוא צריך להישאר סודי. גם מידע בענן, בגיבוי ומידע שכבר דלף.
  3. המכתב נשען על הוראה 364, שהחליפה את 357, 361 ו־363 ונכנסה לתוקף ב־18 במאי 2026.
  4. אין במכתב תאריך למעבר בפועל ואין אלגוריתם מחייב. מה שנדרש עד עכשיו הוא תוכנית.
  5. לקוחות לא צריכים לעשות דבר. כרטיסי השבב לא צפויים להיות בסיכון לפני 2040 לפי EMVCo, והסיכון המרכזי הוא למידע שנשמר שנים.

מה עדיין לא ידוע?

  1. כמה גופים הגישו תוכנית בזמן, מה הן כוללות, ומה הפיקוח מצא כשבחן אותן.
  2. אם ומתי הפיקוח יקבע מועד מחייב למעבר בפועל, ואם הוא יתיישר עם חלון 2030–2032 של ה־G7.
  3. כמה יעלה המעבר לבנקים בישראל, וכמה ממנו ייפול על מערכות ליבה ותיקות.

אילו נתונים כדאי לעקוב אחריהם?

  • מכתבי פיקוח וחוזרים חדשים באתר בנק ישראל בתחום "טכנולוגיה וחדשנות".
  • הפרק על סיכוני סייבר בסקירה השנתית של מערכת הבנקאות, שמתפרסמת בדרך כלל במאי.
  • אזכורים של "מחשוב קוונטי" או "הצפנה פוסט־קוונטית" בפרקי ניהול הסיכונים בדוחות הכספיים של הבנקים.
  • עדכונים של ה־G7 ושל NIST למועדים, ועמדות חדשות של EMVCo על כרטיסי השבב.
  • הודעות של בנקים ואפליקציות תשלום על תמיכה בהצפנה היברידית.

יצירת קשר

תשאירו פרטים, ואני אחזור אליכם בעצמי

תסמנו מה מעניין אתכם ואיך נוח לכם לשלוח: במייל או בוואטסאפ. ההודעה נפתחת אצלכם, אתם לוחצים "שלח", ושום דבר לא נשמר באתר. אני עונה לכל אחד ואחת בעצמי, עם התאריך של המחזור הקרוב וכל הפרטים. ואם זה בשביל הקהילה: החודש הראשון ב־60 ₪ במבצע, ואחר כך 300 ₪ לחודש.

משאירים פרטים? חודש בקהילה ב־60 ₪ בלבד

חודש בקהילת הדיסקורד ב־60 ₪ בלבד

ארבעה חדרים, הכנה יומית ליום המסחר ושיחה חיה. אני חוזרת לכל פנייה באופן אישי עם פרטי ההצטרפות.

שדות שמסומנים ב־כוכבית הם שדות חובה.

במה מתעניינים? (חובה)

כשתלחצו "שליחת הפרטים לאפרת", הפרטים יישלחו ישירות למייל של אפרת ולא יישמרו באתר. בכפתור הוואטסאפ ההודעה נשלחת מהאפליקציה שלכם אל 050-756-0642. מדיניות הפרטיות.