אפרת קימלמן

כתבת עומק

הצפנה פוסט־קוונטית ו־Q-Day: המניות שכבר עלו אלפי אחוזים, והאם זה יכול לקרות שוב?

· 15 דקות קריאה

מניות הקוונטים כבר עשו את הקפיצה הגדולה, ורובן גם איבדו אותה. בדקנו בנתונים מה צריך לקרות כדי שיעלו שוב פי עשרה, ומי באמת יגבה את הכסף על החלפת ההצפנה.

התוכן אינו ייעוץ השקעות. זהו ניתוח כללי, ללא המלצה על נייר ערך וללא הבטחת תשואה.

ב־9 בספטמבר 2024 מניית ריגטי (Rigetti Computing) נסגרה ב־69 סנט. כעבור 13 חודשים, ב־15 באוקטובר 2025, היא נסחרה ב־56.34 דולר. זו עלייה של יותר מ־8,000%. ב־16 בנובמבר 2026 המניה נסגרה ב־9.06 דולר, 84% מתחת לשיא.

כלומר, הכותרת "המניות שעשויות לעלות אלפי אחוזים" כבר התממשה. מי שקנה את ריגטי, די־ווייב (D-Wave) או Quantum Computing Inc בשפל של 2024 עשה עד היום יותר מפי 12 על הכסף, גם אחרי הנפילה. מי שקנה בשיא של אוקטובר 2025, כשהסיפור כבר היה בכל מקום, איבד 68%–87%.

השאלה שהכתבה הזו בודקת היא אם זה יכול לקרות שוב, ועל מי. בדקתי בקוד את התשואות ואת השווי של המניות, קראתי את הדוחות שהוגשו ל־SEC ואת התמלילים של שיחות הוועידה האחרונות, והשוויתי לבועות קודמות. המסקנה בקצרה: מכאן, עלייה של אלפי אחוזים במניות הקוונטים הגדולות דורשת שוק שלא קיים, גם לפי התחזיות האופטימיות. ואת רוב הכסף של המעבר להצפנה החדשה יגבו כנראה חברות ותיקות ומשעממות, לא המניות שרצות בטלגרם.

שני סיפורים שהשוק מערבב

לפני שמדברים על מניות, צריך להפריד בין שני דברים שהשוק נוטה לערבב תחת המילה "קוונטים".

הסיפור הראשון הוא מחשוב קוונטי: בניית מחשבים חדשים. זו טכנולוגיה עם פוטנציאל עצום, אבל אין לה עדיין כמעט הכנסות. מנכ"ל די־ווייב, אלן באראץ, אמר בשיחת הוועידה ב־10 בנובמבר 2026: "נכון להיום, איננו מכירים אף חברת מחשוב קוונטי שייצרה ולו קיוביט לוגי אחד שעומד בסטנדרט הזה של עמידות לתקלות". הוא התכוון לקיוביט שמסוגל לבצע מיליון פעולות בלי שגיאה. באראץ אמנם מדבר בשם חברה שבנתה מחשבים מסוג אחר ומתחרה בשאר החברות, אבל זה עדיין משפט יוצא דופן ממנכ"ל בענף.

הסיפור השני הוא הצפנה פוסט־קוונטית (PQC): החלפת ההצפנה הקיימת בכל העולם לפני שמחשב כזה ייבנה. כאן כבר יש מועדים מחייבים. כפי שפירטנו במדריך על Q-Day ולוח הזמנים של המעבר, NIST קבע ש־RSA והצפנת עקומים אליפטיים ייצאו משימוש אחרי 2030 וייאסרו אחרי 2035. צו נשיאותי בארה"ב מחייב את הסוכנויות הפדרליות לעבור עד 2030–2031, ובנק ישראל דרש מהבנקים תוכנית היערכות.

הפרדוקס: הביקוש הוודאי נמצא בסיפור השני, אבל רוב הכסף הספקולטיבי זרם לסיפור הראשון.

התשואות: מה כבר קרה

חישבתי את התשואות לפי מחירי הסגירה ב־Yahoo Finance, והצלבתי אותן מול נתוני הבורסה של נאסד"ק. הנתונים נכונים לסגירה של 16 בנובמבר 2026.

מניהמהשפל של 2024 לשיאמהשיא עד היוםמהשפל של 2024 עד היוםתנודתיות שנתית
ריגטי (RGTI)‎+8,088%‎‎-84%‎‎+1,217%‎94%
די־ווייב (QBTS)‎+6,437%‎‎-81%‎‎+1,166%‎101%
Quantum Computing (QUBT)‎+6,007%‎‎-80%‎‎+1,149%‎88%
סילסק (LAES)‎+2,555%‎‎-87%‎‎+235%‎83%
ארקיט (ARQQ)‎+1,437%‎‎-77%‎‎+255%‎113%
איון־קיו (IONQ)‎+1,149%‎‎-68%‎‎+303%‎93%

שלושה דברים בולטים בטבלה. הראשון: כל העליות הגדולות קרו בחלון של כ־15 חודשים, מסתיו 2024 עד אוקטובר 2025. השני: תנודתיות של 83%–113% בשנה היא בערך פי שלושה מזו של קרן הסל QTUM (35%), שמפוזרת על עשרות חברות קוונטים וטכנולוגיה. השלישי: גם החברות שהונפקו השנה לא נהנו מהגל. Xanadu ירדה מאז יום המסחר הראשון ב־75%, ‏Infleqtion ב־49%, ו־Quantinuum, שהונפקה ביוני לפי 60 דולר למניה, נסחרת היום ב־31.75 דולר.

למה הן נפלו

הנפילה מהשיא היא שילוב של ארבעה כוחות:

  • הריבית. כשמניות הקוונטים היו בשיא, באוקטובר 2025, התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים עמדה על כ־4%. ב־13 בנובמבר 2026 היא עמדה על 5.15%. מניה שכל ערכה נמצא בעוד עשור רגישה במיוחד לריבית שבה מהוונים את העתיד.
  • דוחות חלשים. ההכנסות של ריגטי ברבעון השלישי של 2026 היו 1.41 מיליון דולר, בעוד האנליסטים ציפו ל־3.5–3.7 מיליון. ההזמנות החדשות בדי־ווייב ירדו ברבעון ב־19%.
  • הטלטלה בנבידיה. המשבר בהנהלת נבידיה בשבוע שעבר הכה בכל המניות שקשורות לסיפור ה־AI, ומניות הקוונטים נסחרות כחבילה אחת.
  • דילול. כמעט כל החברות גייסו הון בזמן שהמחיר היה גבוה. זה חכם מצד החברות, אבל מגדיל את מספר המניות שהרווח העתידי יתחלק ביניהן.

איון־קיו: היחידה עם הכנסות אמיתיות, ובמחיר מלא

איון־קיו (IonQ) היא כבר לא חברת מחקר. ברבעון השלישי של 2026 היו לה הכנסות של 173.8 מיליון דולר, פי 4.4 מהרבעון המקביל. היא העלתה את התחזית השנתית ל־505–515 מיליון דולר, והצבר שלה (הכנסות שנחתמו וטרם הוכרו) הגיע ל־1.17 מיליארד דולר.

אבל צריך לפרק את המספר. 83.5 מיליון דולר מההכנסות הגיעו מ־SkyWater, מפעל שבבים שאיון־קיו קנתה ביולי ב־1.94 מיליארד דולר, ושמשרת גם לקוחות מחוץ לעולם הקוונטים. מגזר הקוונטים עצמו הכניס 90.3 מיליון דולר. ברבעון היה לחברה רווח נקי חשבונאי של 564 מיליון דולר, אבל הוא נבע מרווח של 857 מיליון דולר על שערוך כתבי אופציה. ה־EBITDA המתואם היה הפסד של 133.6 מיליון דולר, ותזרים המזומנים מפעילות שוטפת בתשעת החודשים הראשונים של השנה היה שלילי ב־570 מיליון דולר.

המנכ"ל ניקולו דה מאסי אמר בשיחת הוועידה ב־5 בנובמבר: "מכרנו, למעשה, את כל קיבולת ה־256 שלנו ל־2027". הכוונה למחשבי Superion 256. בדברי הסיכום הוא היה זהיר יותר בעניין הרווחיות: "בשנים הקרובות אנחנו מצפים להתקרב להיקף שיתמוך ברווחיות מבנית". זה ניסוח שמשאיר הרבה מקום.

החיבור לסיפור ההצפנה ישיר במיוחד. באותה שיחה אמר דה מאסי: "ככל שאנחנו בונים מחשבים קוונטיים חזקים יותר, כל צעד קדימה מקרב את ציר הזמן של Q-Day". בנובמבר החברה השלימה את רכישת Elisity, חברת אבטחה מסוג Zero Trust, בעסקת מניות של כ־1.3 מיליארד דולר. כלומר, איון־קיו מוכרת את האיום וגם את ההגנה ממנו. מבחינה עסקית זה הגיוני. מבחינת המשקיע, זה אומר שחלק מהצמיחה נקנה ולא נבנה.

הנקודה החשובה ביותר למשקיע היא הדילול. בפברואר 2025 היו לאיון־קיו 223 מיליון מניות. בסוף אוקטובר 2026 היו לה 432 מיליון, עלייה של 94%. באוקטובר 2026 גייסה החברה כ־2 מיליארד דולר במחיר של 40 דולר למניה. כל מניה בהנפקה נמכרה עם שני כתבי אופציה, ובסך הכול 100 מיליון כתבי אופציה במחיר מימוש של 69.46 דולר. מי שקנה בהנפקה הזו נמצא היום בהפסד של כ־34%. ואם המניה תחזור מעל 69 דולר, ייתכן שייכנסו לשוק עוד עד 100 מיליון מניות. זו בדיוק התקרה שמגבילה תרחיש של "אלפי אחוזים".

די־ווייב: הזמנות גדלות, הכנסות זעירות

לדי־ווייב היו ברבעון השלישי הכנסות של 4.5 מיליון דולר והפסד נקי של 48.2 מיליון דולר. לפי ההכנסות של 12 החודשים האחרונים, כ־13 מיליון דולר, המניה נסחרת בשווי של כ־250 פעמים ההכנסות. ההזמנות בתשעת החודשים הראשונים הגיעו ל־37.4 מיליון דולר, אבל 20 מיליון מתוכם הם מכירת מערכת אחת לאוניברסיטת פלורידה אטלנטיק.

יתרת המזומנים וניירות הערך של החברה עמדה על 503 מיליון דולר, 40% פחות משנה קודם. לפי סמנכ"ל הכספים בפועל גרג גולקוב, הירידה נבעה בעיקר מ"שימוש בכ־253 מיליון דולר במזומן לרכישת Quantum Circuits" בינואר 2026.

מה שהופך את די־ווייב לסיפור מעניין הוא דווקא הכנות של המנכ"ל לגבי הטכנולוגיה. מפת הדרכים שלה מכוונת לקיוביט לוגי ראשון עמיד לתקלות ב־2028, ול־100 קיוביטים כאלה ב־2032. מבחינת סיפור ההצפנה זה חשוב: מחשב שיפרוץ RSA צריך, לפי ההערכות שהצגנו במדריך, הרבה יותר מזה.

ריגטי: הממשלה כבעלת מניות

לריגטי היו 1.4 מיליון דולר הכנסות ברבעון ו־10.9 מיליון דולר בתשעה חודשים. התחזית ל־2026 היא כ־20 מיליון דולר, אבל היא תלויה כמעט כולה בכך שהלקוח C-DAC יאשר את קבלת המערכת ברבעון הרביעי. לפי התחזית הזו, השווי של 3.1 מיליארד דולר משקף כ־155 פעמים את ההכנסות.

בצד הטכנולוגי, המנכ"ל סובוד קולקרני דיווח שמערכת של 108 קיוביטים הגיעה לנאמנות של 99.5% בשערים של שני קיוביטים. החברה מכוונת למערכת של יותר מ־300 קיוביטים עד אמצע 2028, ולכ־1,000 קיוביטים בתוך כשלוש שנים. "אנחנו מאמינים שהשילוב הזה של היקף, נאמנות ומהירות יכול לספק פלטפורמה להדגמת יתרון קוונטי", הוא אמר. שימו לב לניסוח: "יכול", ו"להדגמה", לא למוצר.

הפרט המעניין באמת הוא מי בעל המניות החדש. בספטמבר 2026 חתם משרד המסחר האמריקאי על הסכמי מימון של עד 100 מיליון דולר כל אחד עם ריגטי, די־ווייב, Quantinuum ו־PsiQuantum, ובתמורה קיבל מניות. ריגטי הנפיקה לממשלה 7.74 מיליון מניות לפי 12.92 דולר למניה, ודי־ווייב 7.1 מיליון מניות לפי 14.09 דולר. סמנכ"ל הכספים של ריגטי, ג'ף ברטלסן, הסביר: "זה הולך לזרום כולו דרך ההון, ככל שנמשוך כספים מהממשלה". כלומר, הסבסוד הממשלתי הוא גם דילול. ומחיר הכניסה של הממשלה גבוה ב־43%–63% מהמחיר של המניות היום.

סילסק: נסחרת מתחת למזומן, ולמה

סילסק (SEALSQ), שבסיסה בז'נבה, היא הקרובה ביותר לסיפור ההצפנה הפוסט־קוונטית. היא מפתחת שבבי אבטחה כמו QS7001 שתומכים באלגוריתמים החדשים. בחציון הראשון של 2026 ההכנסות שלה עלו ב־131% ל־11.2 מיליון דולר, והתחזית השנתית היא 27–36 מיליון דולר. ב־30 ביוני היו בקופה שלה 486 מיליון דולר במזומן ושווי מזומן.

במחיר של 1.145 דולר ועם כ־223 מיליון מניות, השווי שלה בבורסה הוא כ־260 מיליון דולר, כלומר כחצי מהמזומן שהיה בקופה ביוני (את המזומן המעודכן החברה תפרסם רק בדוח השנתי). למה השוק לא קונה? יש כמה סיבות. מספר המניות קפץ מ־15.5 מיליון בסוף 2023 לכ־223 מיליון, פי 14. בהנפקה של מרץ 2026 צורפו כתבי אופציה ל־60.8 מיליון מניות נוספות. ההנהלה הקצתה 200 מיליון דולר ל"מערך הריבוני האנכי" שלה, SEALQuantum, כך שחלק גדול מהקופה כבר מיועד להשקעות ולרכישות. והכנסות משבבי ה־PQC עצמם רק אמורות להתחיל: לפי המנכ"ל קרלוס מוריירה, "בסוף המחצית השנייה של 2026, עם תרומה משמעותית יותר החל מ־2027".

מוריירה גם תיאר את מצב הענף בכנות יוצאת דופן: "תעשיית הקוונטים לא ממש עשירה בהכנסות, כי החברות האלה עדיין לא מסוגלות לייצר מספיק קיוביטים שיצדיקו שמישהו ישלם את המחיר על מחשב קוונטי". מצד שני, הוא טען שהצו הנשיאותי "מאיץ את הביקוש מהשחקנים הגדולים", ושאין בשוק רכיבים מאובטחים פוסט־קוונטיים כמו שלו. את הטענה האחרונה לא הצלחתי לאמת באופן עצמאי, והיא טענה של ההנהלה.

המתמטיקה של "אלפי אחוזים"

נניח שמישהו קונה היום סל של תשע מניות קוונטים טהורות: איון־קיו, די־ווייב, ריגטי, QUBT, Infleqtion, Xanadu, סילסק, ארקיט ו־BTQ. השווי של כולן יחד הוא כ־23 מיליארד דולר (בלי Quantinuum, שהייתה מוסיפה עוד לחשבון). חישבתי מה צריך לקרות כדי שהסל יעלה פי 11 (עלייה של 1,000%) או פי 21 (עלייה של 2,000%):

תרחיששווי נדרש לסלהכנסות נדרשות במכפיל מכירות 10הכנסות נדרשות במכפיל מכירות 5
‎+1,000%‎כ־253 מיליארד דולרכ־25 מיליארד דולרכ־51 מיליארד דולר
‎+2,000%‎כ־483 מיליארד דולרכ־48 מיליארד דולרכ־97 מיליארד דולר

לשם השוואה, לפי מקינזי חברות המחשוב הקוונטי בעולם הכניסו ב־2025 קצת יותר ממיליארד דולר. החברה צופה שכל שוק המחשוב הקוונטי יגיע ל־43–71 מיליארד דולר ב־2035. כדי שהסל יעלה ב־1,000% במכפיל מכירות 5, תשע החברות האלה צריכות לגבות כ־70% מהשוק העולמי לפי התחזית האופטימית. וזה בלי לספור את IBM, גוגל, מיקרוסופט, Quantinuum ו־PsiQuantum, שחלקן כבר בשלב הסופי של תוכנית DARPA, ובהנחה שאף מניה לא תדולל בדרך. ההיסטוריה של השנתיים האחרונות מראה את ההפך.

במניות בודדות החשבון מעט פחות קיצוני. כדי שאיון־קיו תעלה פי 11 היא צריכה שווי של כ־135 מיליארד דולר, יותר משווי קלאודפלר היום (כ־105 מיליארד דולר). כדי שמניה קטנה כמו סילסק תעלה פי 11, השווי שלה צריך להגיע לכ־2.9 מיליארד דולר. זה לא בלתי אפשרי מתמטית, אבל זה דורש שהשבב שלה יהפוך לסטנדרט, ושההנהלה לא תנפיק עוד מניות בדרך.

מה ההיסטוריה אומרת על נושאים חמים

לא צריך לחזור רחוק כדי לראות איך זה נגמר בדרך כלל. מניית פלאג פאואר (Plug Power), סמל בועת המימן, עלתה מ־1.26 דולר בינואר 2019 ל־73.18 דולר בסגירה של 26 בינואר 2021, כלומר ב־5,700%. היום היא נסחרת ב־1.07 דולר, 98% מתחת לשיא. בלארד (Ballard Power), חברת תאי הדלק הקנדית, עלתה מעל 100 דולר בתחילת 2000 ואיבדה כ־90% מערכה עד 2003. ב־2021 היא עשתה סיבוב נוסף, ומאז השיא של ינואר 2021 היא ירדה ב־96%.

והשיעור הכי חשוב מגיע דווקא מהמנצחת. סיסקו הייתה החברה החשובה באמת בתשתית האינטרנט, והאינטרנט באמת שינה את העולם. ובכל זאת, המניה נזקקה ל־25 שנה, עד דצמבר 2025, כדי לחזור לשיא שלה ממרץ 2000. הטכנולוגיה צדקה, אבל המחיר היה שגוי.

מי באמת יגבה את הכסף על החלפת ההצפנה

אם הולכים אחרי הכסף ולא אחרי הכותרות, התמונה מאוד שונה. המעבר להצפנה פוסט־קוונטית הוא בעיקר פרויקט של תוכנה, ניהול מפתחות והחלפת ציוד, וברובו הוא נעשה אצל ספקים קיימים:

  • תאלס (Thales) הצרפתית, מהספקיות הגדולות של מודולי אבטחת חומרה (HSM), כבר מוכרת את Luna HSM עם תמיכה באלגוריתמים החדשים. בשנת 2025 היו למגזר הסייבר והדיגיטל שלה הכנסות של 3.85 מיליארד אירו, יותר מפי 100 מתחזית ההכנסות של סילסק לכל השנה. ובכל זאת, הכנסות הסייבר שלה ירדו ב־2025 ב־3.8% במונחים אורגניים. במילים אחרות, הגל עוד לא נראה בשורות ההכנסה גם אצל הספקית שאמורה ליהנות ממנו יותר מכולן.
  • קלאודפלר וגוגל כבר מצפינות חלק גדול מהתעבורה באלגוריתמים פוסט־קוונטיים, ושתיהן קבעו יעד מעבר מלא ל־2029. אצלן ההגנה היא פיצ'ר בתוך מוצר קיים, לא שורת הכנסה נפרדת. מניית קלאודפלר עלתה 50% מתחילת השנה, אבל אין דרך לבודד כמה מזה קשור להצפנה.
  • IBM פיתחה, יחד עם אחרים, שניים מהאלגוריתמים שבחר NIST, והיא בשלב הסופי של תוכנית DARPA. היא נהנית משני הסיפורים, אבל לקוונטים יש משקל קטן במניה של 229 מיליארד דולר.

הזווית הישראלית: אין בבורסה מניה ישראלית טהורה בתחום. Quantum Machines, שמפתחת מערכות בקרה למחשבים קוונטיים, גייסה 170 מיליון דולר בפברואר 2025 והיא פרטית. QIZ Security, שמפתחת כלי לניהול הצפנה, גייסה סבב סיד של 17 מיליון דולר. אלוט, שנסחרת בנאסד"ק ובתל אביב, מובילה מאגד ישראלי לתקשורת פוסט־קוונטית, אבל להערכתי זה פרויקט קטן ביחס לעסק שלה. החשיפה הישראלית הממשית היא דרך הבנקים, שהם הלקוחות ולא הספקים.

מאקרו וגיאופוליטיקה: הממשלות הן הלקוח, והמשקיע

שלושה כוחות גדולים פועלים כאן מעבר לחברות עצמן:

הריבית והנזילות. מניות הקוונטים התנהגו בשנתיים האחרונות כמו מדד לתיאבון לסיכון של המשקיעים הקטנים. כשהריבית ל־10 שנים עלתה מ־4% ליותר מ־5%, הן נפלו הכי חזק. הפד השאיר את הריבית בטווח של 3.75%–4% בסוף אוקטובר. כל עוד אג"ח ממשלתית בלי סיכון נותנת יותר מ־5%, מניה בלי רווח צריכה סיפור חזק מאוד כדי להצדיק את עצמה.

הממשלה האמריקאית. וושינגטון היא גם הרגולטור של ההצפנה, גם לקוחה וגם בעלת מניות. היא מחזיקה עכשיו מניות בדי־ווייב, בריגטי וב־Quantinuum. תוכנית DARPA ‏QBI בודקת אם מחשב קוונטי יכול להגיע לרמה שבה הערך שלו עולה על העלות עד 2033. באוקטובר 2026 עלו לשלב הסופי שלה Atom Computing, ‏Diraq, ‏IBM ואיון־קיו, והצטרפו למיקרוסופט ול־PsiQuantum. ריגטי ודי־ווייב לא נמצאות ברשימה. "אנחנו מצפים יותר ויותר שמישהו יבנה מחשב קוונטי בקנה מידה שימושי עד 2033", אמר מנהל התוכנית מייקה סטוטימור. "מה שאנחנו עדיין לא יודעים זה איזה צוות, או איזו גישה טכנולוגית, יגיעו לשם".

ארה"ב מול סין. מספטמבר 2024 מחשבים קוונטיים עם 34 קיוביטים ומעלה, ברמת שגיאה נמוכה, נמצאים תחת פיקוח על יצוא בארה"ב. סין מפתחת מחשבים משלה, כמו Zuchongzhi של USTC. מבחינת המשקיע, הפיקוח מגביל את השווקים שהחברות האמריקאיות יכולות למכור בהם. מצד שני, הוא מבטיח שהממשלות המערביות ימשיכו לממן "אלופות לאומיות".

הטיעון הנגדי: למה בכל זאת אפשר להרוויח הרבה

צריך להציג את התזה ההפוכה בצורה הוגנת, כי יש לה בסיס:

  1. הכנסות אמיתיות כבר יש. איון־קיו צפויה להכניס יותר מחצי מיליארד דולר ב־2026, והצבר שלה מעל מיליארד דולר. זה כבר לא עסק מדעי בלבד.
  2. יש כרית מזומנים. לפי החישוב שלי, לחברות הגדולות יש מזומן לשלוש שנים ויותר בקצב השריפה הנוכחי, ולאיון־קיו יש 3.7 מיליארד דולר בקופה אחרי ההנפקה. אין לחץ מיידי לשרוד.
  3. הפתעה טכנולוגית. אם אחת החברות תדגים יתרון קוונטי מסחרי ברור, השוק יתמחר מחדש את כל הענף בתוך ימים. כך קרה בדצמבר 2024: אחרי שגוגל הציגה את שבב Willow, מניות הקוונטים זינקו בעשרות אחוזים בתוך ימים.
  4. מחיר נמוך מהמזומן. במקרה של סילסק, המשקיע משלם היום פחות מהמזומן בקופה. אם ההנהלה תשמור על ההון והשבבים יתחילו להימכר, התמחור הנוכחי יכול להתברר כנמוך מדי.

כל ארבע הטענות נכונות. אבל הן תומכות בעלייה של עשרות אחוזים, ואולי של מאות אחוזים במניה ספציפית. הן לא תומכות בעלייה של אלפי אחוזים בענף כולו מהשווי של היום.

שלושה תרחישים ל־2027–2030

1. בסיס: "הבשלה איטית" (ההערכה שלי: הסבירות הגבוהה ביותר). החברות ממשיכות לעמוד בחלק מאבני הדרך ולגייס עוד הון. איון־קיו גדלה, אבל בעיקר דרך רכישות. ההכנסות מ־PQC זורמות לספקים הוותיקים. המניות תנודתיות מאוד ומתקדמות בסך הכול לאט. אינדיקטורים: קצב הגידול במספר המניות, אחוז ההכנסות האורגניות באיון־קיו, ושורות "PQC" בדוחות של תאלס, פאלו אלטו וקלאודפלר.

2. שורי: "ריצה שנייה". הדגמה של יתרון קוונטי מסחרי, או קיוביטים לוגיים עמידים לתקלות לפני הזמן, יחד עם ירידה בריבית. המניות חוזרות לשיא של 2025 ואף מעבר לו. גם בתרחיש הזה, החזרה לשיא דורשת עלייה של 210% באיון־קיו, 416% בדי־ווייב ו־522% בריגטי. אינדיקטורים: תוצאות ביקורת DARPA בשלב C, פרסומים של מספר קיוביטים לוגיים, ותשואת האג"ח ל־10 שנים מתחת ל־4.5%.

3. דובי: "חורף קוונטי". אבני דרך מתעכבות, ריבית גבוהה לאורך זמן, וגל של הנפקות משנה. החברות הקטנות מתמזגות או נעלמות. גם בתרחיש הזה, המעבר ל־PQC ממשיך לפי לוח הזמנים הרגולטורי, כי הוא לא תלוי בכך שמחשב קוונטי ייבנה. אינדיקטורים: שריפת מזומנים ביחס לקופה, הודעות על הנפקות ותוכניות ATM, ופיטורים בענף.

השורה התחתונה

הכותרת "המניות שעשויות לעלות אלפי אחוזים" שייכת לעבר. זה כבר קרה, בין סתיו 2024 לאוקטובר 2025, ומי שהגיע בסוף המסיבה שילם על זה. מהשווי של היום, עלייה כזו בענף כולו דורשת שתשע חברות קטנות יגבו את רוב שוק המחשוב הקוונטי העולמי של 2035, בלי לדלל בדרך. ההיסטוריה של פלאג פאואר, של בלארד ושל סיסקו אומרת שגם כשהטכנולוגיה מנצחת, המניות של שלב ההייפ בדרך כלל לא.

ומה שהכי מעניין: Q-Day הוא אכן סיפור כסף אמיתי, עם מועדים מחייבים ותקציבים. אבל הכסף הזה הולך כנראה לחוליות המשעממות: מודולי אבטחה, ניהול מפתחות, ספקי ענן ויצרני ציוד תקשורת. המשקיע שמחפש את Q-Day בתיק שלו צריך לחפש אותו בשורות ההכנסה של חברות ותיקות, לא בגרפים של מניות שעלו פי 80.

מה חשוב לזכור?

  1. העלייה של אלפי אחוזים כבר קרתה (ריגטי ‎+8,088%‎, די־ווייב ‎+6,437%‎ מהשפל לשיא), ומאז רוב המניות איבדו 68%–87%.
  2. מחשוב קוונטי והצפנה פוסט־קוונטית הם שני סיפורים שונים: לראשון כמעט אין הכנסות, לשני יש מועדים רגולטוריים מחייבים.
  3. כדי שסל המניות הטהורות יעלה ב־1,000%, הוא צריך שווי של כ־250 מיליארד דולר, הרבה מעבר לשוק שמקינזי צופה ל־2035.
  4. דילול הוא חלק מהמודל העסקי: מספר המניות של איון־קיו כמעט הוכפל בפחות משנתיים, ושל סילסק גדל פי 14 מאז 2023.
  5. את הכסף של המעבר ל־PQC יגבו כנראה ספקים ותיקים, אבל גם אצלם זה עוד לא נראה בדוחות.

מה עדיין לא ידוע?

  1. מתי, אם בכלל, ייבנה מחשב קוונטי שימושי. DARPA מצפה ל־2033, ואף חברה עוד לא הציגה קיוביט לוגי שעומד בסטנדרט מלא.
  2. כמה מהצמיחה של איון־קיו היא אורגנית וכמה נקנתה ברכישות.
  3. האם הביקוש לשבבי PQC יגיע לחברות קטנות כמו סילסק, או ייבלע אצל יצרניות השבבים הגדולות.

אילו נתונים כדאי לעקוב אחריהם?

  • מספר המניות בדוחות הרבעוניים של כל חברה (עמוד השער של ה־10-Q).
  • שריפת המזומנים ביחס לקופה, והודעות על הנפקות ותוכניות ATM.
  • תוצאות שלב C בתוכנית DARPA ‏QBI.
  • הכנסות סילסק משבבי QS7001 בדוח השנתי, ושורות PQC בדוחות של תאלס ושל חברות הסייבר.
  • תשואת האג"ח האמריקאית ל־10 שנים.
  • מימוש כתבי האופציה של איון־קיו במחיר 69.46 דולר.

יצירת קשר

תשאירו פרטים, ואני אחזור אליכם בעצמי

תסמנו מה מעניין אתכם ואיך נוח לכם לשלוח: במייל או בוואטסאפ. ההודעה נפתחת אצלכם, אתם לוחצים "שלח", ושום דבר לא נשמר באתר. אני עונה לכל אחד ואחת בעצמי, עם התאריך של המחזור הקרוב וכל הפרטים. ואם זה בשביל הקהילה: החודש הראשון ב־60 ₪ במבצע, ואחר כך 300 ₪ לחודש.

משאירים פרטים? חודש בקהילה ב־60 ₪ בלבד

חודש בקהילת הדיסקורד ב־60 ₪ בלבד

ארבעה חדרים, הכנה יומית ליום המסחר ושיחה חיה. אני חוזרת לכל פנייה באופן אישי עם פרטי ההצטרפות.

שדות שמסומנים ב־כוכבית הם שדות חובה.

במה מתעניינים? (חובה)

כשתלחצו "שליחת הפרטים לאפרת", הפרטים יישלחו ישירות למייל של אפרת ולא יישמרו באתר. בכפתור הוואטסאפ ההודעה נשלחת מהאפליקציה שלכם אל 050-756-0642. מדיניות הפרטיות.