אפרת קימלמן

מדריך למתחילים: מאקרו

ריבית ואינפלציה למשקיעים: מה החלטות בנק ישראל והפד אומרות למתחילים

מאת אפרת קימלמן · 16 בנובמבר 2026 · 10 דקות קריאה

בישראל האינפלציה ירדה לרמה הנמוכה מזה שנים, ובארה״ב מדברים על העלאת ריבית. אם יש לכם קרן על מדד אמריקאי בחשבון ישראלי, שתי ההחלטות נוגעות בכם. המדריך הזה מסביר את המנגנון בעברית פשוטה: מה בודקים ביום החלטת ריבית, ומה לא עושים לפי כותרת אחת. בלי לנחש את ההחלטה הבאה, ובלי להגיד לכם מה לקנות. לנשים ולגברים כאחד.

התוכן אינו ייעוץ השקעות. זהו חומר לימודי כללי, ללא המלצה על נייר ערך וללא הבטחת תשואה.

איך ריבית ואינפלציה משפיעות על הבורסה?

התשובה הקצרה: ריבית ואינפלציה הן חלק מהסביבה הכלכלית שמזיזה את השוק כולו, לא רק מניה אחת. כשהמחירים עולים, הבנק המרכזי עשוי להגיב בריבית; הריבית משפיעה על עלות הכסף, על האג״ח, על שער המטבע וגם על האופן שבו השוק מתמחר מניות. למשקיע ישראלי שמחזיק גם נכסים בחו״ל רלוונטיות שתי ריביות, של בנק ישראל ושל הפד, וגם שער הדולר־שקל. המדריך מסביר את המנגנון, לא מנחש את ההחלטה הבאה ולא ממליץ מה לקנות.

אפרת קימלמן · עודכן

בקצרה: מה לוקחים מהמדריך

  • למשקיע ישראלי שמחזיק גם נכסים בתל אביב וגם בחו״ל יש שתי ריביות רלוונטיות: ריבית בנק ישראל וריבית הפד, וביניהן גם שער הדולר־שקל.
  • אינפלציה נמדדת בישראל במדד המחירים לצרכן של הלמ״ס. הבנק המרכזי מגיב אליה, בין השאר, דרך הריבית. יעד האינפלציה בישראל הוא 1% עד 3%.
  • ריבית משפיעה על תמחור מניות, על אג״ח ועל המטבע. זו מסגרת חשיבה, לא תחזית לכיוון השוק.
  • ביום החלטת ריבית בודקים את ההודעה עצמה, את תחזית חטיבת המחקר ואת הנימוקים. לא משנים תיק לפי כותרת אחת.
  • הנתונים במדריך נכונים ל־16 בנובמבר 2026, והם מתעדכנים עם כל החלטה וכל מדד חדש.

שתי ריביות שמשפיעות על התיק הישראלי

מי שמשקיע רק בתל אביב מרגיש בעיקר את ריבית בנק ישראל. מי שמחזיק גם קרן על S&P 500, או מניות בארה״ב, מרגיש גם את ריבית הפד, וגם את שער הדולר מול השקל. לכן בשבועות שבהם מתפרסמים מדד בישראל, מדד בארה״ב והחלטת ריבית, הכותרות נשמעות סותרות: אצלנו אינפלציה נמוכה, ושם מדברים על ריבית בכיוון אחר. זה לא באג. אלה שני משקים, שני בנקים מרכזיים, ומטבע אחד באמצע.

נכון ל־16 בנובמבר 2026, ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25%. ב־21 באוקטובר 2026 הוועדה המוניטרית הותירה אותה ללא שינוי, וההחלטה הבאה תתפרסם ב־23 בנובמבר 2026 בשעה 16:00, לפי לוח המועדים של הבנק. המדריך הזה לא מנחש מה תהיה ההחלטה.

מה זו ריבית בנק ישראל, ומה זו ריבית הפד

ריבית בנק ישראל היא הריבית שהבנק המרכזי קובע, והיא משפיעה על הריבית במשק: על הלוואות, על משכנתאות, על פיקדונות וגם על שוק ההון. כשהריבית עולה, הכסף «יקר יותר»; כשהיא יורדת, הוא «זול יותר». זה התיאור הכללי. ההשפעה בפועל תלויה בנסיבות, והשוק מגיב לא רק להחלטה עצמה אלא גם למה שכבר ציפו לה.

ריבית הפד היא הריבית שקובעת הוועדה המוניטרית של הבנק המרכזי האמריקאי (FOMC). לפי דיווח של CNBC מ־11 בנובמבר 2026, אחרי העלאה של רבע נקודת האחוז בספטמבר עומד טווח הריבית על 3.75%–4%, ובאוקטובר הוועדה הותירה אותו ללא שינוי. גם כאן: זו עובדה על מה שכבר הוחלט, לא ניחוש על מה שיוחלט בדצמבר.

אינפלציה ומדד המחירים לצרכן: איך מודדים ולמה הבנק מגיב

אינפלציה היא עלייה כללית ברמת המחירים, שמקטינה את כוח הקנייה של הכסף. בישראל מודדים אותה בעיקר בעזרת מדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: שינוי במחירי סל של מוצרים ושירותים. יעד האינפלציה של בנק ישראל הוא 1% עד 3%.

לפי נתוני הלמ״ס, כפי שפורסמו ב־TheMarker ב־15 בנובמבר 2026, מדד אוקטובר 2026 ירד ב־0.1%, בניגוד לתחזית מרבית הכלכלנים שציפו לעלייה. האינפלציה ב־12 החודשים האחרונים ירדה ל־1.1%, הרמה הנמוכה ביותר מאז אפריל 2021, לעומת 1.6% בספטמבר. אותו שיעור, 1.1%, מופיע גם באתר בנק ישראל. הנתונים נכונים לפרסום של 15 בנובמבר 2026.

בארה״ב המדד המקביל הוא מדד המחירים לצרכן (CPI) של הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה (BLS). לפי CNBC מ־11 בנובמבר 2026, שדיווח על הודעת ה־BLS, מדד אוקטובר עלה ב־0.4% בניכוי עונתיות, מעל לתחזיות, והיה החודש השלישי ברצף של עליות חריגות יחסית. גם כאן המדריך לא גוזר מזה מה הפד «חייב» לעשות.

בתחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מאוקטובר 2026, שהוצגה לוועדה המוניטרית ב־20 באוקטובר, האינפלציה השנתית צפויה להיות 1.5% ב־2026 ו־2.1% ב־2027, והריבית הממוצעת ברבעון השלישי של 2027 צפויה להיות 3.0%. זו תחזית של החטיבה, לא הבטחה ולא החלטת הוועדה. היא פורסמה לפני מדד אוקטובר, ולכן המספרים עשויים להשתנות בתחזית הבאה.

איך ריבית משפיעה על מניות, אג״ח ושער הדולר

אין כאן נוסחה שמנבאת את כיוון הבורסה מחר. יש מנגנון שכדאי להכיר, כדי לקרוא את הכותרת בלי להיבהל ממנה:

  • אג״ח ופיקדונות: כשהריבית עולה, אפיקים סולידיים חדשים יכולים להניב יותר, ומחירי אג״ח קיימות לרוב יורדים. כשהריבית יורדת, קורה לעיתים ההפך. זו מסגרת כללית, לא כלל לכל יום.
  • מניות: ריבית גבוהה יותר מייקרת את עלות הכסף לחברות ולמשקיעים, ומשפיעה גם על האופן שבו השוק מתמחר רווחים עתידיים. ריבית נמוכה יותר עושה את הפעולה ההפוכה. בפועל השוק מגיב גם לציפיות, לצמיחה ולרווחי החברות, לא רק למספר הריבית.
  • מטבע: פערי ריבית בין מדינות הם אחד הגורמים שמשפיעים על שער החליפין, לצד גורמים רבים אחרים. אין כאן תחזית לדולר או לשקל.

הטעות הנפוצה היא להניח ש«הריבית עלתה, אז הבורסה תרד», או «האינפלציה ירדה, אז הריבית תרד מחר». השוק מגלם ציפיות מראש, וההחלטה בפועל היא רק חלק מהסיפור. לכן קוראים את ההודעה, לא רק את הכותרת.

משקיע ישראלי בקרן על S&P 500: גם המטבע משחק

קרן שנסחרת בשקלים ועוקבת אחרי מדד זר חשופה בדרך כלל גם לשינויים בשער המטבע מול השקל, אלא אם היא מנטרלת את החשיפה המטבעית. את זה בודקים בפרטי הקרן. כלומר, גם אם המדד בארה״ב עלה, התשואה בשקלים יכולה להיות שונה בגלל תנועה בדולר. ולהפך.

לכן החלטת הפד, מדד המחירים בארה״ב ושער הדולר־שקל שייכים לאותה תמונה, גם למי שלא «סוחר מט״ח» ולא מחזיק מניה אמריקאית בודדת. זו סיבה להבין את המנגנון, לא סיבה לשנות את התיק אחרי כל נתון.

מה בודקים ביום החלטת ריבית

בישראל, הודעות הריבית מתפרסמות במועדים שבלוח של בנק ישראל, בשעה 16:00, אלא אם נמסר אחרת. רשימת בדיקה פשוטה ליום כזה:

  1. מה הוחלט בפועל: העלאה, הורדה, או השארת הריבית ללא שינוי. זה המספר היחיד שהוא עובדה באותו רגע.
  2. מה כתוב בהודעת הוועדה המוניטרית: על מה היא הסתמכה, ומה היא מדגישה להמשך (אינפלציה, פעילות, אי־ודאות).
  3. אם מתפרסמת גם תחזית חטיבת המחקר: מה התחזית לאינפלציה ולריבית, ומה ההנחות. זו תחזית, לא החלטה.
  4. אם יש תדרוך או מסיבת עיתונאים: מה הנגיד מדגיש, בלי להפוך כל משפט ל«רמז» לקנייה או למכירה.
  5. רק אחר כך שואלים מה זה אומר לתיק שלכם, לפי הכללים שקבעתם מראש, לא לפי הכותרת.

מה לא עושים: לא משנים תיק לפי כותרת אחת

מאקרו הוא שיעור בפני עצמו, אבל הוא שכבה אחת בתוך שיטה. הוא לא תחליף לניהול סיכונים, ולא תירוץ לקפוץ מנכס לנכס אחרי כל מדד. הכלל הפשוט:

  • לא מנחשים את החלטת הריבית הבאה, ולא בונים על זה עסקה.
  • לא מבלבלים בין ציפיות השוק (למשל מה שחוזים מתמחרים) לבין החלטה שכבר התקבלה.
  • לא מעבירים את כל התיק ל«מזומן» או ל«מניות» בגלל כותרת אחת.
  • קובעים כללים כשרגועים, ופועלים לפיהם גם ביום של הודעה.

מקורות

המדריך הזה הוא חומר לימודי כללי. הוא לא ממליץ על נייר ערך מסוים, לא מנחש החלטת ריבית או כיוון שוק, לא מבטיח תשואה ולא מותאם למצב האישי שלכם. הנתונים נכונים ל־16 בנובמבר 2026.

איך ממשיכים מכאן

מי שרוצה לראות איך התשואה נראית אחרי אינפלציה, ינסה את מחשבון התשואה הריאלית. מי שבונה תיק, יחזור למדריך בניית התיק ולניהול הסיכונים. ובחדר של אפרת בקהילת הדיסקורד «מתחת לרדאר» אפשר לשאול ולהמשיך את השיחה על מה שקורה בשוק, בלי טיפים חמים. מי שרוצה להכיר את דרך הלימוד שלה, מוזמן/ת לקרוא על הקורס כאן באתר, או להשאיר פרטים בטופס, ואפרת תחזור אליכם.

סיימתם לקרוא? בואו נבדוק מה נשאר איתכם

שני כלים קצרים, בחינם ובלי להשאיר פרטים: משחק שבודק אם אתם מזהים מיתוסים נפוצים על הבורסה, וכרטיס של 5 שאלות שכדאי לשאול לפני כל החלטה.

שאלות נפוצות

מה הריבית בישראל היום, ומתי ההחלטה הבאה?

נכון ל־16 בנובמבר 2026, ריבית בנק ישראל היא 3.25%, אחרי שהוועדה המוניטרית הותירה אותה ללא שינוי ב־21 באוקטובר. ההחלטה הבאה תתפרסם ב־23 בנובמבר 2026 בשעה 16:00, לפי לוח הבנק. המדריך לא מנחש מה תוחלט.

מה היה במדד אוקטובר בישראל?

לפי נתוני הלמ״ס, כפי שפורסמו ב־15 בנובמבר 2026, מדד אוקטובר ירד ב־0.1%, והאינפלציה השנתית ירדה ל־1.1%, הרמה הנמוכה ביותר מאז אפריל 2021, לעומת 1.6% בספטמבר. יעד האינפלציה של בנק ישראל הוא 1% עד 3%.

אם יש לי קרן על S&P 500, למה ריבית הפד רלוונטית?

כי הקרן עוקבת אחרי שוק אמריקאי, וריבית הפד היא חלק מהסביבה שבה החברות שם פועלות. בנוסף, קרן שנסחרת בשקלים חשופה בדרך כלל גם לשער הדולר־שקל, אלא אם היא מנטרלת חשיפה מטבעית. זו סיבה להבין את המנגנון, לא סיבה לפעול אחרי כל כותרת.

האם כדאי לעבור לאג״ח או למזומן לפני החלטת ריבית?

המדריך הזה לא עונה על זה, ולא במקרה: זו החלטה אישית, והוא לא ממליץ על פעולה ולא מנחש את ההחלטה. מה שהוא כן נותן: להבין את הנתונים, לקרוא את ההודעה, ולפעול לפי כללים שנקבעו מראש.

שאלות נפוצות בנושא

תשובה קצרה לכל שאלה, במרכז השאלות והתשובות שלי.

לכל השאלות והתשובות ←

הרצאות לחברות, לוועדי עובדים ולכנסים

רוצים את אפרת אצלכם בארגון?

אפרת מעבירה הרצאות על AI, קריפטו ושוק ההון בשפה של כולם: 90 דקות (או 45–60), בזום או פרונטלית, בעברית או באנגלית, בכל הארץ ובעולם. משאירים פרטים ובודקים תאריך.

כלי חינמי · בלי להשאיר פרטיםאיזה סוג משקיע/ה את/ה? 9 שאלות, תוצאה מיידיתגלו את הנקודות העיוורות שלכם וקבלו מסלול לימוד מותאם מתוך המדריכים.לאבחון
אפרת קימלמן, מלמדת שוק ההון. צילום: עידו סקעת.

על הכותבת

אפרת קימלמן

אני מלמדת שוק ההון, ומחברת בין אנליזה, השקעות, ניתוח טכני ופונדמנטלי, מאקרו, בינה מלאכותית, לימוד וקהילה. למי? לנשים ולגברים כאחד. לכל מי שרוצה להבין, ולא רק לנחש.

לדף הבית של אפרת ←

יצירת קשר

תשאירו פרטים, ואני אחזור אליכם בעצמי

תסמנו מה מעניין אתכם ואיך נוח לכם לשלוח: במייל או בוואטסאפ. ההודעה נפתחת אצלכם, אתם לוחצים «שלח», ושום דבר לא נשמר באתר. אני עונה לכל אחד ואחת בעצמי, עם התאריך של המחזור הקרוב וכל הפרטים. ואם זה בשביל הקהילה: החודש הראשון ב־60 ₪ במבצע, ואחר כך 300 ₪ לחודש.

משאירים פרטים? חודש בקהילה ב־60 ₪ בלבד

חודש בקהילת הדיסקורד ב־60 ₪ בלבד

ארבעה חדרים, הכנה יומית ליום המסחר ושיחה חיה. אני חוזרת לכל פנייה באופן אישי עם פרטי ההצטרפות.

שדות שמסומנים ב־כוכבית הם שדות חובה.

במה מתעניינים? (חובה)

כשתלחצו «שליחת הפרטים לאפרת», הפרטים יישלחו ישירות למייל של אפרת ולא יישמרו באתר. בכפתור הוואטסאפ ההודעה נשלחת מהאפליקציה שלכם אל 050-756-0642. מדיניות הפרטיות.