אפרת קימלמן

כתבת עומק

לאור הירידות בבורסה: איזו מניה עשויה לשלש את עצמה?

· 11 דקות קריאה

סרקתי 902 מניות אמריקאיות גדולות ובינוניות. הנה מה שצריך לקרות כדי שמניה תשלש את עצמה, שלוש מועמדות שעוברות את הסינון, ומניה אחת שנראתה זולה ולא חזרה לעולם.

התוכן אינו ייעוץ השקעות. זהו ניתוח כללי, ללא המלצה על נייר ערך וללא הבטחת תשואה.

ב־16 בנובמבר 2026 נסגר הנאסד"ק 100 ב־12.9% מתחת לשיא של 6 באוקטובר. מדד S&P 500 ירד רק 5.2% מהשיא, וראסל 2000 ירד 10.6% מהשיא שלו באוגוסט. אבל המדדים מסתירים את מה שקורה מתחת לפני השטח. בדקתי 902 מניות שנכללות היום במדדי S&P 500 ו־S&P 400, ומצאתי ש־185 מהן נסחרות ב־40% ומעלה מתחת לשיא של שלוש השנים האחרונות. 97 מהן ירדו ביותר מחצי. המניה החציונית נמצאת כ־20% מתחת לשיא שלה.

כשיש כל כך הרבה מניות שנפלו בחצי, השאלה "איזו מניה תשלש את עצמה?" עולה כמעט מעצמה. אין לי תשובה בטוחה, ולאף אחד אחר אין. מה שכן אפשר לעשות זה להבין מה צריך לקרות כדי שמניה תשלש את עצמה, כמה זה נדיר, ואילו מניות עומדות היום בתנאי הבסיס. זו לא המלצת השקעה.

מה זה אומר לשלש

שילוש הוא תשואה של 200%. כדי להגיע אליה בשלוש שנים המניה צריכה לעלות ב־44.2% בממוצע בכל שנה. בארבע שנים זה 31.6% בשנה, ובחמש שנים 24.6% בשנה. לשם השוואה, מדד S&P 500 הניב מאז 1928 תשואה שנתית ממוצעת (גיאומטרית, כולל דיבידנדים) של כ־10%.

לשווי של מניה יש שני מנועים: הרווח, או התזרים החופשי, והמכפיל שהשוק מוכן לשלם עליו. כמעט כל שילוש משלב את שניהם. נניח שהתזרים למניה צומח ב־15% בשנה במשך חמש שנים. הוא יגדל פי 2, ואז המכפיל צריך לעלות רק ב־50% כדי שהמניה תשלש את עצמה. מניה שהמכפיל שלה כבר נמוך מאוד יכולה לשלש גם בצמיחה מתונה, אם השוק ישנה את דעתו עליה. מניה יקרה צריכה צמיחה אדירה.

זו הסיבה שהירידות מעניינות. אחרי צניחה של 60%–70% המכפיל לעתים קרובות נמוך מאוד, ולכן הדרך חזרה קצרה יותר. אבל לפעמים המכפיל נמוך כי העסק באמת נשבר.

שיעורי הבסיס: רוב המניות לא חוזרות

לפני שמחפשים את המניה שתשלש, כדאי לדעת מה הסיכויים. החוקר הנדריק בסמבינדר (Hendrik Bessembinder) בדק את כל המניות שנסחרו בארה"ב מ־1926 עד 2016, ומצא ש־58% מהמניות הניבו לאורך חייהן תשואה נמוכה משטרי אוצר לחודש. רק 4.3% מהחברות, 1,092 מתוך כ־25 אלף, אחראיות לכל העושר הנקי שהשוק יצר מעבר לשטרי האוצר. השוק עולה לאורך זמן בזכות מיעוט קטן של מנצחות ענק.

מחקר של ג'יי.פי. מורגן, "The Agony & the Ecstasy", בדק את כל החברות שהיו אי פעם במדד ראסל 3000 בין 1980 ל־2020. 44% מהן עברו "הפסד קטסטרופלי", כלומר ירידה של 70% ומעלה מהשיא בלי התאוששות.

ניסיתי לבדוק את זה גם על הנתונים שלי. מתוך המניות שנמצאות היום ב־S&P 500 וב־S&P 400, ‏78 נסחרו בסוף 2022 במחיר שהיה נמוך בחצי ויותר מהשיא שלהן. 32% מהן שילשו את עצמן מאז, ו־45% הגיעו לפי 3 לפחות בנקודה כלשהי. אבל המספר הזה מוטה מאוד כלפי מעלה. בדקתי רק חברות ששרדו ונמצאות היום במדד. חברות שנכשלו והוצאו מהמדד בכלל לא נכנסו לחישוב. זה מראה שבסביבה של ירידות עמוקות שילוש אפשרי, אבל זה לא הסיכוי האמיתי שלך.

ההיסטוריה: אמזון מול כל השאר

הדוגמה שכולם מכירים היא אמזון. לפי מחירי סוף החודש, המניה צנחה ב־93% בין 1999 לספטמבר 2001. בתוך שמונה חודשים מהשפל היא כבר שילשה את עצמה, והיום היא נסחרת פי 860 ממחיר השפל. אבל באותו גל, סיסקו ירדה ב־86% ונדרשו לה כמעט 26 שנה, עד ינואר 2026, כדי לחזור לשיא של 2000 (במחיר, בלי דיבידנדים). אינטל ירדה ב־81%, וגם היום היא 26% מתחת לשיא של אוגוסט 2000. ורבות מחברות הדוט־קום פשוט נעלמו.

ב־2008 הסיפור חזר. סיטיגרופ צנחה ב־97%, וכמעט עשרים שנה אחרי השיא של דצמבר 2006 היא עדיין 78% מתחת לו. אפל, לעומתה, ירדה ב־57% ב־2008 וחזרה לשיא תוך פחות משנה.

ב־2022 מטא ירדה ב־75%. בתוך שמונה חודשים מהשפל באוקטובר 2022 היא שילשה את עצמה, והיום היא נסחרת פי 6.7 מהשפל. אנבידיה ירדה ב־63% וחזרה לשיא בתוך שמונה חודשים.

מה ההבדל בין המקרים? אצל אמזון, מטא ואפל העסק המשיך לצמוח, וההכנסות בסוף הדרך היו גדולות בהרבה מאשר לפני הירידה. אצל סיסקו ואינטל העסק המשיך להתקיים, אבל המחיר בשיא היה כל כך מנותק שגם עשור של רווחים לא הספיק. אצל סיטי ההון של בעלי המניות נמחק בדילול. הקריסה עצמה לא מנבאת כלום. היא רק פותחת את השאלה.

הסינון: איך בחרתי

התחלתי מ־902 המניות במדדים. השארתי רק את 185 שנמצאות 40% ומעלה מתחת לשיא של שלוש השנים האחרונות. לכל אחת מהן משכתי את הדוחות הכספיים ישירות מהמערכת של רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), וחישבתי את 12 החודשים האחרונים. אז השארתי רק מניות שעומדות בכל התנאים האלה:

  • שווי שוק של 3 מיליארד דולר ומעלה.
  • צמיחה בהכנסות של 10% ומעלה בשנה האחרונה.
  • תזרים מזומנים חופשי חיובי.
  • מזומן נטו, או חוב נטו שנמוך משלוש שנות תזרים.

נשארו 52 מניות. משם בדקתי את התמחור מול ההיסטוריה של כל אחת, והורדתי מניות שהזינוק ברווחים שלהן מחזורי במובהק. דוגמה בולטת היא סנדיסק (SanDisk), שנסחרת במכפיל של 6.6 בלבד על התזרים החופשי. אבל ההכנסות שלה ברבעון האחרון קפצו ב־378% בזכות מחירי זיכרון בשיא. מכפיל נמוך על רווח בשיא הוא בדיוק המלכודת שהכתבה הזאת מנסה להראות.

שלוש מועמדות נבחרו, כל אחת מסיבה אחרת.

מועמדת 1: האבספוט (HubSpot), תוכנה במחיר של מחסור באמונה

איפה היא עומדת: המניה נסגרה ב־231.98 דולר, 71.7% מתחת לשיא של פברואר 2025. שווי השוק הוא כ־11.3 מיליארד דולר. ב־12 החודשים האחרונים ההכנסות היו 3.59 מיליארד דולר. ברבעון השלישי הן צמחו ב־17% והגיעו ל־947.6 מיליון דולר. התזרים החופשי היה 842 מיליון דולר, אין לחברה חוב פיננסי מהותי, ומספר המניות ירד ב־6.8% בשנה בזכות רכישות עצמיות.

למה היא נפלה: השוק חושש שסוכני בינה מלאכותית יחליפו חלק מהמשתמשים בתוכנות מכירה ושיווק. החברה עצמה הנמיכה את התחזית לרבעון הרביעי לצמיחה של 12%. שיעור שימור ההכנסות מלקוחות קיימים ירד ל־101%, וההנהלה אמרה שהלחץ התקציבי אצל הלקוחות יימשך גם ל־2027.

הפרט שרוב האנשים מפספסים: על הנייר, מכפיל של 13.4 על התזרים החופשי זול. אבל כ־60% מהתזרים, 504 מיליון דולר, מגיעים מהוספת התגמול במניות לעובדים, שהוא הוצאה אמיתית. אם מנכים אותו, המכפיל הוא 33. זה כבר לא מבצע.

מה צריך לקרות כדי לשלש: שווי של 34 מיליארד דולר, בסביבות 696 דולר למניה, עדיין מתחת לשיא של 2025. אחת הדרכים להגיע לשם: צמיחה של 12% בשנה במשך חמש שנים, שולי תזרים של 30% במקום 23.5% היום, ומכפיל של 18 על התזרים. כלומר, לא צריך נס. צריך שהצמיחה תתייצב ולא תמשיך לרדת, ושהשוק יפסיק לתמחר את החברה כקורבן של הבינה המלאכותית.

מה יכול להשתבש: אם הצמיחה תמשיך לרדת לחד־ספרתי ושימור ההכנסות ייפול מתחת ל־100%, מכפיל של 10 יכול להיות הוגן. במקרה כזה המניה תהיה כמעט באותו מקום גם בעוד חמש שנים.

מועמדת 2: אדובי (Adobe), הענקית הזולה

איפה היא עומדת: המניה נסגרה ב־246 דולר, 64% מתחת לשיא שלה מנובמבר 2021. שווי השוק הוא 95.7 מיליארד דולר. ברבעון השלישי של שנת הכספים 2026 ההכנסות היו שיא של 6.76 מיליארד דולר, צמיחה של 13%. התזרים החופשי ב־12 החודשים האחרונים היה 10.6 מיליארד דולר, כלומר מכפיל של 9 על התזרים, ומספר המניות ירד ב־7% בשנה.

למה היא נפלה: כלים מבוססי בינה מלאכותית שמייצרים תמונות ווידאו מאיימים על המנויים של Creative Cloud. בנוסף יש החלפת מנכ"ל בדצמבר. סיטי הורידה את ההמלצה למכירה, ולהערכתה ההכנסות החוזרות יצמחו רק ב־5% בשנה עד 2028.

מה צריך לקרות כדי לשלש: 738 דולר למניה, מעל השיא של 2021. אם התזרים יצמח ב־9% בשנה והרכישות העצמיות יקטינו את מספר המניות ב־4% בשנה, התזרים למניה יגדל פי 1.89 בחמש שנים. אז מספיק מכפיל של 14.3, נמוך מהטווח שבו נסחרה המניה ב־2025 (13.7–16.5). גם בתרחיש של סיטי, עם צמיחה של 5% בלבד, מכפיל של 17.2 יספיק. אבל זה מכפיל שאדובי ראתה רק כשהשוק עוד האמין בה.

מה יכול להשתבש: אם הבינה המלאכותית תשחק את התמחור של התוכנה ולא רק את מספר המשתמשים, שולי הרווח התפעולי המתואם, כ־44%, יירדו. רכישות עצמיות במחיר נמוך הן יתרון רק אם העסק עצמו לא מתכווץ.

מועמדת 3: סטרלינג (Sterling Infrastructure), ההימור על מרכזי הנתונים

איפה היא עומדת: המניה נסגרה ב־275.13 דולר, 72% מתחת לשיא של יוני 2026. שווי השוק הוא 8.4 מיליארד דולר. ברבעון השלישי ההכנסות זינקו ב־127% והגיעו ל־1.56 מיליארד דולר. צבר ההזמנות החתום עומד על 4.14 מיליארד דולר, ויחד עם הזכיות שעוד לא נחתמו הוא מגיע ל־6.14 מיליארד דולר. ההנהלה העלתה את תחזית הרווח המתואם למניה ל־2026 ל־21.70–21.96 דולר, ולכן המניה נסחרת במכפיל רווח של כ־12.6 בלבד. יש לה מזומן נטו קטן, כ־120 מיליון דולר.

למה היא נפלה: ב־4 בנובמבר צנחה המניה ב־21% ביום אחד, אחרי שבבחירות למושל טקסס ניצחה ג'ינה הינוחוסה (Gina Hinojosa), שהבטיחה הקפאה של הקמת מרכזי נתונים חדשים. מטה החברה נמצא בטקסס. גם לפני כן המשקיעים נבהלו משחיקת השוליים ומהזמנות חדשות שנכנסו לאט יותר מקצב הביצוע (0.9 הזמנות על כל דולר שבוצע). ברבעון השלישי התזרים החופשי היה רק 53 מיליון דולר, רבע מהרווח הנקי.

מה צריך לקרות כדי לשלש: כ־825 דולר למניה, עדיין מתחת לשיא של יוני. אם הרווח למניה יצמח ב־15% בשנה עד 2031, מספיק מכפיל של 18.8. בשלוש שנים, עם צמיחה של 20% בשנה, נדרש מכפיל של כ־22.

מה יכול להשתבש: זה הסיפור הכי מחזורי מבין השלוש. אם ההשקעות במרכזי נתונים יאטו, הרווח עצמו ירד, והמכפיל של 12.6 יתברר כמכפיל על רווח בשיא, בדיוק כמו בסנדיסק.

הדוגמה ההפוכה: זום

ב־2022 נראתה זום (Zoom) כמו מציאה. היא הייתה רווחית, עם תזרים חזק, והמניה כבר איבדה את רוב השווי שלה. היום, ב־96 דולר, המניה עדיין 80% מתחת לשיא של נובמבר 2020 (לפי מחירי סוף החודש), ולא הייתה אף נקודה שבה היא שילשה את עצמה מהשפל. התזרים החופשי שלה ב־12 החודשים האחרונים, 1.93 מיליארד דולר, מכובד מאוד. הבעיה היא שההכנסות צמחו רק ב־4%–5% בשנה, והשוק לא היה מוכן לשלם מכפיל של חברת צמיחה על עסק שהפסיק לצמוח. מניה זולה שלא צומחת יכולה להישאר זולה לנצח.

הטיעון הנגדי

הטיעון החזק ביותר נגד כל הכתבה הזאת הוא ששוק המניות כבר יודע את כל מה שכתוב כאן. מכפיל של 9 על אדובי ו־12.6 על סטרלינג הם לא טעות. הם מתמחרים בדיוק את הסיכון שהבינה המלאכותית תשחק את התוכנה ושמרכזי הנתונים יגיעו לשיא. בנוסף, הריבית הריאלית על אג"ח ל־10 שנים, 2.91%, גבוהה מ־99.6% מהימים מאז 2003, והפד צפוי להעלות ריבית בדצמבר. בסביבה כזו מכפילים נוטים לרדת ולא לעלות. ואם שולי הרווח בשוק כולו בשיא, גם "צמיחה של 12%" היא הנחה אופטימית.

שלושה תרחישים לשנים הקרובות

1. התאוששות רחבה (סבירות נמוכה–בינונית): הבינה המלאכותית מתבררת כמנוע של תוכנה ולא כתחליף לה, והפד עוצר אחרי דצמבר. במקרה כזה מניות כמו האבספוט ואדובי יכולות להכפיל ואף לשלש את עצמן, כי עיקר העלייה יגיע מהמכפיל. אינדיקטורים: חזרה של שימור ההכנסות של האבספוט מעל 105%, הכנסות חוזרות באדובי שצומחות מעל 10%, ותשואה ריאלית שיורדת מתחת ל־2.5%.

2. התאוששות סלקטיבית (התרחיש הבסיסי): חלק מהחברות מוכיחות את עצמן וחלק לא. מניה אחת מבין שלוש מכה את השוק, ואולי שתיים לא. אינדיקטורים: התחזיות ל־2027 בדוחות של ינואר–פברואר, ובסטרלינג, אם יחס ההזמנות לביצוע יחזור מעל 1.

3. מלכודת ערך (סבירות בינונית): המכפילים הנמוכים מתבררים כמוצדקים, הצמיחה יורדת לחד־ספרתי, והמניות נשארות זולות שנים, כמו זום. אינדיקטורים: ירידה ברבעון הרביעי של האבספוט מתחת לתחזית של 12%, החלטה על הקפאת מרכזי נתונים בטקסס, ושחיקה של שולי הרווח באדובי.

המסקנה

אף אחת משלוש המניות לא צריכה נס כדי לשלש את עצמה. כולן צריכות שני דברים שהשוק מטיל בהם ספק: שהצמיחה לא תמשיך לרדת, ושהמכפיל יחזור לרמות שהיו לו רק לפני שנה או שנתיים. זה ההבדל העיקרי מהבועה של 2000. אז מניות כמו סיסקו ירדו ממכפילים קיצוניים. היום חלק מהמניות שנפלו נסחרות במכפילים שבהם גם צמיחה בינונית מייצרת תשואה טובה. אבל שיעורי הבסיס אומרים בבירור שהסיכוי לבחור נכון מראש נמוך. ההבחנה החשובה היא לא בין מניה זולה ליקרה, אלא בין מניה שהעסק שלה ממשיך לצמוח, כמו אמזון ומטא, לבין מניה שהעסק שלה נעצר, כמו זום ואינטל. ההבחנה הזאת תתבהר ברבעונים הקרובים.

מה חשוב לזכור?

  1. שילוש בחמש שנים דורש תשואה של כ־25% בשנה, ובשלוש שנים של כ־44% בשנה.
  2. לפי מחקר ג'יי.פי. מורגן, 44% מהחברות שהיו בראסל 3000 עברו ירידה של 70% ויותר בלי להתאושש.
  3. מבין 902 המניות שבדקתי, 185 נמצאות 40% ויותר מתחת לשיא, ו־52 מהן עברו סינון של צמיחה, תזרים וחוב.
  4. מכפיל נמוך על רווח שבשיא, כמו בסנדיסק, או אחרי שמוסיפים לתזרים את התגמול במניות, כמו בהאבספוט, הוא לא בהכרח זול.
  5. ההבדל בין אמזון לזום לא היה עומק הירידה, אלא אם העסק המשיך לצמוח.

מה עדיין לא ידוע?

  1. אם הבינה המלאכותית תגדיל את השוק של חברות התוכנה או תצמצם אותו.
  2. איזה חלק מצבר ההזמנות של סטרלינג נמצא בטקסס, ואם הקפאת מרכזי הנתונים בכלל תיושם.
  3. מה הפד יעשה אחרי דצמבר, ואיך תגיב הריבית הריאלית.

אילו נתונים כדאי לעקוב אחריהם?

  • דוחות הרבעון הרביעי ותחזיות 2027: האבספוט וסטרלינג בפברואר 2027, ואדובי בדצמבר 2026 (מועדים משוערים, "לא מאומת").
  • שימור ההכנסות מלקוחות קיימים (NRR) בהאבספוט, וההכנסות החוזרות (ARR) באדובי.
  • יחס ההזמנות לביצוע בסטרלינג, והחלטות רגולציה על מרכזי נתונים בטקסס.
  • התשואה הריאלית על אג"ח ל־10 שנים (TIPS) והחלטת הפד ב־9 בדצמבר.
  • מספר המניות של כל חברה, כדי לבדוק אם הרכישות העצמיות באמת מקטינות אותו.

יצירת קשר

תשאירו פרטים, ואני אחזור אליכם בעצמי

תסמנו מה מעניין אתכם ואיך נוח לכם לשלוח: במייל או בוואטסאפ. ההודעה נפתחת אצלכם, אתם לוחצים "שלח", ושום דבר לא נשמר באתר. אני עונה לכל אחד ואחת בעצמי, עם התאריך של המחזור הקרוב וכל הפרטים. ואם זה בשביל הקהילה: החודש הראשון ב־60 ₪ במבצע, ואחר כך 300 ₪ לחודש.

משאירים פרטים? חודש בקהילה ב־60 ₪ בלבד

חודש בקהילת הדיסקורד ב־60 ₪ בלבד

ארבעה חדרים, הכנה יומית ליום המסחר ושיחה חיה. אני חוזרת לכל פנייה באופן אישי עם פרטי ההצטרפות.

שדות שמסומנים ב־כוכבית הם שדות חובה.

במה מתעניינים? (חובה)

כשתלחצו "שליחת הפרטים לאפרת", הפרטים יישלחו ישירות למייל של אפרת ולא יישמרו באתר. בכפתור הוואטסאפ ההודעה נשלחת מהאפליקציה שלכם אל 050-756-0642. מדיניות הפרטיות.