אפרת קימלמן

כתבת עומק

האם מחשב קוונטי יפרוץ את הביטקוין? מה ידוע ומה לא

· 18 דקות קריאה

היום אין מחשב שמסוגל לעשות את זה. אבל כבר עכשיו אפשר למדוד בדיוק אילו מטבעות יהיו הראשונים בתור, והמספר תלוי מאוד במה שבוחרים לספור

התוכן אינו ייעוץ השקעות. זהו ניתוח כללי, ללא המלצה על נייר ערך וללא הבטחת תשואה.

ב־18 בנובמבר 2026 פרסם חוקר שמזדהה בשם duncan0k, בפורום המפתחים Delving Bitcoin, ספירה של כל המטבעות ברשת הביטקוין. התוצאה: 7,164,754 ביטקוין, שהם 35.6% מכל המטבעות שעוד לא הוצאו, יושבים בכתובות שהמפתח הציבורי או הסקריפט שלהן כבר גלוי לכל אחד בבלוקצ׳יין. חצי שנה קודם לכן, במאי, פרסמה חברת הניתוח Glassnode ספירה משלה והגיעה ל־6.04 מיליון ביטקוין, 30.2% מההיצע. ובפברואר כתבה CoinShares, מנהלת השקעות בקריפטו, שהחשיפה מוגבלת בעיקר לכ־1.6 מיליון מטבעות, כ־8% מההיצע.

שלושה גופים רציניים, שלושה מספרים שונים מאוד. ובכל זאת אין כאן סתירה של ממש. כל אחד מהם מודד דבר אחר, ומי שמבין מה כל מספר סופר מבין גם את השאלה האמיתית: לא "האם הביטקוין ייפרץ", אלא אילו מטבעות חשופים, למה, ומה הרשת מתכננת לעשות בעניין.

בכתבת העוגן שלי, שעון הקוונטים: מה זה Q-Day, הסברתי את מאמר גוגל ממרץ 2026 על פריצת הצפנת העקומים האליפטיים ואת לוחות הזמנים של הרגולטורים, ואת ההיערכות של הבנקים בישראל תיארתי במדריך על הנחיית בנק ישראל לקראת עידן הקוונטים. כאן אני לא חוזרת על זה. כאן אני יורדת לרמת הארנק: ההבדל בין מטבעות חשופים "במנוחה" למטבעות שנחשפים רק ברגע השליחה, סוגי הכתובות, הפער בין הספירות, ההצעה שנקראת BIP-360 ומה היא לא פותרת, ומה אפשר לבדוק בארנק שלכם. כל הנתונים נכונים ל־20 בנובמבר 2026.

התשובה הקצרה

היום אין מחשב קוונטי שמסוגל לפרוץ ביטקוין, וגם גוגל, שפרסמה את הערכת המשאבים המעודכנת ביותר, מדברת על מכונה עתידית ולא על יכולת שהודגמה. הסיכון העתידי לא מתפזר שווה בשווה על כל המטבעות. הוא מרוכז בכתובות שהמפתח הציבורי שלהן כבר פורסם ברשת. לפי שתי הספירות העצמאיות מ־2026 מדובר בכ־30% עד 36% מהמטבעות. בשווי של היום, כ־61,700 דולר לביטקוין, 7.16 מיליון מטבעות שווים כ־442 מיליארד דולר.

החלק הטוב: את רוב החשיפה אפשר לצמצם בלי לשנות את הפרוטוקול, פשוט בהעברת מטבעות לכתובת חדשה. החלק הפחות טוב: יש כ־1.7 מיליון מטבעות שאיש לא מזיז כבר יותר מעשור, ואת השאלה מה לעשות בהם הקהילה עוד לא פתרה.

למה חלק מהכתובות חשופות וחלק לא

כדי להבין את הספירות צריך להבין דבר אחד על איך ביטקוין עובד. לכל ארנק יש מפתח פרטי, שהוא הסוד, ומפתח ציבורי שנגזר ממנו. החתימה הדיגיטלית של הביטקוין נשענת על כך שמחשב רגיל לא מסוגל לחזור מהמפתח הציבורי אל הפרטי. מחשב קוונטי גדול מספיק, שמריץ את אלגוריתם שור, שהמתמטיקאי פיטר שור הציג ב־1994, יוכל לעשות בדיוק את זה. לכן לפי מסמך BIP-360 האיום המרכזי הוא על החתימות. CoinShares מוסיפה שעל הכרייה ההשפעה מוגבלת בהרבה, כי מנגנון הקושי של הרשת מתכוונן אוטומטית.

כאן נכנס ההבדל החשוב. ברוב סוגי הכתובות המודרניים, הכתובת עצמה היא רק "טביעת אצבע" מגובבת של המפתח הציבורי. המפתח עצמו נחשף רק כשמוציאים ממנה כסף. בסוגים אחרים המפתח הציבורי כתוב בבלוקצ׳יין מהרגע הראשון. ההבדל הזה יוצר שני סוגי חשיפה:

  • חשיפה במנוחה (at-rest): המפתח הציבורי כבר גלוי, והמטבעות עדיין יושבים שם. לתוקף עתידי יש כל הזמן שבעולם לעבוד עליהם. מסמך BIP-360 מכנה זאת "מתקפת חשיפה ארוכה" ומעריך שאלה יהיו המתקפות הקוונטיות הראשונות שיתאפשרו.
  • חשיפה בזמן שליחה (on-spend): המפתח נחשף רק כששולחים עסקה, והיא ממתינה לאישור. תוקף יצטרך לפרוץ את המפתח בדקות שעד שהעסקה נכנסת לבלוק. זו "מתקפת חשיפה קצרה", והיא דורשת מחשב מהיר בהרבה.

הנה סוגי הכתובות, לפי הטבלה שבמסמך BIP-360:

סוגאיך הכתובת מתחילההמפתח הציבורי גלוי במנוחה?
P2PK (הסוג המוקדם, 2009–2010)אין כתובת מקובלת, המפתח עצמו כתוב בפלטכן, תמיד
P2MS (מולטיסיג "חשוף")אין כתובת מקובלתכן, תמיד
P2PKH (Legacy)1לא, עד שמוציאים ממנה
P2SH3לא, עד שמוציאים ממנה
P2WPKH (SegWit)bc1qלא, עד שמוציאים ממנה
P2WSH (SegWit סקריפט)bc1q (כתובת ארוכה יותר)לא, עד שמוציאים ממנה
P2TR (Taproot)bc1pכן, תמיד
P2MR (מוצע ב־BIP-360, לא פעיל)bc1zלא, עד שמוציאים ממנה

שתי הערות. הראשונה: "לא, עד שמוציאים" הוא לא מגן נצחי. ברגע שמוציאים מכתובת ונשארת בה יתרה, או שמקבלים אליה שוב כסף, המפתח כבר גלוי והיתרה עוברת לקטגוריה החשופה. זו בדיוק הבעיה של שימוש חוזר בכתובות. השנייה, והמפתיעה: Taproot, השדרוג המודרני ביותר שהופעל בביטקוין, ב־2021, חשוף במנוחה בגלל המבנה שלו. כתובת Taproot מכילה מפתח ציבורי כבר מההתחלה. Glassnode מדגישה שזה לא אומר ש־Taproot "לא בטוח" באופן כללי. זה אומר רק שלפי המדד הזה הוא נמצא בצד החשוף.

כמה ביטקוין חשוף: שתי ספירות, ולמה הן שונות

אלה שתי הספירות שהבריף ביקש להשוות, ולידן הנתון של CoinShares. סימנתי במפורש: כולן מדידות של צדדים שלישיים, לא נתון רשמי של הרשת.

Glassnodeספירת duncan0kCoinShares
מועד20.5.2026בלוק 975,019, פורסם 18.11.20266.2.2026
סך הכול חשוף6.04 מיליון ביטקוין7.16 מיליון ביטקויןכ־1.6 מיליון ביטקוין
אחוז30.2% מההיצע שהונפק35.6% מהמטבעות שלא הוצאוכ־8% מההיצע
חשוף "מתוך המבנה"1.92 מיליון1.94 מיליוןכ־1.6 מיליון (P2PK בלבד)
חשוף "מתוך התנהגות"4.12 מיליון5.23 מיליוןלא נכלל
מה נספרמטבעות שהמפתח הציבורי הדרוש להוצאתם כבר גלוימטבעות שהמפתח הציבורי או הסקריפט שלהם כבר גלוייםרק פלטי P2PK

כשמסתכלים על הטבלה, הפער מתברר כקטן ממה שנראה. בחלק ה"מבני", כלומר מטבעות שחשופים בגלל סוג הכתובת, Glassnode והספירה של נובמבר כמעט זהות: 1.92 מיליון מול 1.94 מיליון. ההבדל כולו נמצא בחלק ה"התנהגותי", מטבעות שנחשפו בגלל שימוש חוזר בכתובת או הוצאה חלקית. כאן Glassnode סופרת 4.12 מיליון והספירה של נובמבר 5.23 מיליון. יש לכך שלוש סיבות:

  1. הגדרה שונה. Glassnode שואלת אם המפתח הציבורי שדרוש כדי להוציא את המטבעות כבר גלוי. הספירה של נובמבר סופרת גם כתובות סקריפט (P2SH ו־P2WSH) שהסקריפט שלהן נחשף בעבר, כ־1.93 מיליון מטבעות. CryptoSlate מציינת שהתאמה כזו היא רמז לאופן ההוצאה, ולא תמיד הוכחה שמפתח שמיש גלוי.
  2. מכנה שונה. Glassnode מחלקת בהיצע שהונפק, והספירה של נובמבר מחלקת ב־20.1 מיליון המטבעות שבפלטים שעוד לא הוצאו.
  3. מועד שונה. בין מאי לנובמבר עברו חצי שנה של פעילות ברשת. אתר המעקב Bitcoin Years, שמחשב את הנתון כל יום, מצא 35.7% ב־19 בנובמבר, לעומת 33.7% שנה קודם. כלומר, השיעור החשוף עולה, ולא יורד.

החוקר עצמו כתב שהספירה שלו מודדת מה כבר ציבורי, ולא כמה אפשר לגנוב. הוא גם כתב שאינו יודע אם ההגדרה שבטיוטת התקן BIP-362, שהוא עצמו שותף לה, תספור יותר או פחות. CryptoSlate הוסיפה שכדי למדוד שינוי לאורך זמן צריך הגדרה ומכנה משותפים. לכן אני לא מציגה את המעבר מ־30.2% ל־35.6% כ"זינוק בחשיפה". זו השוואה בין שני סרגלים שונים.

ומה לגבי ה־8% של CoinShares? בדקתי את המספר מול הפרסום המקורי של החברה, מ־6 בפברואר 2026, ומול דיווחים עצמאיים עליו. המספר של פלטי P2PK מאומת: גם הספירה של נובמבר וגם Bitcoin Years מגיעות לכ־1.71 מיליון מטבעות ב־P2PK. אבל CoinShares סופרת רק את P2PK ומשאירה בחוץ את Taproot ואת כל מה שנחשף בשימוש חוזר. לטענתה, את החשיפה מהסוג הזה אפשר לתקן בהרגלי עבודה פשוטים, ויהיו שנים של אזהרה מראש. זו עמדה לגיטימית, אבל היא תחזית על התנהגות עתידית ולא מדידה של המצב היום. CoinShares גם הציגה הערכה למספר המטבעות שגניבה שלהם עלולה להשפיע על השוק. את ההערכה הזו לא הצלחתי לאמת מול מקור עצמאי, ואתר Bitcoin Years כתב במפורש שלא הצליח לשחזר אותה. לכן השארתי אותה מחוץ לכתבה. עוד הערה: CoinShares מנהלת מוצרי השקעה בביטקוין, ויש לה אינטרס ברור במסר מרגיע.

הנה הפירוט של ספירת נובמבר לפי סוג כתובת:

סוגמטבעות שלא הוצאומתוכם חשופיםשיעור
P2WPKH (bc1q)8.31 מיליון2.14 מיליון25.7%
P2PKH (1…)4.50 מיליון1.16 מיליון25.8%
P2SH (3…)3.68 מיליון1.18 מיליון32.0%
P2PK1.71 מיליון1.71 מיליון100%
P2WSH1.68 מיליון0.75 מיליון44.6%
P2TR (Taproot)0.22 מיליון0.22 מיליון100%

מה שבולט לי בטבלה הוא שגם בכתובות ה"בטוחות" רבע מהמטבעות כבר חשופים. זה לא כשל של קריפטוגרפיה. זה הרגל של שימוש חוזר.

המטבעות של סאטושי

ב־2009 וב־2010 תגמולי הכרייה נשלחו לפלטי P2PK. כל מטבע כזה חשוף במנוחה מאז, ולתמיד. לפי Bitcoin Years, יש היום כ־1.71 מיליון מטבעות ב־38,075 מפתחות P2PK. זה ממוצע של כ־45 ביטקוין למפתח, קרוב לתגמול של 50 ביטקוין לבלוק באותן שנים. היתרה הזו כמעט לא זזה: בחמש השנים המלאות האחרונות היא ירדה בכ־29 אלף מטבעות בלבד.

בתוך הערימה הזו יושבים המטבעות שמיוחסים לסאטושי נקמוטו, ממציא הביטקוין. ב־2013 זיהה החוקר סרחיו דמיאן לרנר "טביעת אצבע" בבלוקים המוקדמים, שמכונה דפוס Patoshi, והעריך שכורה אחד צבר כ־1.1 מיליון ביטקוין. לרנר עצמו אומר שהראיות נסיבתיות. חברת Bitquery בנתה את הדפוס מחדש והגיעה לטווח: קצת פחות ממיליון מטבעות בקריאה מחמירה, ועד 1.17 מיליון בקריאה המקלה ביותר. Bitcoin Years מונה 21,922 תגמולי בלוק שתואמים את הדפוס ולא הוצאו, 1,096,100 מטבעות, כ־64% מכל יתרת ה־P2PK. בשווי של היום זה כ־68 מיליארד דולר.

כדאי להפריד כאן בין שלוש טענות. שכורה אחד כרה את הבלוקים האלה: נתמך היטב. שהכורה הוא סאטושי: סביר, לא מוכח. שמישהו עדיין מחזיק את המפתחות: לא ידוע.

למה זה חשוב? כי המטבעות האלה הם המבחן הקשה ביותר. בעל ארנק פעיל יכול להעביר את הכסף שלו לכתובת מוגנת. מטבעות שאיש לא נגע בהם 16 שנה כנראה לא יזוזו לבד. ב־21 ביוני 2010 כתב סאטושי בפורום Bitcointalk: "מטבעות שאבדו רק הופכים את המטבעות של כל השאר לשווים קצת יותר. תחשבו על זה כתרומה לכולם". במחשב קוונטי, אותם מטבעות "אבודים" עלולים לחזור למחזור בידי מי שיפרוץ אותם.

BIP-360: ההצעה ומה היא לא פותרת

BIP-360, שנקראת היום Pay-to-Merkle-Root ובקיצור P2MR, היא ההצעה המרכזית שעל השולחן. היא קיבלה את המספר שלה ב־18 בדצמבר 2024, נכנסה למאגר ההצעות הרשמי ב־11 בפברואר 2026, והגרסה האחרונה שלה, 0.12.1, עודכנה ב־24 ביולי 2026. הסטטוס שלה הוא Draft, כלומר טיוטה. הכניסה למאגר לא אומרת שההצעה אושרה ולא שיש תוכנית להפעיל אותה.

מה היא עושה? היא מציעה סוג כתובת חדש, שכתובותיו יתחילו ב־bc1z. הוא דומה ל־Taproot, אבל בלי "נתיב המפתח", הרכיב שבגללו המפתח הציבורי גלוי בכתובת. בפועל, מטבעות בכתובת כזו לא יחשפו מפתח ציבורי בזמן שהם ממתינים.

ומה היא לא עושה? כאן צריך לקרוא את המסמך עצמו, כי הכותרות בתקשורת היו נלהבות יותר ממנו:

  • היא לא מגינה מפני מתקפה בזמן שליחה. המסמך כותב במפורש שהיא עמידה רק בפני "מתקפות חשיפה ארוכה". הגנה מפני פריצה בזמן שהעסקה ממתינה לאישור "עשויה לדרוש" חתימות פוסט־קוונטיות, והכותבים מתכננים להגיש לכך הצעה נפרדת.
  • היא לא מוסיפה חתימות פוסט־קוונטיות. היא מגדירה רק סוג כתובת.
  • היא לא מעבירה שום מטבע אוטומטית. מטבעות ב־Taproot לא יעברו לבד, ומטבעות P2PK, כולל אלה של סאטושי, נשארים חשופים.
  • היא לא פעילה. כדי שתופעל צריך soft fork, שדרוג תואם לאחור שדורש הסכמה רחבה של הרשת.

לצידה עומדת הצעה שנויה במחלוקת הרבה יותר, BIP-361 של ג׳יימסון לופ ושותפיו. היא מציעה תוכנית בשני שלבים, שתתחיל רק אחרי שיהיה בביטקוין סוג כתובת פוסט־קוונטי. בשלב A, כשלוש שנים אחרי ההפעלה, יהיה אסור לשלוח כסף לכתובות חשופות. בשלב B, כשנתיים אחר כך, חתימות מהסוג הישן יוגבלו, ומי שלא העביר את המטבעות שלו יצטרך פרוטוקול חילוץ מיוחד. במילים אחרות: מטבעות שלא יעברו בזמן יוקפאו. גם BIP-361 היא טיוטה, היא מסווגת כ"מידעית", ואי אפשר ליישם אותה עד שתהיה הסכמה על סכמת חתימות פוסט־קוונטית. התשובה של המסמך לסאטושי ישירה: "מטבעות שחולצו בכוח קוונטי רק הופכים את המטבעות של כל השאר לשווים פחות. תחשבו על זה כגניבה מכולם".

CoinShares נמצאת בצד השני של הוויכוח. היא מזהירה שהתערבות אגרסיבית, כמו שריפת מטבעות חשופים, עלולה לפגוע בזכויות הקניין ובנייטרליות של הרשת, ושאין דרך לדעת אם מטבעות רדומים באמת אבדו. אני לא מנבאת כאן תוצאה. אני רק מציינת שזו השאלה הקשה באמת, והיא חברתית ולא טכנית.

היסטוריה: כמה זמן לוקח לשדרג ביטקוין

הדרך הכי טובה להעריך את לוח הזמנים של שדרוג קוונטי היא לבדוק כמה זמן לקחו השדרוגים הקודמים. את Taproot הציג גרגורי מקסוול ברשימת התפוצה של המפתחים ב־23 בינואר 2018. השדרוג הופעל ב־14 בנובמבר 2021, בבלוק 709,632, כמעט ארבע שנים אחר כך. SegWit, השדרוג שקדם לו, הופעל ב־24 באוגוסט 2017 אחרי מאבק ארוך על אופן ההפעלה.

גם BIP-360 עצמה כבר עברה דרך ארוכה. הטיוטה הראשונה שלה מתועדת ב־27 בספטמבר 2024, ומאז היא עברה שלושה שמות: P2QRH, אחר כך P2TSH ולבסוף P2MR. אם הקצב יהיה דומה לזה של Taproot, ההפעלה עוד רחוקה. ואחרי ההפעלה מתחיל החלק האיטי באמת: ארנקים, בורסות ומשמורנים צריכים לתמוך בכתובות החדשות, והמשתמשים צריכים להעביר את המטבעות שלהם בפועל.

ההשוואה נשברת בשתי נקודות. מצד אחד, Taproot היה שיפור נחמד ולא תגובה לאיום, כך שבמקרה של איום ממשי המוטיבציה למהר תהיה גדולה יותר. מצד שני, Taproot לא דרש מאף אחד להזיז מטבעות. שדרוג קוונטי מועיל רק למי שעובר בפועל, וזה בדיוק מה שמטבעות רדומים לא יעשו. לדעתי זה מה שהופך את הבעיה הזו לקשה יותר מכל שדרוג קודם.

מה ידוע ומה לא על לוח הזמנים

את הפרטים הרחבתי בכתבת העוגן, ולכן כאן רק מה שרלוונטי לביטקוין. במרץ 2026 העריכה גוגל שאפשר לפרוץ את העקום האליפטי של 256 ביט, מהסוג שעליו נשענות החתימות בביטקוין, בפחות מ־500 אלף קיוביטים פיזיים ותוך דקות ספורות. זה צמצום של פי 20 בערך במספר הקיוביטים לעומת הערכות קודמות. גוגל קבעה לעצמה יעד של 2029 למעבר להצפנה פוסט־קוונטית. ההערכה של קרייג גידני מ־2025, פחות ממיליון קיוביטים בפחות משבוע, מתייחסת ל־RSA-2048, לא להצפנה של ביטקוין, ואין להשתמש בה כהערכה לביטקוין.

שימו לב לפער בזמן. CoinShares פרסמה את הניתוח שלה ב־6 בפברואר, כשמונה שבועות לפני מאמר גוגל. היא כתבה שפריצת מפתח ביום אחד תדרוש כ־13 מיליון קיוביטים פיזיים. אני לא טוענת שהמספר הזה הופרך. השוואה בין הערכות משאבים דורשת אותן הנחות על החומרה. אבל מי שמסתמך היום על הניתוח של CoinShares צריך לדעת שהוא קדם להערכה המעודכנת.

ויש עוד נקודה, שלדעתי מדברים עליה מעט מדי. ההבדל בין חשיפה במנוחה לחשיפה בזמן שליחה נשען על כך שמתקפה קצרה דורשת מחשב מהיר בהרבה. אם אכן אפשר יהיה לפרוץ מפתח בדקות, כמו שגוגל מעריכה לגבי מכונה עתידית, חלון הזמן שבו עסקה ממתינה לאישור כבר לא נראה כמו מגן מובטח. זו הסיבה שמסמך BIP-360 עצמו מציין חתימות פוסט־קוונטיות כצעד הבא.

מה לא ידוע: מתי ייבנה מחשב כזה, אם בכלל. גם Glassnode וגם החוקר duncan0k כותבים במפורש שהניתוחים שלהם אינם תחזית.

מי מחזיק את המטבעות החשופים

החלק המעניין ביותר בניתוח של Glassnode, לטעמי, הוא לא המספר הכולל אלא החלוקה. כ־1.6 מיליון מהמטבעות שנחשפו בגלל התנהגות שייכים לבורסות. לפי Glassnode, כמחצית מהיתרות המתויגות של בורסות חשופות, לעומת פחות מ־30% מהיתרות שאינן של בורסות. הפערים בין הגופים עצמם גדולים מאוד:

  • Coinbase: כ־5% מהיתרות חשופות.
  • Binance: כ־85%.
  • Bitfinex: 100%.
  • ממשלות ארה״ב, בריטניה ואל סלבדור: 0%.

Glassnode מדגישה שזה לא דירוג סיכון ולא איתות לגבי יציבות של גוף כלשהו. זו טביעת רגל של שיטת המשמורת. לפי החברה, השיעור הבטוח בבורסות ירד מכ־55% ב־2018 לכ־45% היום, ואפשר להפוך את המגמה בהרגלים פשוטים כמו הימנעות משימוש חוזר בכתובות. המשמעות בעיניי: חלק גדול מהחשיפה המדידה נמצא בידי גופים פעילים שיכולים לצמצם אותה כבר מחר, בלי לחכות לשדרוג של הרשת.

ובמבט רחב יותר: הביטקוין ירד בכ־26% בחודש האחרון, יחד עם הירידות בשוק ה־AI ובנכסי סיכון שתיארתי במפולת בבורסה. לא מצאתי ראיה לכך שהחשש הקוונטי הוא מה שמניע את הירידה הנוכחית, ולכן אני לא קושרת בין השניים. מה שכן נכון הוא שהדיון על קוונטים כבר לא שולי. CoinDesk דיווחה בפברואר על הערכות של קרוב ל־7 מיליון מטבעות חשופים, ו־Decrypt כתבה במאי שההערכה של Glassnode נמוכה מחלק מההערכות שהסתובבו בשוק, שהיו קרובות יותר ל־7 מיליון.

מה אפשר לבדוק בארנק (מידע כללי, לא ייעוץ)

הסעיף הזה הוא מידע כללי על איך הדברים עובדים. הוא לא המלצה לבצע פעולה כלשהי בארנק, ולא תחליף לייעוץ מקצועי.

  • סוג הכתובת. אפשר לזהות לפי ההתחלה: 1, 3 או bc1q הן כתובות שמסתירות את המפתח עד שמוציאים מהן. bc1p היא Taproot, שהמפתח שלה גלוי מההתחלה.
  • האם כבר הוצאתם מהכתובת. אם שלחתם ממנה כסף ונשארה בה יתרה, המפתח הציבורי שלה כבר פורסם. זו בדיוק החשיפה ה"התנהגותית" שהספירות מודדות.
  • שימוש חוזר. ארנקים מודרניים יוצרים כתובת חדשה לכל קבלה, ויש סיבה טובה לכך. גוגל עצמה המליצה לקהילת הקריפטו להימנע מחשיפת כתובות ומשימוש חוזר בהן.
  • מפתח ציבורי מורחב (xpub). לפי BIP-360, גם שיתוף של xpub, למשל עם שירות מעקב או עם רואה חשבון, חושף מידע שפגיע לקוונטים.
  • מטבעות בבורסה. אם המטבעות שלכם בבורסה, המפתחות לא בידיים שלכם, והחשיפה תלויה בשיטת המשמורת שלה.

אני רוצה להיות ברורה: אין היום כתובת ביטקוין "עמידה לקוונטים" שפעילה ברשת. P2MR היא הצעה בלבד. מה שאפשר לעשות היום הוא רק לא להוסיף חשיפה מיותרת.

מה יכול להפיל את התזה

התזה שלי היא שהסיכון אמיתי אבל רחוק, שהוא מרוכז במטבעות שהמפתח שלהם כבר גלוי, ושהבעיה הקשה היא מטבעות שלא יזוזו. הנה מה שיכול לשנות את התמונה:

טיעון אחד: הכול מוגזם. CoinShares טוענת שהאיום מוגבל ל־P2PK, שאת שאר החשיפה אפשר לתקן בקלות, ושיהיו שנים של אזהרה מראש. אם היא צודקת, הוויכוח על 30% או 36% הוא רעש. התשובה שלי: אולי. אבל השיעור החשוף עולה כבר כמה שנים, לפי Bitcoin Years משפל של 28.9% בפברואר 2021. כלומר, ההרגלים לא משתפרים מעצמם.

טיעון שני: הכול דחוף יותר. לפי דיווח ב־Bitcoin.com News, אלכס פרודן, מנכ״ל Project Eleven, טען שהתעשייה ממעיטה גם בקצב ההתקדמות הקוונטית וגם בהיקף החשיפה, ושכל כתובת שחשפה מפתח עלולה להיות פגיעה. כדאי לדעת ש־Project Eleven מפתחת ומוכרת מוצרים פוסט־קוונטיים. איתן היילמן, אחד מכותבי BIP-360, טען לפי אותו דיווח שהסיכון האמיתי הוא אי־הוודאות עצמה, כי שדרוג ומעבר של משתמשים לוקחים שנים. אם מחשב רלוונטי יגיע מוקדם מהצפוי, לוח הזמנים של שדרוג בסגנון Taproot פשוט לא יספיק.

טיעון שלישי: אימוץ מהיר. אם הקהילה תסכים מהר על כתובת וחתימה פוסט־קוונטיות, והבורסות יעבירו את היתרות שלהן, רוב החשיפה תיעלם. כך תישאר רק בעיית ה־P2PK.

ועוד שניים מהבריף: האטה משמעותית בהתקדמות של תיקון שגיאות קוונטי תדחה את כל הדיון. ירידה בעניין הציבור בקריפטו תוריד את הנושא מסדר היום, בלי לשנות את הסיכון עצמו.

שלושה תרחישים

  • תרחיש א׳: מעבר מסודר. הקהילה מתכנסת להסכמה על BIP-360 או על חלופה, ועל סכמת חתימות פוסט־קוונטית. הארנקים והבורסות מאמצים אותן, והשיעור החשוף מתחיל לרדת. ויכוח ה־P2PK נשאר פתוח, אבל הוא מצטמצם לכ־1.7 מיליון מטבעות. אינדיקטורים: שינוי סטטוס של BIP-360 מטיוטה, הצעת חתימות שזוכה לתמיכה, ירידה בשיעור החשוף אצל הבורסות לפי Glassnode ו־Bitcoin Years.
  • תרחיש ב׳: דשדוש. ההצעות נשארות טיוטות, אין התקדמות קוונטית דרמטית, והשיעור החשוף ממשיך לטפס לאט, כמו בשנים האחרונות. זה לא משבר, אבל החוב הטכני גדל. אינדיקטורים: עוד גרסאות של BIP-360 בלי תוכנית הפעלה, השיעור החשוף ממשיך לעלות, ויכוח בלי הכרעה סביב BIP-361.
  • תרחיש ג׳: הלם קוונטי. הודעה מחקרית או הנדסית מקרבת באופן ממשי את המועד של מחשב רלוונטי. הלחץ להפעיל שדרוג במהירות עולה, ושאלת ההקפאה של מטבעות רדומים הופכת דחופה ומפלגת. אינדיקטורים: הערכות משאבים חדשות ונמוכות יותר להצפנה של 256 ביט, הדגמות של מאות קיוביטים לוגיים, ותזוזה פתאומית של מטבעות P2PK ותיקים.

המסקנה

לדעתי, השאלה "האם מחשב קוונטי יפרוץ את הביטקוין" מנוסחת לא נכון. מחשב כזה לא יפרוץ את "הביטקוין". הוא יוכל, אם ייבנה, לפרוץ מפתחות מסוימים, ואת רובם אפשר כבר היום למפות. בצד המבני כמעט אין ויכוח: כ־1.9 מיליון מטבעות חשופים בגלל סוג הכתובת, ורובם תגמולי כרייה מוקדמים שלא זזו שנים. כל השאר, עוד 4 עד 5 מיליון מטבעות, חשופים בגלל הרגלים, וחלק גדול מהם בבורסות שיכולות לתקן את זה בלי לחכות לאיש.

מה שמעניין אותי יותר מהמספר עצמו הוא הכיוון. השיעור החשוף עולה, BIP-360 עדיין טיוטה, ואף סכמת חתימות פוסט־קוונטית לא אומצה. הזמן שיש לביטקוין להיערך לא נקבע רק לפי קצב הבנייה של מחשבים קוונטיים. הוא נקבע גם לפי הקצב האיטי, המתועד היטב, שבו הרשת הזו מסכימה על שינויים. ואת המטבעות של סאטושי שום שדרוג לא יעביר.

שאלות ותשובות

האם מחשב קוונטי יכול לפרוץ ביטקוין היום? לא. אין היום מחשב קוונטי שמסוגל לכך. גם ההערכות העדכניות מתייחסות למכונה עתידית.

כמה ביטקוין חשוף לאיום קוונטי? תלוי בהגדרה. Glassnode ספרה 6.04 מיליון מטבעות (30.2%) במאי 2026, וספירת duncan0k הגיעה ל־7.16 מיליון (35.6%) בנובמבר 2026. בחלק שחשוף בגלל סוג הכתובת, כ־1.9 מיליון, שתיהן כמעט זהות.

למה ה־P2PK כל כך חשוב? כי בכתובות האלה המפתח הציבורי כתוב בבלוקצ׳יין מהיום הראשון, ורוב המטבעות בהן לא זזו יותר מעשור. כ־1.71 מיליון מטבעות, ובהם המטבעות שמיוחסים לסאטושי.

האם Taproot פחות בטוח מול קוונטים? מבחינת חשיפה במנוחה, כן: המפתח גלוי בכתובת עצמה. Glassnode ו־BIP-360 מסווגות אותו כחשוף מבנית. זה לא אומר שהוא פחות בטוח בהיבטים אחרים.

מה זה BIP-360, והאם הוא אושר? הצעה לסוג כתובת חדש, P2MR, בלי נתיב המפתח של Taproot. היא נכנסה למאגר ההצעות בפברואר 2026, אבל הסטטוס שלה עדיין טיוטה והיא לא פעילה. היא לא מגינה מפני מתקפה בזמן שליחה.

האם CoinShares צודקת שרק 8% חשופים? ה־8% הם בערך גודל ה־P2PK, ומספר זה מאומת. אבל CoinShares לא סופרת Taproot ומטבעות שנחשפו בשימוש חוזר, כי לדעתה אפשר לתקן אותם.

מה עם הכרייה? לפי מסמך BIP-360 ו־CoinShares, האיום העיקרי הוא על החתימות. מחשב קוונטי לא יכול לשנות את תקרת 21 מיליון המטבעות.

מה חשוב לזכור?

  1. אין היום מחשב קוונטי שמסוגל לפרוץ ביטקוין. הסיכון העתידי מרוכז בכתובות שהמפתח הציבורי שלהן כבר גלוי.
  2. שתי ספירות עצמאיות מ־2026 מגיעות ל־30.2% ול־35.6%. הן כמעט זהות בחלק המבני, כ־1.9 מיליון מטבעות, ונבדלות בהגדרה של החשיפה ההתנהגותית, במכנה ובמועד.
  3. כ־1.71 מיליון מטבעות יושבים ב־P2PK, ובהם כמיליון מטבעות שמיוחסים לכורה המוקדם שמזוהה עם סאטושי. אלה המטבעות שכנראה לא יזוזו לבד.
  4. BIP-360 היא טיוטה. היא מגינה רק מפני חשיפה במנוחה, לא מוסיפה חתימות פוסט־קוונטיות ולא מעבירה מטבעות קיימים.
  5. חלק גדול מהחשיפה נובע משימוש חוזר בכתובות, בעיקר בבורסות, ואפשר לצמצם אותו בלי שום שינוי בפרוטוקול.

מה עדיין לא ידוע?

  1. מתי, אם בכלל, ייבנה מחשב קוונטי שמסוגל לפרוץ את העקום האליפטי של ביטקוין.
  2. אם הקהילה תסכים על סכמת חתימות פוסט־קוונטית, ומתי תופעל.
  3. מה ייעשה במטבעות שבעליהם לא יעבירו אותם: הקפאה, חילוץ או השארה כמו שהם.

אילו נתונים כדאי לעקוב אחריהם?

  • סטטוס BIP-360 ו־BIP-361 במאגר ההצעות של ביטקוין, וכל הצעה לחתימות פוסט־קוונטיות.
  • השיעור החשוף ברשת, שמתעדכן כל יום ב־Bitcoin Years וכל חודש בנתוני Glassnode.
  • היתרות החשופות בבורסות הגדולות, ואם הן יורדות.
  • תזוזות של מטבעות P2PK ותיקים, ובמיוחד של מטבעות מתקופת סאטושי.
  • הערכות משאבים חדשות להצפנת עקום אליפטי של 256 ביט מצד קבוצות המחקר הגדולות.

הכתבה נועדה להסבר ולמידע כללי בלבד ואינה ייעוץ השקעות, המלצה או הצעה לרכוש, למכור או להחזיק נייר ערך או נכס דיגיטלי, ואינה ייעוץ לגבי אבטחת ארנק.

יצירת קשר

תשאירו פרטים, ואני אחזור אליכם בעצמי

תסמנו מה מעניין אתכם ואיך נוח לכם לשלוח: במייל או בוואטסאפ. ההודעה נפתחת אצלכם, אתם לוחצים "שלח", ושום דבר לא נשמר באתר. אני עונה לכל אחד ואחת בעצמי, עם התאריך של המחזור הקרוב וכל הפרטים. ואם זה בשביל הקהילה: החודש הראשון ב־60 ₪ במבצע, ואחר כך 300 ₪ לחודש.

משאירים פרטים? חודש בקהילה ב־60 ₪ בלבד

חודש בקהילת הדיסקורד ב־60 ₪ בלבד

ארבעה חדרים, הכנה יומית ליום המסחר ושיחה חיה. אני חוזרת לכל פנייה באופן אישי עם פרטי ההצטרפות.

שדות שמסומנים ב־כוכבית הם שדות חובה.

במה מתעניינים? (חובה)

כשתלחצו "שליחת הפרטים לאפרת", הפרטים יישלחו ישירות למייל של אפרת ולא יישמרו באתר. בכפתור הוואטסאפ ההודעה נשלחת מהאפליקציה שלכם אל 050-756-0642. מדיניות הפרטיות.