כתבת עומק
מפולת בבורסה – מה לכל הרוחות קורה פה?
· 16 דקות קריאה
המדד הרחב בוול סטריט עדיין לא נמצא במפולת. מה שקורס הוא מסחר הבינה המלאכותית, ובשבועיים האחרונים הוא מתחיל לגרור איתו את כל השאר, בדיוק כשהפד מעלה את הריבית
התוכן אינו ייעוץ השקעות. זהו ניתוח כללי, ללא המלצה על נייר ערך וללא הבטחת תשואה.
ביום חמישי, 19 בנובמבר, וול סטריט חיכתה לרגע שלה, ואני מודה שגם אני הייתי סקרנית לראות איך השוק יגיב. אנתרופיק, החברה שמאחורי Claude, השלימה את ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: 81.3 מיליארד דולר, במחיר של 83 דולר למניה, מעל הטווח ששווק למשקיעים. בבוקר נאסד"ק עלה ב־2.1% וה־S&P 500 ב־1.3%. כמעט ברגע שהמניה החדשה, ANT, התחילה להיסחר, השוק התהפך. בסוף היום אנתרופיק סגרה בעלייה של 17%, אבל נאסד"ק נפל ב־2.25%, ה־S&P 500 ב־2.02% והדאו ב־2.19%, ונסגר מתחת ל־50,000 נקודות לראשונה מאז יוני.
הבוקר, שישי, הגל הגיע לאסיה בעוצמה של סערה. מדד טאייקס בטייוואן צנח ב־6.23% וסיים את השבוע עם ירידה של 17.5%, השבוע הגרוע שלו מאז 1991. קוספי הקוריאני ירד ב־5.21% וניקיי היפני ב־5.06%. בתל אביב מדד ת"א 35 ירד בשעות הבוקר ב־1.3%–1.6%, והדולר טיפס לסביבת 3.33 שקלים. אז מה קורה כאן? מפולת? תיקון? או משהו שלישי? ישבתי על המספרים, ואני רוצה להתחיל דווקא מההגדרות, כי הן משנות את כל התמונה.
קודם כול, המספרים: האם זו באמת מפולת?
כשאני מלמדת על ירידות בשוק, אני תמיד מתחילה מכך שמקובל לדבר על "תיקון" כשמדד יורד 10% מהשיא, ועל "שוק דובי" כשהירידה מגיעה ל־20%. "מפולת" היא לא מונח טכני, אבל בדרך כלל שומרים אותה לירידה חדה ומהירה של עשרות אחוזים, כמו באוקטובר 1987 או במרץ 2020. לפי ההגדרות האלה, התמונה מפוצלת מאוד:
| מדד | סגירה אחרונה | מרחק מהשיא | שינוי שבועי |
|---|---|---|---|
| S&P 500 | 7,175.83 (19.11) | -8.2% (שיא 6.10.2026) | -5.1% |
| נאסד"ק | 23,879.20 (19.11) | -13.5% | -5.0% |
| דאו ג'ונס | 49,097.06 (19.11) | -9.7% | -6.2% |
| ראסל 2000 | 2,655.11 (19.11) | -13.5% | -4.9% |
| מדד השבבים SOX | 9,419.72 (19.11) | -35.6% (שיא יוני) | -7.2% |
| טאייקס (טייוואן) | 36,033.29 (20.11) | -27.7% | -17.5% |
| קוספי (קוריאה) | 4,869.96 (20.11) | -46.6% (שיא יוני) | -8.0% |
| ת"א 35 | כ־3,858 (20.11, 10:49, תוך כדי מסחר) | -14.8% (שיא מאי) | -4.5% |
חישבתי את הנתונים לפי מחירי הסגירה, נכון ל־20 בנובמבר בבוקר. ה־S&P 500 נמצא 8.2% מתחת לשיא של 7,818.93 נקודות מ־6 באוקטובר. זה עוד לא תיקון רשמי. נאסד"ק כבר בתיקון. מדד השבבים, טייוואן וקוריאה נמצאים עמוק בשוק דובי, וקוריאה איבדה כמעט חצי מערכה מאז יוני. כלומר, אני חושבת שיש מפולת, אבל היא ממוקדת: בשבבים, בתשתיות הבינה המלאכותית ובשווקים שבנו עליהן.
בעיניי, הנתון שהכי מסביר את התמונה הוא הפער בין שתי גרסאות של אותו מדד. ה־S&P 500 הרגיל, שמשוקלל לפי שווי שוק ונשלט על ידי ענקיות הטכנולוגיה, ירד 8.2% מאז השיא באוקטובר. גרסת המשקל השווה, שבה לכל אחת מ־500 החברות יש אותו משקל, ירדה באותה תקופה ב־0.3% בלבד. היא אמנם ירדה 4.3% השבוע ו־5.2% מהשיא שלה ב־4 בנובמבר, אבל זה עדיין רחוק מאוד ממפולת. במשך חודש שלם "השוק" ירד, אבל החברה הממוצעת בו כמעט לא זזה. רק מאז אמצע נובמבר הירידות התחילו להתפשט.
גם מדדי הפחד מאשרים את מה שאני רואה. מדד התנודתיות VIX נסגר ביום חמישי ב־28.44, הרמה הגבוהה ביותר מאז 30 במרץ, בתקופת משבר מצרי הורמוז. זה גבוה, אבל רחוק מאוד מהרמות של משברים אמיתיים. ב־8 באפריל 2025, בשיא משבר המכסים, המדד נסגר ב־52.33.
איך הגענו לכאן: שישה שבועות, שלוש מכות
הירידה לא התחילה ביום חמישי. כשפרשתי את ציר הזמן, ראיתי שהיא נבנתה בשלבים.
אוקטובר: הריבית והחשבון. כבר באוקטובר מניות השבבים וחברות ה"ניאו־קלאוד" ירדו, על רקע ריבית עולה וחשש מהשקעות־יתר. כמה מענקיות הענן עברו לתזרים מזומנים שלילי, בגלל מאות מיליארדי הדולרים שהן מוציאות על תשתיות. הפדרל ריזרב, בראשות קווין וורש, העלה את הריבית ב־16 בספטמבר לטווח של 3.75%–4.00%. ב־28 באוקטובר הוא השאיר אותה ללא שינוי, אבל שני חברים בוועדה, הנגידה ליסה קוק ונשיאת הפד של קליבלנד בת' האמק, התנגדו ודרשו העלאה נוספת.
3–5 בנובמבר: ההלם הפוליטי. הדמוקרטים זכו בבחירות האמצע בשליטה בשני בתי הקונגרס. המשקיעים חששו שהגבלות על הקמת מרכזי נתונים, על צריכת החשמל ועל בנייה יאטו את בניית תשתיות ה־AI. ב־5 בנובמבר נרשם היום הקשה ביותר של התקופה. ה־S&P 500 צנח ב־4.4%, נאסד"ק 100 ב־6.4% ומדד השבבים ב־12.3%. אנבידיה ירדה באותו יום ב־9.3%, AMD ב־17.3%, מיקרון ב־17.5% וברודקום ב־10.4%. דן אייבס מ־Yorkville Ives העריך שקצב הגידול בהשקעות של ענקיות הטכנולוגיה יגיע לשיא כבר ב־2027, ולא ב־2028–2029 כפי שחשב קודם. באותם ימים התשואה על איגרות החוב של CoreWeave, אחת מחברות תשתיות ה־AI הממונפות, עלתה מעל 16%. זה היה הסימן הראשון לכך שגם שוק האשראי מתחיל לשאול שאלות.
8–12 בנובמבר: המשבר באנבידיה. ג'נסן הואנג, שהקים את אנבידיה וניהל אותה 33 שנה, הודה ברומן עם בכירה בחברת ענן מסינגפור. לפי הדיווחים, גורמי מודיעין אמריקאים חושדים שהיא פעלה בשירות הריגול הסיני. ב־11 בנובמבר דווח על רומן שני, עם סמנכ"לית שכפופה לו ישירות. למחרת הוא התפטר. אנבידיה ירדה באותו יום ב־4.3% (ובשיא ב־14%). סמנכ"לית הכספים קולט קרס מונתה למנכ"לית זמנית. לדעתי, מבחינת השוק לא מדובר רק בסקנדל. החברה שנמצאת במרכז הבום איבדה את האדם שהכי מזוהה עם החזון שלה, וזה קרה בדיוק כשהמשקיעים כבר פקפקו בתשואה על ההשקעות.
17 בנובמבר: דוח מצוין שלא עזר. אנבידיה דיווחה על הכנסות שיא של 115.8 מיליארד דולר ברבעון, עלייה של 103% בשנה, ונתנה תחזית של כ־130 מיליארד דולר לרבעון הבא. המניה המשיכה לרדת. עד סוף יום חמישי היא רשמה שישה ימי מסחר רצופים של ירידות, ונסחרת 39% מתחת לשיא שלה מ־6 באוקטובר. כשדוח כזה לא מצליח לעצור ירידה, אני מבינה שהבעיה כבר לא במספרים. הבעיה היא באמון.
19 בנובמבר: הכול ביחד. באותו יום נכנס לתוקף כלל חדש של משרד המסחר האמריקאי, שמחייב רישיון לייצוא שבבים מתקדמים לאינדונזיה, מלזיה, סינגפור, תאילנד וברזיל. קרן השורט של Hunterbrook חשפה פוזיציה נגד AMD, בטענה לחשיפה לסין, ו־AMD ירדה ב־7.7%. ואז הגיעה ההנפקה של אנתרופיק. ה־S&P 500 רשם יום שישי רצוף של ירידות, וכל 11 הסקטורים שלו ירדו.
המנגנון: למה דווקא עכשיו?
אפשר לספר את הסיפור הזה כסדרה של אירועים מצערים. אבל כשאני מסתכלת מתחת לכותרות, אני רואה שלושה כוחות מבניים פועלים מתחת לכותרות, ושלושתם נפגשו באותו חודש.
הכוח הראשון: הכסף התייקר באמת. האינפלציה בארה"ב לא נעצרה. מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב־0.4%, אחרי 0.6% בספטמבר. זה החודש השלישי ברציפות עם עלייה של 0.4% ומעלה. מדד הליבה עלה ב־0.3%, יותר מהצפוי. שוק העבודה חזק: 165 אלף משרות חדשות באוקטובר, ושיעור אבטלה של 4.1%. כלכלה חזקה עם אינפלציה עיקשת, אחרי זעזוע האנרגיה שנגרם ממלחמת איראן באביב, היא בדיוק מה שמביא בנק מרכזי להעלות ריבית.
נכון ל־20 בנובמבר, שוק החוזים העתידיים מתמחר סיכוי של כ־95.7% להעלאה של רבע אחוז בהחלטה של 9 בדצמבר. נשיא הפד של ניו יורק, ג'ון וויליאמס, אמר השבוע שהמצב לא מצדיק "dramatic action" (צעד דרמטי), אבל הוסיף: "We still have our work to do" (יש לנו עוד עבודה לעשות). נשיא הפד של סנט לואיס, אלברטו מוסלם, היה חד יותר. לדבריו, הכלכלה "will likely require several interest rate increases before the spring of 2027" (כנראה תצטרך כמה העלאות ריבית לפני אביב 2027).
התוצאה ניכרת בשוק האג"ח. התשואה על איגרת החוב האמריקאית ל־10 שנים עמדה ביום חמישי על כ־5.05%. התשואה הריאלית, אחרי ניכוי האינפלציה הצפויה, עמדה על 2.88% ב־18 בנובמבר. אני מסבירה את זה לתלמידים שלי בפשטות: כשאג"ח ממשלתי בטוח נותן כמעט 3% ריאלי, המשקיעים דורשים יותר כדי להחזיק מניה שהרווחים העיקריים שלה צפויים רק בעוד שנים. זו בדיוק מניית צמיחה של AI. וזה גם מסביר משהו שהפתיע אותי בירידות הנוכחיות: הזהב והביטקוין, שאמורים להיות "מקלט", נופלים יחד עם המניות. הזהב ירד לכ־3,520 דולר לאונקיה, השפל מאז ספטמבר 2025, אחרי ירידה של כ־8%–9% השבוע. הביטקוין נגע ב־61,300 דולר, השפל מאז יולי, כמחצית מהשיא שלו באוקטובר 2025. נכסים שלא משלמים ריבית מפסידים כשהריבית הריאלית עולה. זו לא בריחה למקלט. זה מחיר הכסף שעולה בכל העולם, כשגם ביפן האינפלציה מחזקת ציפיות להעלאת ריבית בדצמבר.
הכוח השני: שאלת ההחזר על ההשקעה. במשך שנתיים השוק תגמל כל דולר שהושקע בתשתיות AI. עכשיו הוא שואל מתי הדולר הזה יחזור. סקר מנהלי הקרנות של בנק אוף אמריקה מנובמבר מצא שמנהלי הקרנות קיצצו את החשיפה שלהם לטכנולוגיה בקצב החד ביותר מאז יוני 2006. רק 16% מהם תומכים בהגדלת ההשקעות של ענקיות הטכנולוגיה, ויותר ממחציתם צופים קיצוץ בהן בחצי השנה הקרובה. ההימור על מניות השבבים עדיין מוגדר כ"עסקה הצפופה ביותר", אבל רק 39% מהנשאלים ציינו אותו, לעומת 82% ביולי. מניסיון השנים שבהן אני עוקבת אחרי השווקים, כשפוזיציה כזו מתפרקת מוכרים אותה גם כשהחדשות טובות. זה בדיוק מה שקרה לאנבידיה.
הכוח השלישי: היצע וזרימות. השנה נרשמו שתי ההנפקות הגדולות בהיסטוריה, ספייס־אקס (75 מיליארד דולר) ואנתרופיק (81.3 מיליארד). לפי IPOX, שתיהן יחד אחראיות לכשני שלישים מסך הגיוס בהנפקות השנה. בשוק בגודל של עשרות טריליוני דולרים זה לא סכום שחונק את השוק. אבל ההנפקות האלה מגיעות כשהביקוש לנכסי AI כבר נחלש, ומנהלי השקעות מממנים את הקנייה של המניה החדשה במכירה של הישנות. בקוריאה הזרימות הן כבר הסיפור כולו. המשקיעים הזרים מכרו מניות קוריאניות בהיקף נטו של 115.2 מיליארד דולר, היציאה הגדולה ביותר מאז 2008. תעודות סל ממונפות על מניות בודדות, כמו SK הייניקס, הגבירו את העליות בדרך למעלה, ועכשיו הן מאיצות את הנפילה. כל זה קורה בזמן שהרווחים של סמסונג ו־SK הייניקס זינקו פי 9 ופי 7, בהתאמה.
מי נפגע ומי מרוויח
מאז השיא של 6 באוקטובר ועד סגירת יום חמישי, הפערים בתוך השוק עצומים (תשואות מחיר, חישבתי בעצמי):
| נכס | שינוי מאז 6.10.2026 |
|---|---|
| קרן סקטור הטכנולוגיה (XLK) | -20.5% |
| קרן השבבים (SMH) | -29.3% |
| אנבידיה | -39.0% |
| מיקרון | -34.0% |
| CoreWeave | -51.0% |
| אלפבית | -21.6% |
| מטא | -19.3% |
| מוצרי צריכה בסיסיים (XLP) | +9.9% |
| בריאות (XLV) | +6.2% |
| תשתיות ושירותים (XLU) | +4.5% |
| נדל"ן מניב (XLRE) | +4.3% |
| אפל | +4.7% |
| אג"ח ארוכות (TLT) | +4.0% |
לדעתי, עד תחילת נובמבר זו הייתה רוטציה קלאסית. הכסף יצא מהטכנולוגיה ועבר למוצרי צריכה, לבריאות ולתשתיות. השבוע התמונה השתנתה, וגם המקלטים נפגעו: קרן הבריאות ירדה ב־6% וקרן האנרגיה ב־6.3%. ביום חמישי הסקטורים שירדו הכי הרבה היו צריכה מחזורית (3.03%) ותקשורת (2.92%). זה מה שאני מכנה "הגל השני": בשלב הזה מוכרים כל מה שאפשר למכור כדי להפחית סיכון, ולא רק את מה שיקר.
בצד המרוויחים יש שתי הפתעות שחשוב לי שהמשקיע הישראלי יכיר. הראשונה היא הדולר. מאז סוף מאי הוא התחזק בכ־16.8% מול השקל, בגלל פער הריביות: 3.75%–4.00% בארה"ב, מול 3.25% בישראל, ואינפלציה שנתית של 1.1% בלבד כאן. מי שמחזיק את ה־S&P 500 בלי גידור מטבע ירד מאז השיא באוקטובר ב־1.2% בלבד במונחים שקליים, לעומת 8.2% במונחים דולריים (חישבתי לפי שער הדולר בנתוני Yahoo). השנייה היא הבורסה המקומית. היא נפגעת מהגל העולמי, אבל גם מסיבות משלה: חשש מסבב לחימה מחודש מול איראן, מבוי סתום פוליטי, וירידות במניות הבנייה והפיננסים. ביום שני, 23 בנובמבר, יחליט בנק ישראל על הריבית. חולשת השקל מקשה עליו להוריד אותה.
ההיסטוריה: מה זה מזכיר, ואיפה ההשוואה נשברת
כדי לראות את הירידה הנוכחית בפרופורציה, חישבתי את הירידות הגדולות של ה־S&P 500 מהשיא אל השפל, לפי מחירי סגירה:
| אירוע | ירידה מהשיא | משך עד השפל |
|---|---|---|
| 1987 (כולל "יום שני השחור", -20.5% ביום אחד) | -33.5% | 101 ימים |
| 2000–2002, התפוצצות בועת הדוט־קום | -49.1% | 929 ימים |
| רבעון רביעי 2018 | -19.8% | 95 ימים |
| מרץ 2020, קורונה | -33.9% | 33 ימים |
| 2022, העלאות הריבית | -25.4% | 282 ימים |
| אוגוסט 2024, פירוק עסקאות הקארי ביין | -8.5% | 20 ימים |
| אפריל 2025, המכסים | -18.9% | 48 ימים |
| עכשיו | -8.2% | 44 ימים (עד כה) |
ההשוואה שכולם מבקשים ממני לעשות היא לשנת 2000. גם אז הייתה טכנולוגיה מהפכנית אמיתית, השקעות עתק בתשתיות, הנפקות ענק בשיא, ומניית דגל אחת שסימלה את הכול. היום זו אנבידיה, אז זו הייתה סיסקו. אבל ההשוואה נשברת בשתי נקודות. הראשונה היא התמחור: לפי FactSet, מכפיל הרווח העתידי של ה־S&P 500 עמד ב־5 בנובמבר על 17.7, הנמוך ביותר מאז נובמבר 2023 ומתחת לממוצע של 5 ו־10 השנים האחרונות. מכפיל סקטור הטכנולוגיה עמד על 17.3, מתחת לממוצע של 25 השנים האחרונות שלו (20.0). בשנת 2000 המצב היה הפוך לגמרי. השנייה היא הרווחים: לפי FactSet, הצמיחה ברווחי ה־S&P 500 ב־2026 צפויה להגיע ל־33%, ואנבידיה הכפילה את ההכנסות שלה בשנה האחרונה. ב־2000 הבועה הייתה בעיקר במחיר. הפעם המחיר דווקא ירד מתחת לרווחים.
לדעתי, ההשוואה המדויקת יותר מבחינת המנגנון היא 2022. גם אז הפד העלה ריבית בגלל אינפלציה שנבעה מזעזוע אנרגיה, והמניות עם הרווחים הרחוקים ביותר נפגעו הכי הרבה. גם כאן יש שני הבדלים חשובים. ב־2022 הפד העלה את הריבית מאפס, בקצב של שלושת רבעי אחוז בכל החלטה. היום הוא מעלה ברבע אחוז, מרמה של 3.75%–4.00%, ובכירים בו אומרים במפורש שאין צורך בצעדים דרמטיים. ב־2022 הרווחים קפאו, והיום הם צומחים במהירות.
2018 מזכירה לי דבר אחר: מה קורה כשהפד לא נחלץ לעזרה. ברבעון הרביעי של 2018 הפד העלה ריבית לתוך שוק שכבר יורד, וה־S&P 500 איבד כמעט 20% עד ערב חג המולד. ההבדל המרכזי הוא שאז האינפלציה הייתה נמוכה, ולפד היה קל לבצע פניית פרסה. היום, כשהאינפלציה מעל 3%, מוסלם אומר שהריבית הנומינלית "may need to do most of the work" (אולי תצטרך לעשות את רוב העבודה). מי שמחכה ל"פוט של הפד", ההנחה שהבנק המרכזי יחלץ את השוק, עלול לחכות הרבה זמן.
ומה עם 1987? ב־19 באוקטובר 1987 השוק נפל ב־20.5% ביום אחד. היום הקשה ביותר מאז השיא הנוכחי, 5 בנובמבר, היה ירידה של 4.4%. זה יום קשה מאוד, אבל סדר הגודל שונה לגמרי.
מה הסטטיסטיקה אומרת? בדקתי את כל המקרים מאז 1950 שבהם ה־S&P 500 נסגר לראשונה 8% או יותר מתחת לשיא. מצאתי 38 מקרים כאלה. ב־26 מתוך 37 המקרים שכבר הסתיימו, כ־70%, הירידה העמיקה לתיקון של 10% לפחות. ב־11 מהם, כ־30%, היא הגיעה לשוק דובי של 20% ומעלה. השפל החציוני היה ירידה של 14% מהשיא. בצד השני, התשואה החציונית בשנה שאחרי היום שבו נחצה רף ה־8% הייתה +12%, והתשואה הייתה חיובית ב־25 מתוך 36 המקרים. אחרי שבוע של ירידה של 5% ומעלה, ה־S&P 500 היה גבוה יותר כעבור שנה ב־70 מתוך 96 המקרים. חשוב לי להדגיש: אלה שיעורי בסיס ולא תחזית. ההיסטוריה אומרת שירידה עמוקה יותר היא התרחיש הסביר, ושבמבט של שנה קדימה המצב בדרך כלל טוב יותר מאשר ביום הנוכחי.
הטיעון הנגדי: "אין כאן מפולת, יש כאן ניקוי"
הטיעון הנגדי חזק, ואני רוצה להציג אותו במלואו לפני שאני מסבירה למה אני לא משתכנעת ממנו עד הסוף. האסטרטג של דויטשה בנק, בינקי צ'אדה, אמר הלילה ל־CNBC שהשוק "very oversold" (במכירת־יתר חריפה), ושמבחינת הפוזיציות והתמחור "we are sort of completely washed out" (השוק די נוקה לגמרי). הנתונים תומכים בו בכמה נקודות. הרווחים חזקים, והמכפיל נמוך יחסית לשנים האחרונות: לפי החישוב שלי, בהנחה שתחזיות הרווח לא השתנו מאז 5 בנובמבר, המכפיל ירד לכ־17.3. שוק העבודה יציב. בקוריאה מניות הזיכרון נסחרות במכפיל רווח עתידי של 3.27, לעומת 15.35 במדד המניות העולמי, והרווחים בשיא. גם שוק האשראי לא מראה פאניקה. מרווח האג"ח בתשואה גבוהה בארה"ב עמד ב־18 בנובמבר על 3.47%, נמוך מהשיא של אוגוסט 2024 (3.93%) ומהשיא של אפריל 2025 (4.61%). במשברים אמיתיים, האשראי נשבר לפני המניות. כאן זה עוד לא קרה.
זה טיעון רציני, אבל אני רואה בו שתי חולשות. הראשונה: המכפיל הנמוך נובע בעיקר מזינוק בתחזיות. לפי FactSet, תחזית הרווח ל־12 החודשים הקרובים עלתה מתחילת השנה ב־33.6%, בזמן שהמדד עלה ב־7.4%. חלק גדול מהרווחים האלה תלוי במחזור ההשקעות ב־AI. אם ענקיות הטכנולוגיה יקצצו בהשקעות, כפי שרוב מנהלי הקרנות מצפים, ה"E" במכפיל ירד והמכפיל הנמוך ייעלם. השנייה: מרווחי האשראי הכלליים רגועים, אבל בפינה של ה־AI הם כבר לא רגועים. CoreWeave נסחרת בתשואה של 16%, ומוסלם עצמו ציין שהמרווחים התרחבו "especially for those borrowers involved in the AI infrastructure build" (במיוחד אצל לווים שמעורבים בבניית תשתיות ה־AI). מנהלי הקרנות בסקר של בנק אוף אמריקה מזהים את שוק האג"ח של ענקיות הענן כמקום הסביר ביותר לאירוע אשראי גדול.
שלושה תרחישים
חישבתי את הרמות ביחס לשיא של ה־S&P 500 (7,818.93): תיקון של 10% מגיע ל־7,037 נקודות, 15% ל־6,646, ו־20% ל־6,255.
תרחיש א' – ניקוי וייצוב. הירידה נעצרת סביב התיקון של 10%, בטווח של 7,000–7,200, והשוק מתייצב עד סוף השנה. כדי שזה יקרה, מדד מחירי ההוצאה לצריכה (PCE) של אוקטובר, שיתפרסם ב־25 בנובמבר, צריך להיות רך יותר מהצפוי. הפד צריך לאותת ב־9 בדצמבר שההעלאה הבאה עשויה להיות האחרונה בסבב, ואנבידיה צריכה למנות מנכ"ל קבוע שמחזיר את האמון. אינדיקטורים מקדימים: VIX חוזר מתחת ל־20, מדד SOX מפסיק לעשות שפלים חדשים, ומרווח התשואה הגבוהה נשאר מתחת ל־3.5%.
תרחיש ב' – תיקון מלא (10%–20%). זה התרחיש שאני רואה כסביר ביותר, וגם ההיסטוריה מצביעה עליו. בכ־70% מהמקרים, ירידה של 8% העמיקה לתיקון. התנאים: תחזיות הפד בדצמבר מראות עוד שתיים־שלוש העלאות ב־2027, התשואה ל־10 שנים חוזרת מעל 5.3%, וענקית ענן אחת לפחות מודיעה על האטה בהשקעות. כך הירידה מתפשטת מהטכנולוגיה לשאר השוק, כפי שכבר התחיל לקרות השבוע. אינדיקטורים: מדד המשקל השווה ממשיך לרדת ושובר את השפל של 5 בנובמבר, ה־VIX נשאר מעל 25 לאורך זמן, ומדד המחירים לצרכן של נובמבר (10 בדצמבר) מפתיע שוב כלפי מעלה.
תרחיש ג' – משבר אשראי ושוק דובי. הירידות בפינת ה־AI הממונפת הופכות לאירוע אשראי: חדלות פירעון או גיוס במחיר מעניש אצל חברת תשתיות, שמחלחלים לאג"ח של ענקיות הענן ולבנקים. השוק כולו עובר את רף ה־20%, ועמו גם הכלכלה הריאלית. אני מעריכה שזה תרחיש פחות סביר, כי שוק העבודה עדיין חזק והפד יכול לשנות כיוון אם האבטלה תזנק. אבל אי אפשר לפסול אותו. אינדיקטורים: מרווח התשואה הגבוהה מעל 4.5%–5%, מרווח האג"ח בדירוג השקעה (0.93% כעת) מעל 1.3%, VIX מעל 40, ועלייה של ממש בשיעור האבטלה.
המסקנה: הכלכלה חזקה מדי בשביל השוק
הפרדוקס של נובמבר 2026, כפי שאני רואה אותו, הוא שהכלכלה האמריקאית לא נחלשת. היא חזקה מדי. בגלל זה האינפלציה לא יורדת, ובגלל זה הפד מעלה ריבית ותשואת האג"ח ל־10 שנים עומדת על 5%. הכסף מתייקר דווקא בזמן שמשקיעים מתבקשים לממן את ההשקעה הגדולה בהיסטוריה בתשתיות, שהתשואה עליה עוד לא ברורה. המשבר באנבידיה, בחירות האמצע וההנפקה של אנתרופיק הם הטריגרים. הסיבה העמוקה היא שהמחיר של הזמן עלה.
מכאן אני מגיעה למסקנה שאולי לא מתבקשת. מה שיכול לעצור את הירידה הוא לא דוח מצוין נוסף של אנבידיה, כי דוח כזה כבר היה ולא עזר. מה שיכול לעצור אותה הוא דווקא נתון כלכלי חלש יותר, שיוריד את הלחץ מהפד ואת התשואות. במצב הנוכחי, חדשות רעות לכלכלה עשויות להיות חדשות טובות לשוק. אם הייתי צריכה לבחור משתנה אחד לעקוב אחריו, זו הייתה התשואה הריאלית על האג"ח, יותר מכל מנכ"ל או הנפקה.
ולמשקיעים הישראלים אני רוצה להגיד עוד דבר: הירידה מורגשת פחות ממה שנראה בכותרות, כל עוד הדולר מתחזק. אבל זו הגנה שעובדת בשני הכיוונים. אם השקל יחזור להתחזק, מי שהחזיק מניות זרות בלי גידור עלול לגלות את הירידה באיחור. מה שכתבתי כאן אינו ייעוץ השקעות ואינה המלצה לקנות או למכור ניירות ערך.
מה חשוב לזכור?
אם יש חמישה דברים שהייתי רוצה שתיקחו מכאן, הם אלה:
- ה־S&P 500 ירד 8.2% מהשיא, וזה עוד לא תיקון רשמי. המפולת האמיתית היא בשבבים (-35.6%), בטייוואן (-27.7%) ובקוריאה (-46.6%).
- עד אמצע נובמבר המניה הממוצעת כמעט לא ירדה. השבוע הירידות התחילו להתפשט גם לסקטורים הדפנסיביים.
- המנוע המרכזי הוא הריבית הריאלית: הפד צפוי להעלות ריבית ב־9 בדצמבר, והתשואה ל־10 שנים עומדת על כ־5%. לכן גם הזהב והביטקוין נופלים.
- מאז 1950, ב־70% מהמקרים שבהם השוק ירד 8% הירידה העמיקה לתיקון, אבל ב־25 מתוך 36 מקרים השוק היה גבוה יותר כעבור שנה.
- שוק האשראי הכללי עדיין רגוע. הלחץ מרוכז בחברות תשתיות ה־AI הממונפות.
מה עדיין לא ידוע?
שלוש שאלות שאני עצמי עדיין לא יודעת לענות עליהן:
- האם ענקיות הטכנולוגיה באמת יקצצו בהשקעות ב־2027, או שהחשש מהקונגרס הדמוקרטי מוגזם.
- מי ינהל את אנבידיה, ומה יעלה בחקירות שנפתחו סביב ההתפטרות של הואנג.
- כמה העלאות ריבית הפד מתכנן ל־2027. התחזיות החדשות יתפרסמו ב־9 בדצמבר.
אילו נתונים כדאי לעקוב אחריהם?
אלה התאריכים והנתונים שאני אעקוב אחריהם בשבועות הקרובים:
- 23 בנובמבר: החלטת הריבית של בנק ישראל, והשפעתה על השקל.
- 25 בנובמבר: מדד ה־PCE לאוקטובר, מדד האינפלציה המועדף על הפד.
- 8–9 בדצמבר: החלטת הפד ותחזיות הריבית ("מפת הנקודות").
- 10 בדצמבר: מדד המחירים לצרכן לנובמבר.
- באופן שוטף: התשואה הריאלית ל־10 שנים, ה־VIX, מרווח האג"ח בתשואה גבוהה, ומדד ה־S&P 500 במשקל שווה מול המדד הרגיל.
- בפינת ה־AI: תשואות האג"ח של CoreWeave וענקיות הענן, הודעות על השקעות, ומינוי מנכ"ל באנבידיה.