כתבת עומק
הדילמה בשווקים: הזדמנות קנייה היסטורית או אזהרה מקרנות הגידור?
· 16 דקות קריאה
קרנות הגידור באמת מוכרות בקצב שלא נראה מאז 2020. אבל לפי מה שמצאתי, הן לא מוכרות כי הן רואות משהו ששאר המשקיעים לא רואים. הן מוכרות כי כולן החזיקו את אותה עסקה, והמבחן האמיתי הוא אם הלחץ יעבור משוק המניות לשוק האשראי
התוכן אינו ייעוץ השקעות. זהו ניתוח כללי, ללא המלצה על נייר ערך וללא הבטחת תשואה.
יש דילמה אחת שמנסחת היטב את מה שהרבה משקיעים מרגישים עכשיו. מצד אחד, הנתונים הכלכליים חזקים, והסנטימנט מפוחד. מצד שני, היסטורית מצבים כאלה התבררו כהזדמנות קנייה. ובכל זאת, משהו לא מסתדר: למה קרנות הגידור הגדולות בעולם ממהרות כל כך להקטין מינוף? אולי הבעיה היא נזילות. ואולי הן רואות בדוחות הרווח משהו שעוד לא גלוי לשאר השוק.
החלטתי לא לקבל אף אחת מההנחות האלה כמובנת מאליה, ולבדוק כל אחת בנפרד: האם הפער בין הנתונים לסנטימנט באמת קיים? האם קרנות הגידור באמת מקטינות מינוף מהר? אם כן, למה? והאם ההיסטוריה באמת אומרת שזו תמיד הזדמנות? התשובות מורכבות יותר ממה שנראה, ובחלק מהמקרים הן הפוכות למה שמקובל לחשוב.
הנתונים בכתבה מעודכנים לבוקר יום שישי, 20 בנובמבר 2026. מחירי וול סטריט הם מסגירת יום חמישי, כי המסחר בארה"ב עוד לא נפתח. בבוקר החוזים העתידיים הצביעו על המשך ירידות: כ־0.7% בחוזה על ה־S&P 500 וכ־1.5% בחוזה על נאסד"ק 100. את התמונה הכללית של הירידות פירקתי בכתבה מפולת בבורסה – מה לכל הרוחות קורה פה?, ואת התרחישים לחזרה לעליות בכתבה מתי הבורסה תחזור לעלות?. כאן אני מתמקדת בשאלה אחת: מה קרנות הגידור עושות, ומה זה אומר למשקיעים.
הנחה ראשונה: האם יש באמת פער בין הנתונים לסנטימנט?
כן, והוא חד. הנה שני הצדדים, זה לצד זה:
| הנתונים הקשים | הסנטימנט |
|---|---|
| צמיחת רווחים של 31.9% ברבעון השלישי ב־S&P 500, רבעון שלישי ברציפות מעל 25% | מדד הפחד והחמדנות של CNN ירד ל־19, "פחד קיצוני" |
| 84% מהחברות עקפו את תחזיות הרווח | 42.2% מהמשקיעים הפרטיים בסקר AAII צופים ירידות, לעומת ממוצע היסטורי של 31.5%. שבוע קודם היו אלה 51.4% |
| תחזיות הרווח לרבעון הרביעי עלו ב־1.1% מאז סוף ספטמבר, בזמן שברבעון רגיל הן יורדות | מדד התנודתיות VIX נסגר ב־28.44, הגבוה מאז מרץ |
| 58% מהחברות שנתנו תחזית לרבעון הרביעי נתנו תחזית גבוהה מציפיות האנליסטים, לעומת ממוצע של 40% ב־5 השנים האחרונות | עקום החוזים על ה־VIX התהפך: הפחד לטווח הקצר גבוה מהפחד לשלושה חודשים (יחס של 1.052) |
| 165 אלף משרות חדשות באוקטובר, אבטלה של 4.1% | מנהלי הקרנות בסקר בנק אוף אמריקה קיצצו את החשיפה לטכנולוגיה בקצב החד ביותר מאז 2006 |
אבל כשנכנסתי לפרטים, מצאתי שהפער פחות פשוט ממה שהוא נראה. בסקר של בנק אוף אמריקה, רק 3% ממנהלי הקרנות צופים מיתון. רמת המזומן שלהם ירדה ל־3.6% מהנכסים, נמוכה מאוקטובר, והם עדיין בעודף משקל של 41% במניות. כלומר, המקצוענים לא מפחדים מהכלכלה. ממה הם כן מפחדים? שני "סיכוני הזנב" המובילים בסקר הם "בועת AI" (34%) ו"אירוע אשראי אצל ענקיות הענן" (31%). 52% מהם מצפים שאחת מענקיות הענן תודיע על קיצוץ בהשקעות בחצי השנה הקרובה, ושיא של 38% חושבים שהחברות משקיעות יותר מדי.
המסקנה הראשונה שלי: הפער האמיתי הוא לא בין "נתונים" ל"היסטריה". הוא בין הכלכלה, שנראית בסדר, לבין עסקת ה־AI, שמשהו בה נסדק. זה הבדל חשוב, ואחזור אליו.
הנחה שנייה: האם קרנות הגידור באמת מקטינות מינוף מהר?
כן. וכאן הנתונים חד־משמעיים.
לפי נתוני מחלקת שירותי הברוקראז' של גולדמן זאקס, המינוף הברוטו של קרנות הלונג/שורט האמריקאיות ירד בשבוע שהסתיים ב־6 בנובמבר ב־8.7 נקודות אחוז, ל־207.5%. זו הירידה השבועית הגדולה ביותר מאז מרץ 2020. המינוף נטו ירד ל־43.3%, הירידה החדה ביותר מאז אפריל 2025. רגע, מה זה אומר? מינוף ברוטו הוא סך הפוזיציות, הלונג והשורט יחד, ביחס להון הקרן. מינוף נטו הוא ההפרש ביניהן, כלומר כמה הקרן באמת "מהמרת" על עליית השוק. כשהברוטו יורד, הקרנות מוכרות מניות שהן מחזיקות וקונות בחזרה מניות שמכרו בחסר, בו בזמן.
גם הנתונים של מורגן סטנלי, שעוקבת אחרי קבוצת לקוחות אחרת, מראים את אותה תמונה. מאז סוף יוני, הקרנות צמצמו את הפוזיציות שלהן ב־10.7% מהשווי הכולל שלהן, הצמצום הגדול ביותר לפחות ב־10 השנים האחרונות. ב־5 בנובמבר לבדו המינוף נטו של קרנות הלונג/שורט האמריקאיות ירד ב־5 נקודות אחוז, ל־42%. זו הירידה היומית החמישית בגודלה מאז 2010, והיא הורידה אותו לעשירון התחתון של העשור. באסיה המינוף הברוטו ירד ל־124%, קרוב לשפל של אפריל 2025.
ההתמקדות היא בטכנולוגיה. היחס בין הלונג לשורט של הקרנות בסקטור הטכנולוגיה האמריקאי ירד ל־1.50, הנמוך ביותר מאז שגולדמן התחילה למדוד ב־2016. ביוני הוא עמד על 2.14. לפי מורגן סטנלי, לראשונה מאז תחילת 2023, הקרנות מחזיקות פחות מניות AI ממשקלן בשוק. סל ה־VIP של גולדמן, 50 המניות הפופולריות ביותר בקרב קרנות הגידור, ירד בכ־20% מהשיא ב־30 ביוני ועד 5 בנובמבר. בדקתי את תעודת הסל שעוקבת אחריו, GVIP: עד סגירת יום חמישי היא ירדה 21.6% מהשיא שלה, לעומת 8.2% ב־S&P 500.
אבל יש כאן שני פרטים שחשוב לי להדגיש, כי הם משנים את הסיפור. הראשון: התהליך לא התחיל בנובמבר. כבר ביולי גולדמן כתבה שזה היה "one of the sharpest hedge fund de-grossing episodes of the past decade" (אחד מאירועי הקטנת המינוף החדים של העשור האחרון). מדובר בתהליך של חמישה חודשים, שהואץ בנובמבר, ולא בפאניקה פתאומית. השני: בשבוע שהסתיים ב־12 בנובמבר, רוב המכירות של הקרנות היו מכירות בחסר חדשות של מניות בודדות. במקביל הן קנו מדדים ותעודות סל, וסגרו שורטים על תעודות סל בקצב הגדול מזה 7 חודשים. צוות גולדמן הגדיר את זה כפעילות "more rotational" (רוטציה יותר מאשר נסיגה). מי שבורח מהשוק כולו לא מגדיל שורטים על מניות ספציפיות ובמקביל קונה את המדד. מי שעושה את זה מהמר שיהיו פערים בתוך השוק.
אז למה הן מוכרות? חמש סיבות, לפי סדר הראיות
1. כאב על עסקה צפופה, ומנגנוני סיכון שלא שואלים שאלות. ברבעון השני קרנות הגידור נכנסו "all in" ל־AI, והצפיפות שלהן הגיעה לשיא. ביולי 82% ממנהלי הקרנות בסקר בנק אוף אמריקה הגדירו את הלונג על השבבים כעסקה הצפופה ביותר. כשכולם מחזיקים את אותן מניות, כל מכירה מורידה את המחיר לכולם. אוקטובר היה חודש קשה: מילניום הפסידה 2.3%, באליאסני 3.4% (ומאז תחילת השנה היא במינוס), ו־Walleye הפסידה 5.9%. לפי הערכות גולדמן, קרנות המניות שמתמקדות באסיה ירדו באוקטובר ב־9.4%. קרנות רב־אסטרטגיות גדולות פועלות עם מגבלות הפסד קשיחות לכל צוות, וכשהתנודתיות עולה, מודלי הסיכון מחייבים להקטין פוזיציות, בלי קשר לדעה של מנהל ההשקעות על החברה. לדעתי, זו הסיבה המרכזית. המכירה הזו לא נובעת מתחזית, היא נובעת מחשבון.
2. הכסף התייקר. הפד העלה ריבית בספטמבר, והשוק מתמחר סיכוי של כ־95.7% להעלאה נוספת ב־9 בדצמבר. התשואה על אג"ח ממשלתי אמריקאי ל־10 שנים עומדת על כ־5.05%, והתשואה הריאלית על 2.88%. מינוף עולה כסף, וכשהמחיר שלו עולה, כל פוזיציה ממונפת צריכה להרוויח יותר כדי להצדיק את עצמה. וזה לא רק קרנות הגידור: חוב המרג'ין של משקיעים בארה"ב, הכסף שהם לוו מהברוקרים כדי לקנות מניות, עמד בסוף אוקטובר על 1.448 טריליון דולר. זו ירידה של 2.1% מספטמבר, אבל עדיין קרוב לשיא של יוני (1.502 טריליון) וגבוה ב־22% משנה קודם. כלומר, בשוק כולו עדיין יש הרבה מינוף שאפשר לפרק.
3. מגברים מכניים שלא קשורים לדעה של אף אחד. קרנות שעוקבות אחרי מגמות (CTA) עברו לפוזיציית שורט נטו של כ־5% במניות העולמיות, לפי הערכת UBS מ־12 בנובמבר. גולדמן העריכה שהן מכרו כ־46.5 מיליארד דולר מה־S&P 500 בחודש שקדם ל־17 בנובמבר. ב־5 בנובמבר, לפי מורגן סטנלי, תעודות הסל הממונפות נאלצו למכור מניות אמריקאיות בהיקף מוערך של 57 מיליארד דולר, הסכום הגדול ביותר מאז 2007. לפי הערכות משוק האופציות, גם עושי השוק נמצאים ב"גמא שלילית", מצב שבו הגידור שלהם מחייב אותם למכור כשהשוק יורד. היום, שישי, פוקעות גם האופציות החודשיות. אף אחד מהגופים האלה לא "יודע" משהו. הם פשוט מגיבים למחיר.
4. האם הן רואות משהו בדוחות? כאן התשובה שלי היא כן, אבל זה לא סוד. הכול כתוב בדוחות, למי שמוכן לקרוא את השורות התחתונות.
הסימן הראשון הוא תזרים המזומנים של ענקיות הענן. לאלפבית היה ברבעון השלישי תזרים מזומנים חופשי שלילי של 9.07 מיליארד דולר, והחוב לטווח ארוך שלה זינק ל־125.1 מיליארד דולר, לעומת 21.6 מיליארד שנה קודם. המניה ירדה ביותר מ־10% ביום הדוח. גם למטא היה ברבעון תזרים חופשי שלילי, של 2.12 מיליארד דולר. אמזון רשמה ב־12 החודשים האחרונים תזרים חופשי שלילי של 42.4 מיליארד דולר, לעומת חיובי של 14.8 מיליארד שנה קודם. חברות שהיו מכונות המזומנים הגדולות של וול סטריט מממנות עכשיו את מרוץ ה־AI בחוב. סמנכ"לית הכספים של אלפבית, ענת אשכנזי, אמרה: "We continue to expect our capex to increase significantly in 2027" (אנחנו ממשיכים לצפות שההשקעות שלנו יעלו משמעותית ב־2027).
הסימן השני הוא מבנה הצמיחה. לפי FactSet, ענף השבבים צמח ברבעון השלישי ב־133%. בלעדיו, צמיחת הרווחים של סקטור הטכנולוגיה יורדת מ־69.4% ל־29.9%. חלק גדול מהצמיחה של השוק כולו מגיע מאותה שרשרת השקעות. ועכשיו, תסתכלו על התחזיות קדימה: צמיחת רווחים של 28.3% ברבעון הרביעי, 19.6% ברבעון הראשון של 2027, ורק 3.0% ברבעון השני של 2027. חלק מהירידה הזו נובע מבסיס השוואה גבוה מאוד, אבל המשמעות ברורה. הקצב הנוכחי לא יימשך, והשאלה היא מה יקרה כשהשוק יתחיל לתמחר את הרבעונים האלה. הסימן השלישי: הפתעת הרווחים הממוצעת ברבעון השלישי הייתה 3.1% בלבד, הנמוכה ביותר מאז סוף 2022, ובעיקר בגלל אלפבית, מטא וצ'רטר.
לכן, לדעתי, קרנות הגידור לא רואות משהו נסתר. הן מוכרות את "הנגזרת השנייה": את הרגע שבו קצב הגידול בהשקעות ה־AI יגיע לשיא, ואיתו הצמיחה של החברות שמוכרות להן.
5. ומה עם הנזילות? זו ההנחה שהכי רציתי לבדוק, כי אם היא נכונה, היא המסוכנת מכולן. כשבדקתי את מערכת המימון האמריקאית, לא מצאתי משבר נזילות:
| מדד | ערך אחרון | מה זה אומר |
|---|---|---|
| ריבית הריפו (SOFR) | 3.90% ב־18.11, אחרי קפיצה ל־3.97% ב־3.11 | הקפיצה בתחילת החודש נרגעה |
| שימוש בחלון הריפו של הפד (SRF) | כמעט אפס, 0.1 מיליארד דולר ב־17.11 | אין בנקים שנאלצים לפנות לפד |
| יתרות הבנקים בפד | כ־3.0 טריליון דולר, עלייה של 91 מיליארד בשנה | אין מחסור בנזילות בבנקים |
| מרווח אג"ח בתשואה גבוהה | 3.47% ב־18.11, לעומת 3.93% באוגוסט 2024 ו־4.61% באפריל 2025 | שוק האשראי הרחב רגוע |
| דולר/ין | כ־158.8, הין חלש | ההפך מאוגוסט 2024 |
גם עסקת הבסיס, ההימור הממונף על הפער בין אג"ח ממשלתי לחוזים העתידיים עליו, נסוגה בהדרגה ולא קרסה. אבל יש מקום אחד שבו הנזילות כן מתייבשת, ולדעתי זה החלק החסר בתמונה: המימון של ה־AI עצמו. לפי רויטרס, בנקים שעד לפני כמה שבועות עמדו בתור לממן עסקאות AI, אומרים עכשיו שהם מהססים לממן עסקאות נוספות, גם כשיש להן ערבות של שמות כמו גוגל ואנתרופיק. המרווח על אג"ח ל־10 שנים של ענקיות הענן התרחב מתחילת השנה בכ־0.5 נקודות אחוז, לעומת כ־0.2 בחברות תעשייה איכותיות. האג"ח של מטא ושל ספייס־אקס נסחרות מתחת לערכן הנקוב. האג"ח של CoreWeave נסחרות בתשואה של יותר מ־16%. ובאותו זמן, גולדמן זאקס צופה שהיקף ההנפקות של ענקיות הענן יגיע ל־420 מיליארד דולר ב־2027, יותר מ־60% מעל 2026. כלומר, הצורך בכסף גדל בדיוק כשהמלווים מתחילים להסס.
ההיסטוריה: מתי הקטנת מינוף הייתה רעש, ומתי היא הייתה אות
ההנחה השלישית בשאלה הייתה שכל המצבים הדומים בעבר התבררו כהזדמנות קנייה. בדקתי אותה על אירועים היסטוריים של הקטנת מינוף ולחץ במימון, לפי מחירי הסגירה של ה־S&P 500 ונתוני המיתונים הרשמיים בארה"ב:
| אירוע | תאריך | מרחק מהשיא | ירידה נוספת (6 חודשים) | תשואה אחרי שנה | מיתון בשנה שאחרי? |
|---|---|---|---|---|---|
| חילוץ LTCM | 23.9.1998 | -10.2% | -10.0% | +20.1% | לא |
| קריסת הקוואנטים | 9.8.2007 | -6.4% | -9.8% | -10.8% | כן |
| ליהמן ברדרס | 15.9.2008 | -23.8% | -43.3% | -11.7% | כן |
| קריסת מוצרי התנודתיות | 5.2.2018 | -7.8% | -2.6% | +3.1% | לא |
| הקטנת המינוף של דצמבר 2018 | 7.12.2018 | -10.2% | -10.7% | +19.1% | לא |
| ה"בריחה למזומן" של הקורונה | 9.3.2020 | -18.9% | -18.5% | +41.1% | כן |
| Archegos | 26.3.2021 | 0.0% | -0.4% | +14.3% | לא |
| פירוק עסקאות הקארי ביין | 5.8.2024 | -8.5% | 0.0% | +22.2% | לא |
| המכסים | 4.4.2025 | -17.4% | -1.8% | +33.7% | לא |
בשישה מקרים שלא לוו במיתון, התשואה החציונית אחרי שנה הייתה +19.6%, והירידה הנוספת החציונית הייתה רק 2.2%. בשלושה מקרים שלוו במיתון, התמונה שונה לגמרי: שניים מהם, 2007 ו־2008, היו הפסדיים גם אחרי שנה, והירידה הנוספת החציונית הייתה 18.5%. בדקתי גם מדד רחב יותר. מאז 1990 היו 23 מקרים שבהם ה־VIX נסגר מעל 28, אחרי לפחות 60 ימי מסחר רגועים מתחת לרמה הזו. ב־15 מתוך 21 המקרים שכבר הושלמו, ה־S&P 500 היה גבוה יותר כעבור שנה, והתשואה החציונית הייתה +12.3%. אבל גם כאן הכול תלוי במיתון: במקרים שלוו במיתון התשואה החציונית הייתה -19.6%, ובמקרים בלי מיתון +17.1%. אני רוצה להיות זהירה: אלה מדגמים קטנים. הם מלמדים על כיוון, לא על הסתברות מדויקת.
כלומר, ההנחה ש"זה תמיד היה הזדמנות" לא נכונה. זה היה הזדמנות כשהכלכלה החזיקה. ובשני המקרים שבהם זה לא היה הזדמנות, היה סימן מקדים משותף: הלחץ עבר מהמניות לשוק המימון. באוגוסט 2007, קרנות הקוואנטים הפסידו סכומים חריגים בתוך ימים, בגלל פירוק כפוי של תיקים דומים. המחירים במסחר הקוואנטי התהפכו כבר ב־10 באוגוסט. אבל יום קודם, ב־9 באוגוסט, BNP פריבה הקפיאה שלוש קרנות שהחזיקו נכסי משכנתאות, והבנק המרכזי האירופי הזרים כ־95 מיליארד יורו לשוק הכספים. שוק המימון לטווח קצר התחיל להיסדק, וזה היה הסיפור האמיתי. ב־1998, לעומת זאת, הפד של ניו יורק ריכז 14 בנקים שהזרימו 3.6 מיליארד דולר ל־LTCM, הפד הוריד את הריבית שלוש פעמים בסתיו, והשוק עלה ב־20% בשנה שאחרי.
ואיפה ההשוואה נשברת? כמעט בכל המקרים ה"טובים" בטבלה מישהו נחלץ לעזרה. ב־1998 וב־2020 זה היה הפד. בינואר 2019 הפד הודיע שיהיה "patient" (סבלני) ועצר את העלאות הריבית. אחרי אוגוסט 2024 הגיעה בספטמבר הורדת ריבית של חצי אחוז. הפעם הפד מעלה ריבית. ההשוואה שהכי מתבקשת, אוגוסט 2024, נשברת גם במנגנון שלה. אז הבנק המרכזי של יפן העלה ריבית, הין התחזק תוך חודש מכ־161.6 ין לדולר לכ־145.8, והפירוק של עסקאות הקארי, שבהן לווים בין זול כדי להשקיע בנכסים אחרים, הפיל את הניקיי ב־12.4% ביום אחד. היום הין חלש, כ־158.8 לדולר, כלומר עסקת הקארי עוד לא מתפרקת. אבל זה גם אומר שהסיכון הזה עוד לפנינו: בנק יפן צפוי להעלות ריבית בדצמבר מ־1.25% ל־1.5%. אם הין יתחזק בחדות אחרי ההחלטה, ייתכן שיצטרף מקור נוסף למכירות.
הטיעון הנגדי: "הקטנת המינוף היא בדיוק האות לקנות"
יש טיעון רציני שאומר שאני מסתכלת על הנתונים מהכיוון הלא נכון. לפי מורגן סטנלי, מינוף נטו בעשירון התחתון של העשור היה "historically indicative of more positive forward-returns on the S&P" (היסטורית, סימן לתשואות עתידיות חיוביות יותר ב־S&P). הצוות שלה מוסיף שכשהפוזיציות כל כך קלות, קרנות הגידור כבר לא מניעות את השוק, ויכולות "be exceptionally supportive of an upside move" (לתמוך במיוחד בתנועה כלפי מעלה). סיטי כתבה שאיפוס הפוזיציות "could create a tailwind for equities" (עשוי לייצר רוח גבית למניות), ושבאוקטובר המניות עם השורט הגבוה ביותר עלו ב־7%, יותר מכפול מהמניות עם השורט הנמוך, סימן קלאסי לכיסוי שורטים כפוי. מחלקת הרכישות העצמיות של גולדמן דיווחה שחברות מגבירות קניות של מניות עצמן ברגעי התנודתיות. ואם נוסיף את הרווחים החזקים, את תחזיות הרווח העולות ואת הפחד הקיצוני, התמונה נראית כמו כל תחתית קלאסית.
אני מסכימה עם חלק גדול מזה, אבל רק לגבי קרנות הגידור. אצלן הניקוי באמת מתקדם. אצל אחרים הוא עוד לא קרה. מנהלי הקרנות בסקר של בנק אוף אמריקה מחזיקים רק 3.6% במזומן, רמה שהבנק עצמו מגדיר כאות מכירה. חוב המרג'ין של הציבור עדיין קרוב לשיא. ותעודות הסל הממונפות ממשיכות להגביר כל תנועה. כלומר, מי שעוד יכול למכור הוא לא מי שכבר מכר. ויש עוד נקודה: הרווחים שמצדיקים את הקנייה הם בדיוק הרווחים שתלויים במחזור ההשקעות שהשוק מטיל בו ספק.
שלושה תרחישים
תרחיש א': "ניקוי עמדות" (הקטנת המינוף הייתה רעש). המכירות הכפויות מסתיימות, הפד מעלה ריבית ב־9 בדצמבר בלי לרמוז על סדרת העלאות, וקרנות הגידור, שמחזיקות פוזיציות קלות מאוד, נאלצות לחזור לשוק. זה דומה לאוגוסט 2024 או לדצמבר 2018. אינדיקטורים מקדימים: המינוף הברוטו בנתוני גולדמן ומורגן סטנלי מפסיק לרדת; עקום ה־VIX חוזר למצב שבו הטווח הקצר זול יותר (יחס VIX ל־VIX3M מתחת ל־1); מרווח האג"ח בתשואה גבוהה נשאר מתחת ל־3.5%; קרנות המגמה חוזרות לקנות.
תרחיש ב': "פירוק מתגלגל" (התרחיש הסביר ביותר בעיניי). הקטנת המינוף נמשכת בגלים עד דוחות הרבעון הרביעי של ענקיות הענן, בסוף ינואר ובפברואר. מניות ה־AI ממשיכות לפגר אחרי השוק, אבל המניה הממוצעת מחזיקה, כמו שקרה עד עכשיו. השוק "עובר זמן" ולא בהכרח מתרסק. אינדיקטורים מקדימים: קרנות הגידור ממשיכות למכור טכנולוגיה ולקנות סקטורים אחרים; הודעות על היקף ההשקעות של ענקיות הענן ל־2027; פער מתמשך בין גרסת המשקל השווה של ה־S&P 500 לגרסה הרגילה.
תרחיש ג': "מהמניות לאשראי" (הקטנת המינוף הייתה אות). אחת מחברות תשתיות ה־AI הממונפות מתקשה למחזר חוב, המלווים נסוגים, והלחץ עובר לשוק האשראי הרחב. זה הדפוס של 2007, ולא של 2024. אינדיקטורים מקדימים: מרווח האג"ח בתשואה גבוהה עולה מעל 4.5%; תשואות האג"ח של חברות הניאו־קלאוד ממשיכות לטפס; ריבית הריפו נשארת מעל ריבית הפד גם אחרי סוף השנה, והשימוש בחלון הריפו של הפד עולה; קרנות אשראי פרטי מגבילות משיכות; הין מתחזק בחדות אחרי החלטת בנק יפן.
המסקנה שלי
אני חושבת שהשאלה "מה קרנות הגידור יודעות ששאר השוק לא יודע" מנוסחת קצת לא נכון. הן לא יודעות משהו סודי. הן יודעות משהו שכל משקיע יכול לקרוא בדוחות, אבל רבים מעדיפים לא לחשב: חלק גדול מצמיחת הרווחים של השוק נשען על מחזור השקעות אחד, שממומן יותר ויותר בחוב, בדיוק כשהבנק המרכזי מייקר את החוב הזה. הקרנות לא מוכרות את הכלכלה האמריקאית. הן מוכרות את הנקודה שבה שלושה דברים נפגשים: עסקה צפופה, כסף יקר וצמיחה שמגיעה לשיא.
לכן התשובה לדילמה היא לא "הזדמנות" או "אזהרה", אלא שתיהן, בשני מקומות שונים. לשוק הרחב, ההיסטוריה של הקטנות מינוף בלי מיתון נוטה להיות טובה, והכלכלה כרגע לא נראית כמו כלכלה לפני מיתון. לעסקת ה־AI, המכירה של המקצוענים היא אזהרה אמיתית, לא על הטכנולוגיה, אלא על המחיר ועל המימון שלה. הקו שמפריד בין רעש לאות לא עובר בשוק המניות. הוא עובר בשוק האשראי. כל עוד המרווחים רגועים והריפו שקט, הקטנת המינוף היא תהליך של ניקוי. ביום שבו המימון מתחיל להיסדק, זה כבר יהיה סיפור אחר. זה לא ייעוץ השקעות, וכל אחד צריך לבחון את המצב לפי טווח ההשקעה והסיכון שלו.
מה חשוב לזכור?
- קרנות הגידור באמת מקטינות מינוף בקצב חריג: הירידה השבועית הגדולה ביותר במינוף הברוטו מאז מרץ 2020, והצמצום הגדול ביותר לפחות ב־10 שנים מאז יוני.
- המכירות מרוכזות בטכנולוגיה וב־AI, ומלוות בקניית מדדים. זו בעיקר רוטציה ופירוק של עסקה צפופה, ולא בריחה מהשוק.
- אין סימנים למשבר נזילות במערכת הפיננסית הרחבה. הלחץ מרוכז במימון של תשתיות ה־AI.
- מה שהקרנות "רואות" בדוחות גלוי לכולם: תזרים מזומנים שלילי אצל ענקיות הענן, חוב שתופח וצמיחת רווחים צפויה שמאטה בחדות באמצע 2027.
- היסטורית, הקטנות מינוף בלי מיתון היו הזדמנות. הקטנות מינוף שהתגלגלו לשוק האשראי לא היו.
מה עדיין לא ידוע?
- האם ענקיות הענן יקצצו את ההשקעות שלהן ל־2027, או רק יאטו את הקצב? התשובה תגיע בדוחות של סוף ינואר ופברואר.
- כמה מינוף נשאר אצל המשקיעים הפרטיים, בתעודות הסל הממונפות ובאשראי הפרטי, שם השקיפות נמוכה בהרבה מאשר אצל קרנות הגידור.
- איך הין יגיב להעלאת הריבית הצפויה של בנק יפן בדצמבר, ואם עסקאות הקארי יתחילו להתפרק.
אילו נתונים כדאי לעקוב אחריהם?
- דיווחי הברוקראז' של גולדמן זאקס ומורגן סטנלי על מינוף ברוטו ונטו של קרנות הגידור, שמתפרסמים בתקשורת הכלכלית בכל שבוע.
- מרווח האג"ח בתשואה גבוהה בארה"ב (FRED: BAMLH0A0HYM2). סף האזהרה שלי הוא 4.5%.
- ריבית הריפו (SOFR) לעומת הריבית שהפד משלם על יתרות, והשימוש בחלון הריפו של הפד, במיוחד סביב סוף השנה.
- תשואות האג"ח של CoreWeave ושל חברות הניאו־קלאוד, והנפקות החוב של ענקיות הענן.
- יחס VIX ל־VIX3M: מעל 1 זה לחץ חריף, מתחת ל־1 זה רגיעה.
- החלטת הפד ב־9 בדצמבר, החלטת בנק יפן בדצמבר ושער הדולר/ין.
- סקר מנהלי הקרנות של בנק אוף אמריקה בדצמבר: רמת המזומן והחשיפה לטכנולוגיה.