אפרת קימלמןמגע הכסף

כתבת עומק

Visa ו־Mastercard בעידן הסוכנים: איום או הזדמנות?

· 15 דקות קריאה

סוכני AI מתחילים לשלם בעצמם. קראתי את הדוחות ואת שיחות הוועידה האחרונות של שתי הרשתות, כדי להבין איזו שורת הכנסה סוכן יכול לשחוק, ואיזו הוא דווקא מגדיל.

התוכן אינו ייעוץ השקעות. זהו ניתוח כללי, ללא המלצה על נייר ערך וללא הבטחת תשואה.

נכון לסוף 2026, עסקאות של סוכני AI הן "כמות קטנה מאוד" מהפעילות של Visa, כך אמר המנכ״ל שלה בשיחת הוועידה של אוקטובר. בקניות של צרכנים הסוכנים משתמשים בכרטיסים הקיימים, ושתי הרשתות בונות סביבם טוקנים ושכבת אמון. לדעתי האיום הממשי נמצא בשוליים: במיקרו־תשלומים בין מכונות, שבהם עמלת כרטיס גדולה מהתשלום עצמו.

את התמונה הרחבה של תשלומי הסוכנים, מי בונה את המסילות ומה הוכרז עד היום, פרשתי במדריך על תשלומי סוכני AI. את הפרוטוקולים עצמם הסברתי במדריך ל־x402. כאן אני מסתכלת רק דרך עדשה אחת: המודל העסקי של שתי הרשתות. מאיפה הן מרוויחות בפועל, איפה בדיוק סוכן יכול לעקוף אותן, מה הן עושות כדי שזה לא יקרה, ומה ההנהלות עצמן אמרו, כולל ההסתייגויות.

התשובה הקצרה

היום זה לא איום על השורה העליונה, וגם לא מנוע צמיחה. Visa סיימה את שנת הכספים 2026 עם הכנסות נטו של 45.9 מיליארד דולר, צמיחה של 15%. Mastercard דיווחה ברבעון השלישי על צמיחה של 14%. אף אחת מהן לא מדווחת על מדד נפרד לעסקאות סוכנים, ושתיהן אומרות שהמספרים עדיין לא משמעותיים "בתמונה הגדולה".

השאלה האמיתית היא מי יחזיק את נקודת ההרשאה כשהסוכנים יגדלו: הרשת, הארנק של פלטפורמת ה־AI, או מסילה אחרת לגמרי. כל ההכרזות של שתי החברות ב־2026, לפי הקריאה שלי, נועדו לענות על השאלה הזאת לטובתן.

קצת היסטוריה: הרשתות כבר עברו שינוי ערוץ אחד

הרשת של Visa התחילה ב־1958, כשבנק אוף אמריקה השיק את BankAmericard בקליפורניה. ב־1970 היא הופרדה לחברה עצמאית, וב־1976 שינתה את שמה ל־Visa. הרשת של Mastercard התחילה ב־1966 כקואופרטיב של בנקים בניו יורק בשם Interbank.

הרגע ההיסטורי שהכי רלוונטי לסוכנים הגיע ב־2014. בספטמבר באותה שנה השיקה Visa את Visa Token Service, ו־Mastercard השיקה את MDES, שירות טוקנים משלה. שני השירותים מחליפים את מספר הכרטיס בתחליף דיגיטלי, והם עלו לאוויר יחד עם הארנקים בטלפון. הארנקים לא עקפו את הרשתות, כי הטוקן נשאר של הרשת. היום, לפי Visa, יותר ממחצית הכרטיסים הזמינים שלה עברו טוקניזציה, ויותר מ־60% מעסקאות המסחר המקוון שלה רצות על טוקנים.

איפה ההשוואה נשברת? ארנק בטלפון הוא עדיין אדם שמאשר תשלום. סוכן יכול לקנות לבד, באלפי עסקאות בשעה, ולפעמים בסכומים של שבריר סנט. בעולם כזה הטוקן לבדו לא מספיק. צריך לזהות גם את הסוכן ולדעת מה בדיוק המשתמש התיר לו לעשות.

מאיפה Visa ו־Mastercard מרוויחות

שורות ההכנסה של Visa

Visa לא מנפיקה כרטיסים, לא נותנת אשראי ולא קובעת ריבית או עמלות למחזיקי הכרטיסים. היא כותבת את זה במפורש בדוח השנתי. עמלת ה־Interchange, שהיא חלק מהעמלה שהסוחר משלם, עוברת מהסולק לבנק המנפיק ולא ל־Visa. ההכנסה של Visa מגיעה מארבע שורות, ומהן מקזזים תמריצים שהיא משלמת ללקוחות:

שורה (שנת כספים 2026)סכוםצמיחהעל מה נגביתמה סוכן יכול לעשות לה (הניתוח שלי)
Service revenue19.9 מיליארד דולר14%בעיקר עמלות לפי נפח התשלומים, מחושבות על נפח הרבעון הקודםגדלה אם סוכנים מוסיפים קניות; נשחקת אם נפח עובר למסילה אחרת
Data processing23.4 מיליארד17%אישור, סליקה והתחשבנות של כל עסקה, וחלק משירותי הערך המוסףהשורה הרגישה ביותר למספר העסקאות, ולכן גם למיקרו־תשלומים
International transaction15.3 מיליארד8%עסקאות חוצות גבול והמרת מטבעחשופה לסליקה בסטייבלקוין חוצה גבולות
Other revenue5.7 מיליארד40%בעיקר שירותי ייעוץ ושירותי מנפיקים, רישויכאן אמורים להופיע שירותי אמון ונתונים לסוכנים
Client incentives (מקוזז)‎-18.3 מיליארד16%תמריצים למנפיקים ולסוחריםכלי ההגנה במשא ומתן מול פלטפורמות גדולות

המקור לכל המספרים בטבלה הוא הודעת התוצאות והדוח השנתי של Visa. העמודה האחרונה היא ניתוח שלי, לא של החברה.

כמה דברים בולטים מהטבלה. התמריצים שווים לכ־28.5% מההכנסה ברוטו (18.3 מתוך 64.2 מיליארד דולר, לפי החישוב שלי). הרווח התפעולי לפי הדוחות המבוקרים (GAAP) עמד על 28.1 מיליארד דולר, כלומר מרווח תפעולי של כ־61%. ובשיחת הוועידה אמרה ההנהלה ששירותי הערך המוסף (VAS) הכניסו 14 מיליארד דולר ב־2026, צמיחה של 30% במטבע קבוע, ושיחד עם תחום תנועות הכספים (CMS) הם כבר יותר מ־40% מההכנסות נטו.

חישוב גס נוסף שעשיתי: Visa עיבדה בשנת הכספים 281.3 מיליארד עסקאות. אם מחלקים את ההכנסות נטו במספר הזה, יוצאים כ־16 סנט לעסקה. זה ממוצע שמערבב הכול, אבל הוא ממחיש למה תשלום של שבריר סנט הוא בעיה למודל הזה.

Mastercard: רשת מול שירותים

Mastercard מחלקת את ההכנסות לשתי שורות בלבד. ברבעון השלישי של 2026 הכניסה שורת הרשת (Payment network) כ־5.75 מיליארד דולר, צמיחה של 11%. שורת שירותי הערך המוסף והפתרונות הכניסה כ־4.06 מיליארד, צמיחה של 19%. כלומר, כ־41% מההכנסות של Mastercard כבר מגיעות משירותים, והם צומחים כמעט פי שניים מהרשת.

נפח הכרטיסים הכולל (GDV) עלה ב־7% ל־3 טריליון דולר ברבעון, העסקאות חוצות הגבול עלו ב־11%, והתמריצים ללקוחות עלו ב־18%, מהר יותר מההכנסות. המרווח התפעולי עמד על 59.8%.

הנה עוד חישוב גס שלי, רק כדי לתת תחושה של "מס המעבר": ההכנסות נטו של Mastercard ברבעון שוות לכ־0.33% מנפח הכרטיסים שלה. אצל Visa, ההכנסות השנתיות שוות לכ־0.26% מהנפח הכולל של 18 טריליון דולר שעבר בכרטיסים שלה בשנת הכספים. אלה לא שיעורי עמלה רשמיים. אלה יחסים שמראים כמה דק הנתח של הרשת מכל דולר. מי שרוצה להבין איך לקרוא שורות כאלה בדוח יכול להיעזר במדריך לניתוח פונדמנטלי ובהגדרה של הכנסות.

שלושה מקומות שבהם סוכן יכול לעקוף את הרשת

מיקרו־תשלומים

סוכן קוד שמשלם על כל קריאה לשירות, על כל קטע מידע או על כל שנייה של כוח מחשוב, מייצר תשלומים קטנים מאוד בתדירות גבוהה מאוד. Visa עצמה כתבה בניתוח שפרסמה ביולי 2026: "עמלת כרטיס קבועה על עסקה קטנה כל כך תעלה הרבה יותר מהתשלום עצמו". בעיניי זו הודאה מעניינת, אבל צריך לקרוא אותה נכון. זה ניתוח של צד מעוניין, במימון Visa, והמסקנה שלו נוחה לה: כרטיסים לקניות "מאקרו", סטייבלקוין למיקרו־תשלומים, ו־Visa מחברת בין השניים.

האיום כאן הוא לא על ההכנסות של היום. מיקרו־תשלומים כמעט לא עוברים בכרטיסים כבר היום. האיום הוא שהשוק החדש ייבנה בלעדיהן.

כרטיס וירטואלי חד־פעמי (VCN)

כאן הסיפור עדין יותר. חלק מפלטפורמות הסוכנים פותרות את בעיית התשלום כך: הן מנפיקות לסוכן כרטיס וירטואלי חד־פעמי, והסוכן משלם בו אצל הסוחר. העסקה עדיין רצה על רשת הכרטיסים, אבל מבחינת הרשת זה נראה כמו עסקה רגילה של המתווך. הרשת לא יודעת מי הצרכן, איזה סוכן פעל, ומה הוא הורשה לעשות.

המנכ״ל של Mastercard, מייקל מיבאך, התייחס לזה בשיחת הוועידה בבוטות לא אופיינית: "We are not supporting solutions that take a one-time VCNs out there as you're fronting a transaction". לדבריו, פתרון כזה "שובר" עסקה שחשובה לצרכן, כי הוא בחר בכרטיס מסוים, ויש לזה משמעות להטבות ולשליטה. בהמשך השיחה הוא הוסיף שהחברה עובדת מול המעבדים כדי ש־VCN יהיו "רק גשר", כי "זה לא פתרון טוב לטווח ארוך".

לפי הקריאה שלי, זה האיום שמטריד את ההנהלות יותר מכל. הרשת לא מאבדת את העמלה מיד. היא מאבדת את הנתונים ואת הקשר לצרכן, וזה בדיוק הבסיס לשירותי הערך המוסף, השורה שצומחת הכי מהר אצל שתיהן.

סטייבלקוין

סטייבלקוין מאפשר לסוכן להעביר ערך ישירות, בלי מנפיק, בלי סולק ובלי רשת. ב־10-K האחרון Visa עצמה מונה את "מסחר מבוסס סוכני GenAI" ואת המטבעות הדיגיטליים, כולל סטייבלקוינס, בין החידושים ש"מאפשרים כניסה של מתחרים חדשים, שרבים מהם סוטים ממודל הרשת המסורתי". זה ניסוח של החברה, בתוך פרק התחרות שלה.

שלוש התשובות של הרשתות

טוקנים לסוכנים

התשובה הראשונה היא להפוך את הטוקן לתעודת זהות של הסוכן. ב־Mastercard, לפי מיבאך, "tokenization is embedded in Agent Pay". בעמוד המוצר של Agent Pay כתוב שרק סוכנים רשומים יכולים לבצע עסקאות, והם "מנוהלים וניתנים למעקב" באמצעות טוקני הרשת של Mastercard. Visa הודיעה ביוני 2026 על העשרת הטוקנים שלה במידע על סוג העסקה ועל מי שמשלם, ועל "אות אמינות" לכל טוקן לפי ההיסטוריה שלו.

החלק המעניין למשקיעים הוא התמחור. סמנכ״ל הכספים של Mastercard, לינג האי (Ling Hai), אמר בשיחה: "we price for value", והביא את תמחור הטוקנים כדוגמה. לדבריו, בעולם הסוכנים יש מקום ליכולות חדשות ולשימושים חדשים, והחברה תתמחר לפי הערך. גם בשיחה של Visa אנליסט שאל ישירות כמה תמחור טוקנים מגולם בתחזית ל־2027. ובפועל, Visa הרחיבה ב־2026 את עמלת שירותי המסחר הדיגיטלי (DCSF) שהיא גובה על עסקאות ללא כרטיס פיזי, כך שתכלול גם שירותי טוקנים ועדכון פרטי כרטיס. כך עולה מהודעות לסוחרים של המעבד Braintree ומניתוח של אתר התעשייה CardTraq.

רישום ואמון: Agent Directory ו־Agentic Ready

התשובה השנייה היא לקבוע מי בכלל רשאי לשחק. Visa הציגה ביוני 2026 מדריך של סוכנים וסוחרים שהיא אימתה כגורמים לגיטימיים, וכלי שבודק אם אתר של סוחר מוכן לסוכנים. Mastercard הציגה ברבעון השלישי שני כלים: Agentic Trust Intelligence, שעוזר לבנקים ולסוחרים להעריך עסקאות של כל סוכן, ו־Agent Connect, שאמור להפוך סוחרים ל"ניתנים לגילוי" בעיני סוכנים.

תוכנית Agentic Ready של Visa היא המקום שבו זה הופך למעשי. ב־17 בנובמבר הודיעה Visa שהתוכנית כוללת יותר מ־175 מנפיקים ב־45 שווקים, ושהיא נפתחת עכשיו לצד הסליקה עם יותר מ־140 משתתפים, ביניהם Adyen, Checkout.com, Fiserv, Global Payments, PayPal ו־Stripe. אלה נתונים של Visa על התוכנית שלה, ועדיין לא נתוני נפח.

סליקת סטייבלקוין בתוך הרשת

התשובה השלישית היא לא להילחם בסטייבלקוין אלא להכניס אותו פנימה. Visa דיווחה שקצב סליקת הסטייבלקוין שלה עבר 25 מיליארד דולר בשנה, פי 10 משנה קודם. במרץ 2026 הקצב עמד, לפי Visa, על כ־7 מיליארד דולר. זו קפיצה מהירה, אבל לפי החישוב שלי היא עדיין שווה לכ־0.14% מהנפח השנתי שעבר בכרטיסי Visa. לצד זה יש כבר יותר מ־225 תוכניות כרטיסים שמקושרות לסטייבלקוין.

Mastercard הלכה בדרך של רכישה. את פרטי העסקה עם BVNK ואת Agent Pay for Machines כבר תיארתי במדריך על תשלומי סוכני AI. מה שחשוב כאן הוא הניסוח של Mastercard עצמה: בהשקת Agent Pay for Machines ביוני היא כתבה במפורש על תשלומים, "חלקם רק שבריר סנט", שיעברו ברשת שלה. כלומר, Mastercard לא מוותרת על שוק המיקרו־תשלומים. היא מנסה להיות בו.

מה ההנהלות אמרו באוקטובר 2026

הציטוטים כאן לקוחים מתמלילים של צד שלישי לשיחות הוועידה הרשמיות. השוויתי כל ציטוט בשני תמלילים נפרדים.

Visa (27 באוקטובר). המנכ״ל רייאן מקינרני (Ryan McInerney) דיבר על "the albeit limited number of agentic transactions today", ועל כמעט 50 שותפי AI שפועלים בייצור, כולל Shop Pay של Shopify, עם צפי להכפלה "בחודשים הקרובים". הוא הזכיר שיתוף פעולה עם Anthropic, וסיפר ש־B2B הוא תחום של אימוץ מהיר: שירות תשלום החשבונות בעזרת סוכן של Ramp זמין לכל הלקוחות, ו־BILL נמצאת בפיילוט.

כשאנליסט שאל מתי זה ישפיע על התוצאות, מקינרני ענה: "it is still very early", ו־"in our overall business, it is a very small amount". לשאלה אם מדובר בהכנסה חדשה או בהעברה של נפח קיים, הוא ענה שיש "real incremental opportunities", למשל בתשלומים בין מכונות, אבל שב־2027 "it all remains very small in the big scheme of the enormous size of our business". התחזית של Visa לשנת הכספים 2027 היא צמיחה דו־ספרתית נמוכה בהכנסות נטו המתואמות.

Mastercard (29 באוקטובר). מיבאך מנה ארבעה תנאים כדי שמסחר סוכנים יעבוד בהיקף: אמון בתשלום, אמון בסוכן, אמון במערכת כולה, ותפוצה רחבה. הוא סיפר ש־Shop Pay משתמש ב־Agent Pay ובטוקנים של Mastercard, ושנחתמה שותפות אסטרטגית רחבה עם OpenAI. הוא תיאר את המיקרו־תשלומים כ־"an entirely new addressable market", וצפה ש"המגמה תתחזק לקראת עונת הקניות של החגים". אבל גם הוא הסתייג: "the numbers are not yet significant in the grand scheme".

שימו לב להבדל בטון. Visa מדגישה כמה זה עוד קטן. Mastercard מדברת על "נקודת מפנה" ומסמנת את ה־VCN כאויב. בשני המקרים מדובר בתחזיות ובהצהרות כוונה של צד מעוניין, לא בנתונים. אף אחת מהן לא פרסמה תחזית כמותית להכנסות מסוכנים.

ומה בישראל? ישראכרט, כאל ו־MAX ב־Agentic Ready

ב־18 בנובמבר פרסמה Visa אירופה את רשימת המשתתפים בשלב הסליקה של Agentic Ready. ביותר מ־85 הגופים ברשימה מופיעים ישראכרט, כאל ו־MAX, וגם Cardcom, Grow, PayMe, Tranzila ו־Upay. העיתונות הכלכלית בישראל דיווחה על כך ב־18–20 בנובמבר. כאל ו־MAX היו כבר בשלב הראשון של התוכנית, שהושק במרץ למנפיקים, יחד עם בנק לאומי.

גרי לסקי, מנכ״ל Visa בישראל, אמר לישראל היום: "כדי שמסחר מבוסס־סוכנים יצמח בהיקף נרחב, צרכנים וסוחרים צריכים לדעת שהם יכולים לבטוח בו".

גם Mastercard פעילה כאן. באפריל 2026 הודיעו Mastercard, בנק הפועלים וישראכרט על עסקה ראשונה בישראל שבוצעה מקצה לקצה על ידי סוכן AI, באמצעות Agent Pay וטוקנים לסוכנים. החברות הדגישו שמדובר בפיילוט טכנולוגי שעדיין לא זמין ללקוחות.

מה זה אומר בפועל? לדעתי, בעיקר שחברות כרטיסי האשראי בישראל, שהן גם מנפיקות וגם סולקות, לא רוצות להישאר מחוץ לסטנדרט כשהוא ייקבע. זה לא אומר שצרכן ישראלי יכול היום לתת לסוכן לקנות בכרטיס שלו. אף אחד מהמקורות לא מתאר שירות כזה ללקוחות.

הטיעון הנגדי: אולי אין כאן שום איום

הטיעון הנגדי החזק ביותר הוא שכל הדיון מוגזם. סוכן שקונה בשבילי טיסה או מעיל משתמש בכרטיס שלי, כי שם יש לי החזר כספי, הגנה מהונאות והטבות. מטבע יציב לא נותן את כל אלה. לפי הטיעון הזה, הסוכנים רק יוסיפו ערוץ מכירה, כמו המסחר המקוון וכמו הארנקים בטלפון, והרשתות יגבו עליו עמלה כרגיל. גם המיקרו־תשלומים, לפי אותו היגיון, הם שוק שהרשתות אף פעם לא היו בו, ולכן אין להן מה להפסיד.

יש בזה הרבה אמת, ובעיניי זה התרחיש הסביר ביותר לטווח הקצר. אבל יש בטיעון שתי חולשות. הראשונה: גם אם העמלה נשמרת, השליטה בנתונים עלולה לעבור לפלטפורמת הסוכן, ומכאן כוח מיקוח מול הרשת, למשל בדרישה לתמריצים. התמריצים כבר צומחים אצל שתיהן מהר יותר מההכנסות, ו־Visa צופה ש־25% מנפח התשלומים שלה יחודשו בחוזים ב־2027, לעומת 20% ב־2026. השנייה: Visa עצמה מזהירה בדוח השנתי שמסחר סוכנים עלול להביא יותר עסקאות לא מורשות, שגויות או שנויות במחלוקת, ושהמסגרות המשפטיות עדיין "בחיתוליהן". אם הסיכון הזה יתממש, הוא יעלה כסף לפני שהוא יכניס כסף.

איום או הזדמנות: איך מבחינים בין חברה מעניינת למניה מעניינת

גם אם הסוכנים יתבררו כהזדמנות לחברות, זה לא אומר שהם הזדמנות במניות. נכון ל־19 בנובמבר, שתי המניות נסחרות במכפיל רווח של כ־33 על הרווח של 12 החודשים האחרונים. במכפיל כזה השוק כבר מתמחר צמיחה יציבה לשנים ארוכות. אם הסוכנים "רק" ישמרו על המודל, זה כנראה כבר במחיר. אם הם ישחקו אותו, זה לא במחיר.

אני לא ממליצה לקנות או למכור אף אחת מהמניות. מי שרוצה לבנות לעצמו מסגרת בדיקה יכול להיעזר במדריך איך לבחור מניה, ובמבט רחב יותר על מניות AI ועל מפת שרשראות הערך.

מה יכול להפוך את התמונה

תרחיש א': "עוד ערוץ" (לדעתי הסביר ביותר בשנתיים הקרובות). קניות של צרכנים דרך סוכנים רצות על טוקנים בתוך הרשת, ונבלעות בשורות ההכנסה הקיימות בלי שאפשר לראות אותן בנפרד. האיום סמוי, וגם ההזדמנות. אינדיקטורים: שותפי ה־AI של Visa באמת מוכפלים, כפי שהבטיחה; Shop Pay ופלטפורמות דומות ממשיכות לעבוד עם טוקנים של הרשת; שירותי הערך המוסף ממשיכים לצמוח בקצב של 20%–30%.

תרחיש ב': "גביית מס על האמון". הרשתות מצליחות למכור את שכבת האמון: רישום סוכנים, טוקנים מועשרים, מניעת הונאות. שירותי הערך המוסף הופכים לחלק גדול יותר מההכנסות. אינדיקטורים: Visa או Mastercard מתחילות לדווח על מדד נפרד לעסקאות סוכנים; עמלות טוקנים חדשות מופיעות בהודעות לסוחרים; Agent Pay for Machines יוצא מגישה מוקדמת עם נתוני נפח.

תרחיש ג': "עקיפה". פלטפורמות סוכנים וארנקים קובעים סטנדרט של VCN או ארנק סגור, שבו הרשת רואה רק עסקה "רגילה", והמיקרו־תשלומים גדלים על סטייבלקוין ומתחילים לחלחל גם לקניות גדולות. אינדיקטורים: ההנהלות מפסיקות להתנגד ל־VCN; התמריצים לפלטפורמות גדולות קופצים; נפחי מיקרו־תשלומים על מסילות פתוחות גדלים ברציפות במשך כמה רבעונים.

יש גם גורם חיצוני שעשוי להשפיע יותר מהסוכנים: רגולציה על עמלות כרטיס בארה״ב ובאירופה, והתביעות הייצוגיות בארה״ב סביב ה־Interchange, ש־Visa ממשיכה להפריש עבורן. לא הרחבתי עליו כאן, אבל אסור להתעלם ממנו.

המסקנה שלי

אחרי שקראתי את הדוחות ואת שתי השיחות, אני חושבת שהשאלה "איום או הזדמנות" מנוסחת קצת לא נכון. לרשתות אין היום בעיה של עמלה. יש להן שאלה של מי מחזיק את הלקוח. בקניות של צרכנים הן נמצאות בעמדה חזקה, כי הטוקן שלהן כבר בכל מקום וכי הצרכן רוצה הגנה. במיקרו־תשלומים הן מתחילות מאפס, והתשובה שלהן היא לא להוריד עמלה אלא להכניס את המסילה המתחרה פנימה.

ההתנגדות הבוטה של Mastercard ל־VCN היא בעיניי הסימן הכי חשוב בכל החומר שקראתי. היא מראה שההנהלות יודעות בדיוק איפה הן פגיעות: לא בתשלום עצמו, אלא בנתונים שעוברים איתו. כל עוד הן מצליחות לשמור את הנתונים האלה, הסוכנים יגדילו את שירותי הערך המוסף. אם יאבדו אותם, הן יישארו צינור, וצינור הוא עסק טוב פחות.

מה חשוב לזכור?

  1. נכון לסוף 2026, עסקאות סוכנים הן "כמות קטנה מאוד" מהפעילות של Visa, וגם Mastercard אומרת שהמספרים עוד לא משמעותיים.
  2. Visa מרוויחה משירותים, מעיבוד עסקאות ומעסקאות חוצות גבול, ולא מה־Interchange, שהולך לבנקים המנפיקים.
  3. שלושה וקטורי האיום הם מיקרו־תשלומים, כרטיסים וירטואליים חד־פעמיים וסטייבלקוין. האיום על הנתונים חמור יותר מהאיום על העמלה.
  4. התשובה של הרשתות היא טוקנים לסוכנים, רישום סוכנים וסליקת סטייבלקוין בתוך הרשת, וגם תמחור של כל אלה כשירות ערך מוסף.
  5. ישראכרט, כאל ו־MAX משתתפות ב־Agentic Ready של Visa, וישראכרט ובנק הפועלים כבר עשו פיילוט עם Agent Pay של Mastercard. שירות כזה לצרכנים עדיין לא קיים.

מה עדיין לא ידוע?

  1. כמה עסקאות סוכנים עוברות היום ברשתות. אף אחת מהן לא מפרסמת מספר.
  2. האם עמלות טוקנים ושירותי אמון לסוכנים ייצרו הכנסה נפרדת ומשמעותית, או שהם ייבלעו בשורות הקיימות.
  3. מי יישא באחריות כשסוכן יקנה דבר שגוי, ואיך כללי ההחזרים יותאמו לעסקאות שאדם לא אישר אחת־אחת.

אילו נתונים כדאי לעקוב אחריהם?

  • צמיחת שירותי הערך המוסף בכל דוח רבעוני: ב־Visa היא עמדה על 30% במטבע קבוע ב־2026; ב־Mastercard על 19% ברבעון השלישי.
  • הפער בין צמיחת התמריצים לצמיחת ההכנסות. אם התמריצים ממשיכים לצמוח מהר יותר, זה סימן ללחץ מצד שותפים גדולים.
  • מספר שותפי ה־AI של Visa: כמעט 50 באוקטובר, עם הבטחה להכפלה.
  • קצב סליקת הסטייבלקוין של Visa: יותר מ־25 מיליארד דולר בשנה באוקטובר.
  • שיעור העסקאות בטוקנים: יותר מ־60% מהמסחר המקוון של Visa.
  • מה ההנהלות אומרות על VCN בשיחות הבאות, והאם הן מתחילות לדווח על מדד נפרד לעסקאות סוכנים.
  • מתי Agent Pay for Machines יוצא מגישה מוקדמת, והאם יפורסמו לו נתוני נפח.
  • הצטרפות של בנקים וחברות כרטיסים ישראליות לשירותים שזמינים לצרכנים, ולא רק לפיילוטים.

שאלות ותשובות

מה זה Visa Intelligent Commerce? זו המסגרת של Visa למסחר סוכנים. לפי ההנהלה, היא כוללת כרטיסים, טוקנים לסוכנים ומזהי עסקה שנותנים אמון במשתמש, פרוטוקול ומדריך שנותנים אמון בסוכן, ותיעוד של הכוונה שהמשתמש אישר.

מה זה Mastercard Agent Pay? זו התשתית של Mastercard לתשלומי סוכנים. לפי עמוד המוצר, רק סוכנים רשומים יכולים לבצע בה עסקאות, והם מזוהים באמצעות טוקני הרשת של Mastercard.

מה זה טוקן לסוכן? טוקן הוא תחליף דיגיטלי למספר הכרטיס. טוקן לסוכן מוסיף מידע על הסוכן שפועל ועל ההרשאות שקיבל, כך שהבנק והסוחר יודעים מי באמת משלם.

למה Mastercard מתנגדת לכרטיסים וירטואליים חד־פעמיים? כי בעסקה כזו הרשת רואה רק את המתווך. לדברי המנכ״ל, זה פוגע בבחירה של הצרכן, בהטבות ובשליטה, ולכן החברה רואה בזה לכל היותר פתרון ביניים.

האם סוכני AI יפגעו בהכנסות של Visa? לפי ההנהלה, לא בשנה הקרובה: היא צופה שהתחום יישאר "קטן מאוד" ביחס לעסק ב־2027. בטווח הארוך זה תלוי בעיקר בשאלה מי ישלוט בנתוני העסקה.

מה זה Agentic Ready, ומה המשמעות של ההצטרפות של ישראכרט, כאל ו־MAX? זו תוכנית של Visa שבה מנפיקים, סולקים וסוחרים בודקים עסקאות של סוכנים בסביבה מבוקרת. ההצטרפות אומרת שהחברות הישראליות נערכות לסטנדרט. היא לא אומרת שיש כבר שירות זמין ללקוחות.

הכתבה אינה ייעוץ השקעות ואינה המלצה לקנות או למכור ניירות ערך.

קהילת הדיסקורד "מתחת לרדאר" · עם אפרת ועמרי

לא לומדים את השוק לבד: ממשיכים ביחד, כל יום

אהבתם לפרק את הסיפור שמאחורי החברה? זה בדיוק מה שקורה בחדר שלי בקהילה, יחד עם הניתוח הטכני של עמרי. אצלנו יש ארבעה חדרים, וכל אחד מהם עושה משהו אחר:

  • החדר של אפרתאנליזות, והסיפור שמאחורי החברות שאני בודקת.
  • החדר של עמריניתוח טכני של מניות שזזות עכשיו, ללמידה בלבד. לא המלצות לקנות או למכור.
  • חדר לימודוובינרים והקלטות שאפשר לחזור אליהם.
  • חדר דיוניםשואלים, זורקים רעיונות ומדברים עם אנשים שחיים את אותו עולם.

וכל יום יש גם קובץ הכנה ליום המסחר, כדי לפתוח את היום מוכנים.

60 ₪ החודש הראשון, במבצע · ומהחודש השני: 300 ₪ לחודש. אפשר להפסיק מתי שרוצים, בלי התחייבות.

דיסקורד היא אפליקציה חינמית לטלפון ולמחשב. פחות מתאים למי שמחפש המלצות קנייה או מכירה. הניתוחים בקהילה הם ללמידה ולדיון בלבד. אין באתר קישור ישיר לדיסקורד. פרטי ההצטרפות נמסרים באופן אישי אחרי הפנייה.

הרצאות לחברות, לוועדי עובדים ולכנסים

רוצים את אפרת אצלכם בארגון?

אוהבים לפרק כותרות כמו בכתבה הזאת? זה בדיוק מה שאפרת עושה גם מהבמה, בלי המלצות קנייה. אפרת מעבירה הרצאות על AI, קריפטו ושוק ההון בשפה של כולם: 90 דקות (או 45–60), בזום או פרונטלית, בעברית או באנגלית, בכל הארץ ובעולם. משאירים פרטים ובודקים תאריך.

יצירת קשר

תשאירו פרטים, ואני אחזור אליכם בעצמי

תסמנו מה מעניין אתכם ואיך נוח לכם לשלוח: במייל או בוואטסאפ. ההודעה נפתחת אצלכם, אתם לוחצים "שלח", ושום דבר לא נשמר באתר. אני עונה לכל אחד ואחת בעצמי, עם התאריך של המחזור הקרוב וכל הפרטים. ואם זה בשביל הקהילה: החודש הראשון ב־60 ₪ במבצע, ואחר כך 300 ₪ לחודש.

משאירים פרטים? חודש בקהילה ב־60 ₪ בלבד

חודש בקהילת הדיסקורד ב־60 ₪ בלבד

ארבעה חדרים, הכנה יומית ליום המסחר ושיחה חיה. אני חוזרת לכל פנייה באופן אישי עם פרטי ההצטרפות.

שדות שמסומנים ב־כוכבית הם שדות חובה.

במה מתעניינים? (חובה)

כשתלחצו "שליחת הפרטים לאפרת", הפרטים יישלחו ישירות למייל של אפרת ולא יישמרו באתר. בכפתור הוואטסאפ ההודעה נשלחת מהאפליקציה שלכם אל 050-756-0642. מדיניות הפרטיות.