אפרת קימלמןמגע הכסף

כתבת עומק

למה תחנות הכוח החדשות בישראל מחכות לטורבינה

· 17 דקות קריאה

תחנת כוח בגז לא עובדת בלי טורבינה, ואת הטורבינות הגדולות מייצרות בעיקר שלוש חברות. לפי הדוחות שלהן, מי שמזמין היום מקבל מועד אספקה בסוף העשור ואף אחריו. בישראל זה רק התור הראשון מתוך שלושה.

התוכן אינו ייעוץ השקעות. זהו ניתוח כללי, ללא המלצה על נייר ערך וללא הבטחת תשואה.

תחנת כוח בגז לא יכולה לפעול בלי טורבינה, ואת הטורבינות הגדולות מייצרות בעיקר שלוש חברות: GE Vernova, Siemens Energy ו־Mitsubishi. לפי הדוחות שלהן, ההזמנות והשריונים מגיעים למאות ג׳יגה־וואט, ומקומות אספקה חדשים נמכרים כבר ל־2031–2032. לכן כל הפרויקטים החדשים בישראל, מחדרה 2 ועד שורק 2, מתוכננים לפעול רק ב־2028–2030, ויש פרויקט אחד שיעד ההפעלה שלו כבר זז ל־2032.

בכתבה הקודמת שלי, המחסור שאף אחד לא רואה: למה שנאים הפכו לצוואר הבקבוק של מהפכת ה־AI, הקדשתי פסקה אחת לטורבינות. כאן אני נכנסת לעומק: מה זו בכלל טורבינת גז, איך קוראים נכון את המספרים של היצרניות, למה הן לא פשוט מייצרות יותר, ומי בישראל כבר הבטיח לעצמו טורבינה. בדקתי את הדוחות הרשמיים של שלוש היצרניות ואת הדיווחים של החברות הישראליות לבורסה, והפרדתי לאורך הכתבה בין עובדה, הערכה של מישהו אחר והערכה שלי.

התשובה הקצרה

  • עובדה: ב־GE Vernova יש 122 ג׳יגה־וואט של ציוד גז בחוזים, 64 מהם הזמנות מחייבות ו־58 שריונים. ב־Siemens Energy יש 104 ג׳יגה־וואט: 65 הזמנות ו־39 שריונים. ב־Mitsubishi יש צבר של 83 טורבינות גדולות, כ־37 ג׳יגה־וואט.
  • עובדה: GE Vernova אמרה ביולי 2026 שהיא "mostly sold out" עד 2030. ברבעון השלישי היא כבר מכרה מקומות לאספקה ב־2032.
  • עובדה: בישראל ארבעה פרויקטים חתמו מול Siemens ושניים מול GE Vernova. לא מצאתי פרויקט ישראלי חדש שחתם מול Mitsubishi.
  • הערכה שלי: בישראל הטורבינה היא תנאי הכרחי, אבל לא מספיק. דוראד 2 כבר שילמה מקדמה על טורבינה ועדיין אין לה רישיון. ובשתי תחנות שכבר יצאו לדרך, ההספק שמותר להזרים לרשת מוגבל ל־670 מגה־וואט בגלל ההולכה.

מה זו טורבינת גז, ולמה היא הלב של התחנה

טורבינת גז דומה בעיקרון למנוע סילון שמחובר לגנרטור. היא דוחסת אוויר, שורפת בו גז טבעי, והגזים החמים מסובבים את הטורבינה ואת הגנרטור. בתחנה של "מחזור משולב", כמו כל התחנות הגדולות שנבנות עכשיו בישראל, משתמשים בחום שיוצא מהטורבינה כדי לייצר קיטור. הקיטור מסובב טורבינה שנייה, וכך מפיקים יותר חשמל מאותה כמות גז.

יש שני סוגים עיקריים. טורבינה "כבדה" (heavy-duty, או large frame) היא מכונה תעשייתית גדולה שתוכננה מראש לעבוד במקום קבוע. טורבינה אווירו־נגזרת (aeroderivative) היא גרסה יבשתית של מנוע מטוס, קומפקטית וקלה יותר, אבל בהספק נמוך יותר ליחידה. תחנות של 800–900 מגה־וואט, כמו אלה שמתוכננות בישראל, נשענות על טורבינות כבדות. בשני המקרים שבדקתי שבהם נמסר הדגם, מדובר ב־H-Class, הדור המתקדם.

שלוש יצרניות, תור אחד

על השאלה "למה רק שלוש": לפי Global Energy Monitor, GE Vernova, Siemens Energy ו־Mitsubishi סיפקו כשני שלישים מהטורבינות לתחנות הגז שהיו בהקמה בעולם ב־2024. ההבחנה חשובה: הן לא היחידות, אבל הן היחידות בקנה מידה גדול. Doosan Enerbility הקוריאנית טוענת שיש רק חמש חברות בעולם עם טכנולוגיה של טורבינות גדולות. לפי הספירה שלה אלה השלוש, היא עצמה וגם Ansaldo Energia האיטלקית. Doosan אכן התחילה למכור בארה״ב, אבל גם היא מתחילה לספק את ההזמנה הגדולה שלה רק במאי 2029. בסין פועלות יצרניות מקומיות במסגרת שותפויות ורישיונות עם GE ו־Mitsubishi.

GE Vernova

לפי הודעת התוצאות שהוגשה ל־SEC ב־28 באוקטובר 2026, ברבעון השלישי GE Vernova חתמה על 11 ג׳יגה־וואט חדשים: 8 שריונים ו־3 הזמנות. 13 ג׳יגה־וואט של שריונים קיימים הומרו להזמנות, ונשלחו 5 ג׳יגה־וואט. בסוף הרבעון הצבר המחייב עלה מ־53 ל־64 ג׳יגה־וואט, והשריונים ירדו מ־63 ל־58. בהזמנות הרבעון היו 55 טורבינות כבדות, 21 מהן מדגם HA, ועוד 57 אווירו־נגזרות. החברה צופה לסיים את 2026 עם 130 ג׳יגה־וואט לפחות בחוזים, לעומת 83 בתחילת השנה.

Siemens Energy

בשנת הכספים 2026, שהסתיימה בספטמבר, Siemens Energy דיווחה על הזמנות שיא של 68.1 מיליארד אירו ועל צבר של 164 מיליארד אירו. בחטיבת Gas Services ההזמנות זינקו ב־45.9% ל־32.8 מיליארד אירו. בשיחת המשקיעים ההנהלה פירטה: 42 ג׳יגה־וואט של הזמנות טורבינות חדשות בשנה, וסך התחייבויות של 104 ג׳יגה־וואט, 65 הזמנות ו־39 שריונים. היא גם ציינה שתשלומים מראש של לקוחות, "כולל דמי שריון", תרמו לתזרים.

Mitsubishi Heavy Industries

Mitsubishi היא היחידה מבין השלוש שמפרסמת נתון נפרד לטורבינות גדולות בלבד, ביחידות. במחצית הראשונה של שנת הכספים 2026 היא קיבלה 19 הזמנות (כ־8 ג׳יגה־וואט): 11 מיבשת אמריקה, 8 מאסיה ואפס מאירופה, המזרח התיכון ואפריקה. הצבר עלה ל־83 יחידות, כ־37 ג׳יגה־וואט, לעומת 74 יחידות בסוף השנה הקודמת. סמנכ״ל הכספים אמר באוגוסט שההזמנות שנחתמו ברבעון הראשון מיועדות לאספקה ב־2028–2030, ושפרויקטים שנמצאים כעת במשא ומתן יסופקו בערך ב־2030–2031. מנכ״ל Mitsubishi Power באסיה־פסיפיק אמר באוקטובר שהמקומות ל־2028–2029 "כמעט מלאים" ושמדובר כבר באספקה "בסביבות 2031".

יצרניתהזמנות מחייבותשריוניםסה״כמועד הדיווחהערה
GE Vernova64 ג׳יגה־וואט58 ג׳יגה־וואט122 ג׳יגה־וואטרבעון 3, 2026כל ציוד הגז, כולל אווירו־נגזרות
Siemens Energy65 ג׳יגה־וואט39 ג׳יגה־וואט104 ג׳יגה־וואטשנת כספים 2026כל סוגי הטורבינות
Mitsubishi83 יחידות (כ־37 ג׳יגה־וואט)לא מדווח בנפרד—מחצית 1, שנת כספים 2026טורבינות גדולות בלבד

לא חיברתי את המספרים לסכום אחד, ובכוונה: כל חברה מגדירה אחרת מה נכנס לצבר. GE ו־Siemens כוללות גם טורבינות קטנות ובינוניות, ו־Mitsubishi סופרת רק טורבינות גדולות ולא מפרסמת שריונים. גם בשיחה של Siemens הודגש שהחברות מחשבות את הנתונים לפי הגדרות שונות.

הזמנה מול שריון מקום: איך קוראים את המספרים

זו לדעתי ההבחנה החשובה ביותר בכתבה. כותרת כמו "122 ג׳יגה־וואט" מערבבת שני דברים שונים:

  • הזמנה מחייבת (firm order): חוזה מלא על טורבינה מסוימת, במחיר ובמועד מוגדרים.
  • שריון מקום (Slot Reservation Agreement): GE Vernova מגדירה אותו כהתחייבות של לקוח לשריין מקום ייצור לטורבינה לפני הזמנה מחייבת. בדרך כלל זה כרוך בדמי שריון. לפי GridLab, היצרניות "עשויות כעת לדרוש" דמי שריון כדי להבטיח מקום בפס הייצור.

למה זה משנה? שריון הוא אופציה, לא ודאות. ב־Siemens Energy אמרו בשיחת המשקיעים שההמרה של שריון להזמנה נבחנת מול אבני דרך מוגדרות, ושאם פרויקט לא מתקדם בזמן החברה יכולה, איפה שהחוזה מאפשר, להעביר את המקום ללקוח אחר. בגלובס תיארו את אותו מנגנון מהצד של היזם: מי שלא מחליט מהר "יאבד את מקומו בתור, והטורבינה תימסר ללקוח אחר".

בישראל אפשר לראות את התהליך הזה בזמן אמת. ריינדיר אנרגיה חתמה ב־10 באפריל 2026 על "Slot Reservation Agreement" מול Siemens Energy. ב־5 ביוני 2026 היא חתמה על ההסכם המחייב לאספקת טורבינות הגז והקיטור. כלומר, השריון הפך להזמנה בתוך כחודשיים.

ההשלכה על מי שקורא את הדוחות: אם השריונים יומרו להזמנות בקצב גבוה, התור אמיתי. אם הרבה שריונים יבוטלו, למשל בגלל האטה במרכזי הנתונים, התור יתקצר מהר יותר ממה שהכותרות מרמזות. זו השערה שצריך לבדוק בכל רבעון, לא עובדה.

למה אי אפשר פשוט לייצר יותר

ההיסטוריה: היצרניות כבר נכוו

כדי להבין את הזהירות של היצרניות צריך לחזור עשור אחורה. בנובמבר 2017 Siemens הודיעה על קיצוץ של כ־6,900 משרות, כ־6,100 מהן בחטיבת ייצור החשמל. בהודעה הרשמית נכתב שהביקוש העולמי לטורבינות גז גדולות (מעל 100 מגה־וואט) "ירד דרסטית" וצפוי להתייצב סביב 110 טורבינות בשנה, בזמן שכושר הייצור של כל היצרניות יחד מוערך בכ־400. באותה תקופה GE Power הודיעה על קיצוץ של 12,000 משרות. לפי Global Energy Monitor, Siemens אף שקלה אז למכור את עסקי הטורבינות או למזג אותם עם Mitsubishi. גם הגל שלפני כן, ה־"dash for gas" האמריקאי של תחילת שנות ה־2000, הסתיים בהפוגה ארוכה בהזמנות, והיצרניות זוכרות את הבועה ההיא עד היום.

איפה ההשוואה נשברת? ב־2017 הביקוש קרס כי האנרגיה המתחדשת דחקה את הגז. היום, לפי Siemens, הביקוש שלא קשור למרכזי נתונים עלה בכ־50% בין 2024 ל־2026. לפי GE, כ־80% מהלקוחות שלה הם חברות חשמל "מסורתיות" ורק כ־20% מרכזי נתונים. כלומר, הגל הנוכחי רחב יותר. ועדיין, מי שפיטר אלפי עובדים לפני פחות מעשור לא ימהר לבנות מפעלים על סמך תחזית.

המגבלה הפיזית: יציקות, חישולים וחלקים חמים

ההגבלה היא לא רק פסיכולוגית. מנכ״ל GE Vernova הסביר ביולי שהחברה כבר רואה את היציקות והחישולים (castings and forgings) מגיעים ב־2027 לקראת המדרגה הבאה בייצור ב־2028. כלומר, גם כשהמפעל מוכן, צריך לחכות לספקים. Mitsubishi מתכננת השקעה של כ־500 מיליארד ין בתחום המחזור המשולב, כולל כושר ייצור של "חלקים חמים", הרכיבים שעומדים בטמפרטורות הקיצוניות בתוך הטורבינה.

תוכניות ההרחבה

  • GE Vernova: הגיעה השנה לקצב ייצור שנתי של 20 ג׳יגה־וואט. היעד הוא 24 ב־2028 ו־30 ב־2030, בעיקר באמצעות מכונות נוספות במפעלים הקיימים.
  • Siemens Energy: מתכננת להגדיל את כושר הייצור ביותר מ־50% בין 2026 ל־2030. הנתון הזה כולל גם שנאים ומערכות מיתוג, לא רק טורבינות. היא מתכננת להשקיע כ־4 מיליארד אירו בכושר ייצור עד 2030, וגם הסכום הזה לא מיועד רק לטורבינות. כושר הייצור של טורבינות בינוניות עלה מכ־50 לכ־80 יחידות בשנה, ותוספת קיבולת לטורבינות גדולות צפויה משנת הכספים 2027.
  • Mitsubishi: היעד הוא להכפיל את כושר הייצור של יחידות מחזור משולב. באוקטובר היא הודיעה על השקעה של 490 מיליון דולר בהרחבת המפעל שלה בסוואנה שבג׳ורג׳יה. אבל סמנכ״ל הכספים שלה הבהיר שהכפלת הקיבולת "does not mean that we are immediately seeking to book twice as many orders".

מגזין Gas Turbine World חישב שבקצב הייצור הנוכחי של GE, 122 הג׳יגה־וואט שבחוזים שווים לבערך שש שנות ייצור. זה חישוב של המגזין, ולדעתי הוא מגזים מעט: הקצב צפוי לעלות, וחלק מהשריונים עשויים שלא להבשיל. ועדיין, גם לפי GE עצמה, כמעט כל הייצור שלה עד 2030 כבר נמכר, ויותר ממחצית מקומות הייצור של 2031 צפויים להימכר עד סוף 2026.

ומה בישראל? הפרויקטים והתור

רשות החשמל קבעה אסדרה לתחנות קונבנציונליות חדשות. לפי גלובס, ארבע התחנות הראשונות שיגיעו לסגירה פיננסית יקבלו קדימות בחיבור לרשת ותשלומי זמינות גבוהים. שורק 2 נבנית במסלול נפרד, במכרז של המדינה. זה מצב הפרויקטים נכון ל־20 בנובמבר 2026:

תחנהיזם עיקריספק הטורבינההספק (בערך)מצביעד הפעלה (לפי החברות)
דליה 2דליה אנרגיהSiemens850 מגה־וואטסגירה פיננסית, דצמבר 2025סוף 2028 עד מחצית 2029
קסםשמיר אנרגיה ושותפיםSiemens780 מגה־וואטסגירה פיננסית, דצמבר 2025מחצית 2029
שורק 2אדלטק, מנורה, קיסטוןSiemens850 מגה־וואטסגירה פיננסית, 4.11.2026נובמבר 2029
חדרה 2 (הרחבת חדרה)OPCGE Vernova850 מגה־וואטהסכם מימון ו־EPC, יוני 20262030
ריינדירפאוורג׳ן ושותפיםSiemens850–900 מגה־וואטהסכם ציוד מחייב; טרם נסגרה פיננסיתלא מצאתי יעד מעודכן
דוראד 2דוראד (לוזון, שתא״א ואחרים)GE Vernova650–800 מגה־וואטעמדת הרגולטורים נגד הרישיון; מחלוקת קרקעתחילת 2032 (יעד מיוני 2026)

חדרה 2

OPC דיווחה לבורסה שב־27 בפברואר 2026 חברת הפרויקט חתמה על הסכם מחייב עם GE Vernova לאספקת טורבינות גז וקיטור ומערכות עזר, ועל הסכם אחזקה. לפי הדיווח, התמורה היא כ־20% מעלות הפרויקט המוערכת. ביוני נחתמו הסכם מימון מול בנק לאומי, של כ־4.85 מיליארד שקל, והסכם הקמה. עלות ההקמה מוערכת ב־1.7–1.8 מיליארד דולר (4.8–5.2 מיליארד שקל), וההשלמה צפויה ב־2030. פרט שפחות מדברים עליו: לפי הדיווח של OPC, יכולת ההזרמה לרשת מוגבלת לכ־670 מגה־וואט עד אמצע 2035.

שורק 2

הקבוצה זכתה במכרז בדצמבר 2024. היא התחייבה לרכוש את הטורבינה מ־Siemens יותר משנה לפני הסגירה הפיננסית, עוד לפני שהמימון היה מובטח. הסגירה הפיננסית הושלמה ב־4 בנובמבר 2026. עלות הפרויקט כ־5.6 מיליארד שקל, ומתוכה הועמד מימון של כ־4.8 מיליארד. ההפעלה המסחרית מתוכננת לנובמבר 2029, אחרי כ־36 חודשי הקמה. התחנה תהיה בהספק של כ־850 מגה־וואט, אבל תקבל תשלומי זמינות רק על 670 מגה־וואט, בגלל מגבלות רשת ההולכה. נקודה גיאופוליטית שבולטת כאן: היזמיות החליטו לבנות בעצמן עם קבלן משנה מקומי, כדי "לצמצם תלות בקבלני הקמה זרים" על רקע המלחמה והמציאות הגיאופוליטית.

דוראד 2

זה המקרה שהכי מלמד, לדעתי. במרץ 2026 דוראד התקשרה עם GE Vernova בהסכם להקמה ולשריון של טורבינת גז, טורבינת קיטור וציוד נלווה, בתמורה של כ־230 מיליון אירו (כ־830 מיליון שקל), עם מקדמה של 46 מיליון אירו. היא עשתה את זה עוד לפני שקיבלה את האישורים, כדי לא לאבד את המקום בתור. ב־30 ביוני 2026 הממונה על התחרות קבעה שאין לאשר את בקשת הרישיון "מטעמי ריכוזיות ענפית", בגלל אחזקת המיעוט של אדלטק. רשות החשמל הצטרפה לעמדה הזאת. ביולי פורסמה הצעת החלטה בנוסח דומה. הרשות הבהירה שהמסקנה נכונה "לעת הזאת", ושהיא עשויה להשתנות אם ישתנה מבנה הבעלות או אם האסדרה תורחב לחמש תחנות. באוקטובר דווח שהפרויקט עדיין תקוע, גם בגלל מחלוקת על דמי השכירות של הקרקע. יעד ההפעלה שהוצג ביוני כבר היה תחילת 2032.

ריינדיר

אחרי השריון באפריל וההסכם המחייב ביוני, ריינדיר חתמה מול בנק לאומי על הלוואת גישור של עד 820 מיליון שקל. ההלוואה מיועדת בין היתר למקדמה ליצרן הטורבינה, והיא מותנית בכך שלא יהיה חשש ממשי שלא ייחתם הסכם מימון בכיר עד 31 בדצמבר 2026. ב־18 באוקטובר רשות החשמל החליטה לתת לה רישיון מותנה, שכניסתו לתוקף כפופה לחתימת שר האנרגיה. נכון להיום לא מצאתי דיווח על סגירה פיננסית.

ומה הלאה?

ב־11 בנובמבר 2026 הממשלה אישרה לקדם תכנון של שלוש תחנות גז נוספות, בפלמחים, ליד גן שמואל וליד גת. מדובר רק בהסמכה להגיש תוכניות, לא באישור סופי, ולפי ההערכות ההקמה תתחיל בעוד חמש שנים לכל המוקדם. בכלכליסט ציינו במפורש שרק אחרי כל האישורים היזמים יוכלו להזמין טורבינות, "שזמן ההמתנה לאספקתן ממושך". אם המועדים של היצרניות לא יתקצרו, התחנות האלה ייכנסו לתור של אחרי 2031.

הטורבינה היא רק חצי מהסיפור: ההולכה

הנתון הזה הוא הגשר בין הכתבה הזאת לכתבה על השנאים. כבר באסדרה מ־2024 נקבע שתחנה חדשה מעל 630 מגה־וואט תוגבל להזרמה של 670 מגה־וואט עד 1 ביולי 2035, ולא תקבל תשלומי זמינות על ההספק שמעבר לזה. זה מה שקורה בשורק 2, וגם בחדרה 2. כלומר, גם תחנה שהשיגה טורבינה לא יכולה לנצל את כולה, כי הרשת לא תעמוד בזה. על הרשת עצמה ועל תוכנית ההולכה כתבתי בהרחבה בכתבה על מחסור השנאים, ועל חומר הגלם של השנאים כתבתי בכתבה על פלדת GOES.

מה זה אומר לעלויות ולחשבון החשמל

מה ידוע (עובדות): המחירים עולים. לפי GE Vernova, מחיר ההזמנות לקילוואט ב־2026 יהיה גבוה בכ־50% מזה של 2025. בכתבה של S&P Global ממאי 2025 אמר מומחה לשוק החשמל שצוטט בה שתחנת מחזור משולב חדשה עם טורבינת H של GE תעלה כ־2,400 דולר לקילוואט, ושהצעת מחיר לאותה יחידה שנבנתה כמה שנים קודם יצאה "פי שניים וחצי". מנכ״ל NextEra נתן מספר דומה: תחנה שהחברה סיימה ב־2022 עלתה 785 דולר לקילוואט, ובנייה חדשה תעלה 2,400 דולר. לפי דוח GridLab מספטמבר 2025, פרויקטים בארה״ב שמיועדים להסתיים ב־2026–2027 דווחו בעלות של 1,116–1,427 דולר לקילוואט, בזמן שפרויקטים חדשים מדווחים "באופן שגרתי" על 2,000 דולר ומעלה.

חישוב שלי, בזהירות: חילקתי את עלות ההקמה המוערכת של חדרה 2 (1.7–1.8 מיליארד דולר) ב־850 מגה־וואט, ויצא כ־2,000–2,100 דולר לקילוואט. זה באותו סדר גודל של המספרים האמריקאים. אבל ההשוואה גסה: כל פרויקט כולל רכיבים אחרים (תחנות משנה, חיבור לגז, מימון), ולא כולם מפרסמים את אותו פירוט. בדוראד 2, החבילה של GE (כ־830 מיליון שקל) היא בערך רבע מהיקף הפרויקט כולו, שמוערך ב־3–3.3 מיליארד שקל. ב־OPC הציוד הוא כ־20% מהעלות. הטורבינה יקרה, אבל היא לא רוב הכסף.

מה לא ידוע: כמה מזה יגיע לחשבון החשמל. בגלובס נטען כבר בנובמבר 2025 שהעיכובים בכניסת תחנות חדשות בולמים את התחרות ושהעלויות יתגלגלו לצרכנים. זו טענה של גלובס ושל גורמים בשוק, ולא מצאתי לה מקור כמותי. מה שכן ידוע: תשלומי הזמינות מגיעים בסוף מתעריף החשמל. מהצד השני, בחלק מהמקרים הם נקבעים בתחרות. במכרז של שורק 2 התעריף הזוכה היה 3.18 אגורות לקילוואט זמין, נמוך בכ־25% מההצעה הבאה.

חברה מעניינת מול מניה מעניינת

קל להסיק מכל זה מסקנות על מניות, ולכן חשוב לי להפריד. ליצרניות יש כוח תמחור: GE Vernova מדווחת על מחירים גבוהים בעשרות אחוזים, ו־Siemens אמרה שהשריונים צפויים להפוך להזמנות "ברווחיות אטרקטיבית יותר". אבל עסק טוב הוא לא בהכרח מניה במחיר טוב. השאלה היא כמה מהעתיד הזה כבר מגולם במחיר, ועל זה הרחבתי בכתבה על GE Vernova ובמדריך לבחירת מניה. אצל היזמים הישראליים התמונה הפוכה: הם משלמים יותר וממתינים יותר, והתשואה שלהם תלויה ברגולציה ובמועדים שלא תמיד בשליטתם. זו לא המלצה על אף אחת מהחברות שהוזכרו.

הטיעון הנגדי: אולי התור יתקצר מהר מהצפוי

יש כמה טיעונים רציניים נגד תזת המחסור, ולדעתי צריך לקחת אותם ברצינות:

  1. השריונים הם לא הזמנות. 58 מתוך 122 הג׳יגה־וואט ב־GE ו־39 מתוך 104 ב־Siemens הם שריונים. אם חלק גדול מהם יבוטל, מקומות יתפנו.
  2. סימני האטה ראשונים. ברבעון האחרון של Siemens נרשמו בחטיבת הגז רק כ־2 ג׳יגה־וואט של הזמנות. ההנהלה ייחסה את זה לעיתוי. גם הגידול נטו בחוזים של GE ברבעון השלישי (6 ג׳יגה־וואט) היה קטן מזה של הרבעון השני (16).
  3. פוליטיקה של מרכזי נתונים. בארה״ב מתפתחת התנגדות למרכזי נתונים, שבאה לידי ביטוי בבחירות האמצע. ב־Siemens אומרים שזה לא פגע בביקוש, אבל מדובר בסיכון אמיתי.
  4. שחקנים חדשים. Doosan מוכרת טורבינות גדולות בארה״ב. ב־Wood Mackenzie העריכו בתחילת 2026 שמחירי הטורבינות יגיעו לשיא ב־2026 או ב־2027 ואז יתמתנו, כשקיבולת חדשה תיכנס לפעולה.
  5. בישראל הצוואר הוא לא רק הטורבינה. דוראד 2 השיגה טורבינה ונתקעה ברגולציה. ריינדיר השיגה טורבינה ועדיין צריכה סגירה פיננסית. שורק 2 וחדרה 2 מוגבלות בגלל הרשת.

הטיעון החמישי הוא בעיניי החזק ביותר. הוא לא מבטל את המחסור העולמי, אבל הוא מזיז את מרכז הכובד בישראל מהיצרנית לרגולטור ולרשת.

שלושה תרחישים

  • תרחיש א׳: התור נשאר ארוך עד 2030 (התרחיש שנראה לי סביר ביותר כרגע). השריונים מומרים להזמנות, GE מגיעה ל־130 ג׳יגה־וואט ויותר בסוף 2026, והמחירים לקילוואט נשארים גבוהים. בישראל ארבע התחנות שכבר סגורות עומדות פחות או יותר ביעדים של 2028–2030, והתחנות שהממשלה הסמיכה בנובמבר נכנסות לתור של אחרי 2031. אינדיקטורים: יחס ההמרה של שריונים להזמנות ב־GE וב־Siemens; מועדי האספקה ש־Mitsubishi מצטטת להזמנות חדשות; מחיר לקילוואט בדוחות GE.
  • תרחיש ב׳: הלחץ משתחרר. ענקיות הטכנולוגיה מקצצות בהשקעות, חלק מהשריונים מבוטלים, והיצרניות מעבירות מקומות פנויים ללקוחות אחרים. מקומות ל־2029–2030 מתפנים, והמחירים מתייצבים. ליזם ישראלי שעוד לא חתם זה יכול להיות חלון הזדמנויות. אינדיקטורים: ירידה בשריונים בלי המרה מקבילה להזמנות; ירידה בהזמנות הרבעוניות של Siemens; קיצוץ בתחזיות ההשקעה של ענקיות הענן.
  • תרחיש ג׳: הטורבינות מגיעות, התחנות לא. הייצור העולמי משתפר, אבל בישראל המועדים זזים בגלל רישוי, קרקע, מימון או הולכה. דוראד 2 נשארת תקועה, הסגירה הפיננסית של ריינדיר מתעכבת מעבר לסוף 2026, ומגבלת 670 המגה־וואט נשארת עד 2035. אינדיקטורים: החלטה סופית של רשות החשמל בעניין דוראד 2; דיווח על סגירה פיננסית של ריינדיר; התקדמות פרויקטי ההולכה.
  • תרחיש ד׳: זעזוע גיאופוליטי. סבב לחימה מחודש באזור מרחיק קבלנים וספקים זרים ומייקר ביטוח ומימון. שורק 2 כבר נערכה לזה עם מודל הקמה עצמי. אינדיקטורים: הודעות של יזמים על שינוי מבנה ההקמה; מרווחי המימון בהסכמים חדשים.

המסקנה שלי

המחסור בטורבינות הוא אמיתי, וכדאי לראות אותו דרך המספרים של היצרניות עצמן, לא דרך כותרות. אצל GE Vernova כמעט כל הייצור עד 2030 כבר נמכר, Mitsubishi מדברת על 2031, ו־Siemens מנצלת את המצב כדי לשפר רווחיות. אבל ההבחנה בין הזמנה לשריון מראה שחלק מהתור הוא אופציה ולא התחייבות. לכן המחסור יכול להתקצר מהר יותר ממה שנדמה.

בישראל, לדעתי, השאלה החשובה כבר לא "מי ישיג טורבינה". רוב הפרויקטים של הגל הנוכחי השיגו. השאלה היא מי יעבור את שלושת התורים יחד: תור היצרנית, תור הרגולציה ותור הרשת. מי שעבר את שלושתם, כמו דליה 2, קסם ושורק 2, מתוכנן לפעול ב־2028–2029. מי שנתקע באחד מהם, כמו דוראד 2, כבר מדבר על 2032. ולתחנות שעוד לא התחילו בכלל, הטורבינה היא רק הבעיה הראשונה.

שאלות ותשובות

מה זו טורבינת גז? מכונה שדוחסת אוויר, שורפת בו גז טבעי ומשתמשת בגזים החמים כדי לסובב גנרטור. בתחנת מחזור משולב החום שנשאר מייצר גם קיטור לטורבינה נוספת.

למה רק שלוש חברות? GE Vernova, Siemens Energy ו־Mitsubishi סיפקו כשני שלישים מהטורבינות לתחנות שהיו בהקמה ב־2024. יש עוד כמה יצרניות, כמו Doosan ו־Ansaldo, אבל בהיקף קטן בהרבה.

מה ההבדל בין צבר הזמנות לשריון מקום? הזמנה היא חוזה מחייב. שריון הוא התחייבות לשמור מקום בפס הייצור לפני הזמנה, בדרך כלל תמורת דמי שריון. אם הפרויקט לא מתקדם, היצרנית יכולה לפעמים להעביר את המקום ללקוח אחר.

איזה פרויקט בישראל כבר הבטיח טורבינה? דליה 2, קסם, שורק 2 וריינדיר חתמו מול Siemens. חדרה 2 ודוראד 2 חתמו מול GE Vernova.

למה תחנה ליד גוש דן לא תקבל תשלום על כל ההספק? בגלל מגבלות ברשת ההולכה. לפי האסדרה, תחנות חדשות גדולות מוגבלות להזרמה של 670 מגה־וואט עד יולי 2035, ותשלומי הזמינות משולמים רק עד ההספק הזה.

מה חשוב לזכור?

  1. התחנות הגדולות שמתוכננות בישראל נשענות על טורבינות כבדות, ואת רובן בעולם מספקות שלוש יצרניות.
  2. ב־GE Vernova יש 122 ג׳יגה־וואט בחוזים וב־Siemens יש 104, אבל חלק ניכר מזה שריונים ולא הזמנות. אסור לחבר את המספרים של היצרניות לסכום אחד.
  3. מועדי אספקה חדשים נמכרים ל־2031–2032, והיצרניות מרחיבות קיבולת בזהירות. הזיכרון של 2017 עדיין משפיע.
  4. בישראל רוב הפרויקטים של הגל הנוכחי כבר השיגו טורבינה. הצווארים שנשארו הם רגולציה, מימון והולכה.
  5. מגבלת 670 המגה־וואט עד 2035 אומרת שגם תחנה עם טורבינה לא תנצל את כל ההספק שלה בשנים הראשונות.

מה עדיין לא ידוע?

  1. כמה מהשריונים יומרו בפועל להזמנות. זה הנתון שיקבע אם התור אמיתי או מנופח.
  2. האם ריינדיר תגיע לסגירה פיננסית עד סוף 2026, ומה יהיה בסוף עם דוראד 2 והמקום הרביעי באסדרה.
  3. כמה מהעלייה בעלויות ההקמה ומהעיכובים תגיע בפועל לחשבון החשמל של הצרכן הישראלי.

אילו נתונים כדאי לעקוב אחריהם?

  • הדוח הבא של GE Vernova: האם החברה הגיעה ל־130 ג׳יגה־וואט, ומה היחס בין צבר מחייב לשריונים.
  • הרבעון הראשון של שנת הכספים 2027 ב־Siemens Energy: קצב ההמרה של 39 הג׳יגה־וואט של שריונים.
  • הדוח השנתי של Mitsubishi: מספר הטורבינות הגדולות בצבר ומועדי האספקה שהיא מצטטת.
  • ריינדיר: דיווח על סגירה פיננסית לפני 31 בדצמבר 2026, המועד שבו מותנית הלוואת הגישור.
  • דוראד 2: החלטה סופית של רשות החשמל אחרי השימוע, ושינויים אפשריים במבנה הבעלות.
  • התחנות שהממשלה הסמיכה ב־11 בנובמבר: התקדמות בוועדה לתשתיות לאומיות ומתי ייחתם הסכם טורבינה ראשון.
  • מחיר לקילוואט: בדוחות היצרניות ובדיווחים של יזמים ישראליים על עלות ההקמה.

הכתבה מבוססת על דוחות ודיווחים פומביים נכון ל־20 בנובמבר 2026. היא לא מהווה ייעוץ השקעות או המלצה לקנות או למכור ניירות ערך כלשהם.

קהילת הדיסקורד "מתחת לרדאר" · עם אפרת ועמרי

לא לומדים את השוק לבד: ממשיכים ביחד, כל יום

אהבתם לפרק את הסיפור שמאחורי החברה? זה בדיוק מה שקורה בחדר שלי בקהילה, יחד עם הניתוח הטכני של עמרי. אצלנו יש ארבעה חדרים, וכל אחד מהם עושה משהו אחר:

  • החדר של אפרתאנליזות, והסיפור שמאחורי החברות שאני בודקת.
  • החדר של עמריניתוח טכני של מניות שזזות עכשיו, ללמידה בלבד. לא המלצות לקנות או למכור.
  • חדר לימודוובינרים והקלטות שאפשר לחזור אליהם.
  • חדר דיוניםשואלים, זורקים רעיונות ומדברים עם אנשים שחיים את אותו עולם.

וכל יום יש גם קובץ הכנה ליום המסחר, כדי לפתוח את היום מוכנים.

60 ₪ החודש הראשון, במבצע · ומהחודש השני: 300 ₪ לחודש. אפשר להפסיק מתי שרוצים, בלי התחייבות.

דיסקורד היא אפליקציה חינמית לטלפון ולמחשב. פחות מתאים למי שמחפש המלצות קנייה או מכירה. הניתוחים בקהילה הם ללמידה ולדיון בלבד. אין באתר קישור ישיר לדיסקורד. פרטי ההצטרפות נמסרים באופן אישי אחרי הפנייה.

הרצאות לחברות, לוועדי עובדים ולכנסים

רוצים את אפרת אצלכם בארגון?

אוהבים לפרק כותרות כמו בכתבה הזאת? זה בדיוק מה שאפרת עושה גם מהבמה, בלי המלצות קנייה. אפרת מעבירה הרצאות על AI, קריפטו ושוק ההון בשפה של כולם: 90 דקות (או 45–60), בזום או פרונטלית, בעברית או באנגלית, בכל הארץ ובעולם. משאירים פרטים ובודקים תאריך.

יצירת קשר

תשאירו פרטים, ואני אחזור אליכם בעצמי

תסמנו מה מעניין אתכם ואיך נוח לכם לשלוח: במייל או בוואטסאפ. ההודעה נפתחת אצלכם, אתם לוחצים "שלח", ושום דבר לא נשמר באתר. אני עונה לכל אחד ואחת בעצמי, עם התאריך של המחזור הקרוב וכל הפרטים. ואם זה בשביל הקהילה: החודש הראשון ב־60 ₪ במבצע, ואחר כך 300 ₪ לחודש.

משאירים פרטים? חודש בקהילה ב־60 ₪ בלבד

חודש בקהילת הדיסקורד ב־60 ₪ בלבד

ארבעה חדרים, הכנה יומית ליום המסחר ושיחה חיה. אני חוזרת לכל פנייה באופן אישי עם פרטי ההצטרפות.

שדות שמסומנים ב־כוכבית הם שדות חובה.

במה מתעניינים? (חובה)

כשתלחצו "שליחת הפרטים לאפרת", הפרטים יישלחו ישירות למייל של אפרת ולא יישמרו באתר. בכפתור הוואטסאפ ההודעה נשלחת מהאפליקציה שלכם אל 050-756-0642. מדיניות הפרטיות.