אפרת קימלמןמגע הכסף

כתבת עומק

סוללות נתרן־יון: מה כבר נמכר, כמה זה עולה מול ליתיום, ולמה זה עדיין לא "הליתיום הבא"

· 17 דקות קריאה

סוללות נתרן יון כבר יוצאות מפסי הייצור של CATL ו־BYD, וב־2026 הן כבר מגיעות למערכות אגירה ולמכוניות בסין. אבל לפי שלושה גופי מחקר, תא נתרן עדיין לא זול יותר מתא ליתיום. מה זה, במה זה שונה, ולמה הכול תלוי במחיר הליתיום.

התוכן אינו ייעוץ השקעות. זהו ניתוח כללי, ללא המלצה על נייר ערך וללא הבטחת תשואה.

עודכן לאחרונה: 21.11.2026. כל הנתונים נכונים לתאריך שמצוין לידם.

סוללת נתרן־יון עובדת על אותו עיקרון כמו סוללת ליתיום, אבל היון שנע בה בין שני הקטבים הוא נתרן, יסוד זול ונפוץ, ולא ליתיום. לפי IEA, תאי הנתרן החדשים שומרים על כ־90% מהקיבולת גם במינוס 40 מעלות, אבל אוגרים פחות אנרגיה לכל קילוגרם: עד כ־175 ואט־שעה לק"ג, לעומת עד 205 בסוללות ליתיום־ברזל־פוספט (LFP). ב־2026 CATL, יצרנית הסוללות הגדולה בעולם, הודיעה על ייצור בהיקף של גיגה־ואט־שעה. ובכל זאת, לפי הערכות של BNEF ושל BCG, תא נתרן עדיין יקר מתא LFP בסין. לכן השוק הראשון של נתרן יון הוא אגירת חשמל, ולא המכונית המשפחתית.

זו כתבת הסבר, לא ייעוץ השקעות. היא לא ממליצה על אף מניה או חברה שמוזכרת בה.

התשובה הקצרה

  • הכימיה: אותו מבנה כמו בסוללת ליתיום, עם חומרים אחרים: נתרן בקתודה, פחמן קשה במקום גרפיט באנודה, ואלומיניום במקום נחושת בשני הצדדים.
  • החיסרון: צפיפות אנרגיה נמוכה יותר. לפי IEA, רכב שטח ממוצע עם סוללת נתרן יגיע לטווח של עד 350 ק"מ, לעומת 400 עד 600 ק"מ עם ליתיום.
  • המחיר: לפי BNEF (דרך סיכום משני) ולפי BCG, תא נתרן עדיין יקר מתא LFP בסין. Wood Mackenzie צופה שוויון ברמת התא אצל המובילות עד סוף 2026, וברמת המערכת רק אחרי 2030.
  • מי מייצר: לפי IEA, יותר מ־95% מכושר הייצור שמתוכנן ל־2030 נמצא בסין.
  • המשתנה המכריע: מחיר הליתיום. לפי IEA, כדי שנתרן יתחרה על בסיס שווה צריך מחיר ליתיום גבוה לאורך זמן או קפיצה בצפיפות האנרגיה.

איך עובדת סוללת נתרן־יון, ובמה היא שונה מליתיום

אותו עיקרון, חומרים אחרים

בכל סוללה נטענת מהסוג הזה יש קתודה, אנודה, אלקטרוליט ביניהן ומפריד. בטעינה היונים עוברים מהקתודה לאנודה, ובפריקה הם חוזרים. בסוללת ליתיום אלה יוני ליתיום, ובסוללת נתרן אלה יוני נתרן. ולשאלה שעולה בחיפושים: יון נתרן טעון במטען חיובי.

לפי BCG, נתרן כבד פי שלושה בערך מליתיום, היון שלו גדול יותר, והוא נפוץ בקרום כדור הארץ פי אלף בערך. בגלל הגודל הזה, הגרפיט שמשמש אנודה בסוללות ליתיום כמעט לא קולט נתרן. לפי סקירה שהתפרסמה ב־Advanced Energy Materials, הקיבולת של גרפיט ופחמן רך לנתרן נמוכה פי עשרה בערך. לכן באנודה של סוללת נתרן משתמשים בפחמן קשה: פחמן לא מסודר שמיוצר בחימום של חומרים אורגניים, כמו קליפות קוקוס, עץ, שרפים או זפת.

יתרון אחד פחות מוכר: בסוללת ליתיום האנודה יושבת על רדיד נחושת, כי ליתיום מגיב עם אלומיניום. נתרן לא מגיב איתו, ולכן בסוללת נתרן אפשר להשתמש באלומיניום בשני הצדדים. כך נחסכים גם הליתיום, גם הגרפיט וגם הנחושת. האלקטרוליט, לפי BCG, דומה אבל דורש התאמה מחדש.

שלוש משפחות של קתודות

אין עדיין "סוללת נתרן" אחת. לפי IEA ו־BCG, יש שלוש משפחות עיקריות של קתודות:

משפחהלמה היא דומה בעולם הליתיוםיתרונותחסרונות
תחמוצות שכבתיות (layered oxide)‏NMCהצפיפות הגבוהה ביותר בין סוגי הנתרן, ולכן היא מעניינת את יצרניות הרכבלפי IEA, חלק מהגרסאות משתמשות בניקל ובמנגן, מינרלים שעיבודם מרוכז גיאוגרפית
פוליאניונים (בעיקר NFPP)‏LFPיציבות, בטיחות ומחזורי חיים. לפי BCG, כ־80% מייצור הקתודות ב־2026צפיפות נמוכה יותר
אנלוגים של כחול פרוסי (PBA, ‏Prussian White)אין מקבילה ישירההספק ומחזורים בעלות נמוכהלפי BCG, עדיין יש קשיים בייצור ובאחידות

בפועל: הסוללה שהותקנה במכונית הנתרן הראשונה שנמסרה בייצור סדרתי, של JAC Yiwei בינואר 2024, נבנתה מתחמוצת שכבתית על בסיס נחושת עם פחמן קשה. התא ש־Northvolt הציגה בנובמבר 2023 נבנה מ־Prussian White, עם אנודה מפחמן קשה ביולוגי. Peak Energy האמריקאית ו־BYD עובדות עם כימיה פוליאניונית.

צפיפות אנרגיה: 175 מול 205

לפי IEA, התאים החדשים מגיעים לכ־175 ואט־שעה לק"ג, תאי LFP מהדור האחרון מגיעים עד 205, ותאי NMC מגיעים עד 265 לפי Global EV Outlook 2026. בפרשנות של IEA מפברואר 2026 נכתב 255 עבור NMC. בחרתי בנתון המאוחר יותר, ומצוין כאן ההבדל. BCG מציגה טווחים רחבים יותר: 90 עד 175 לנתרן, לפי הכימיה, 160 עד 210 ל־LFP, ו־240 עד 300 ומעלה ל־NMC.

לפי IEA, הפער גדול עוד יותר בצפיפות הנפחית, כלומר בכמה אנרגיה נכנסת לכל ליטר. דוגמה ברמת המערכת: לפי pv magazine, CATL מתכננת למכור את אותו ארון אגירה בשתי גרסאות. בגרסת הנתרן הוא מכיל יותר מ־30 מגה־ואט־שעה, ובגרסת ה־LFP כ־50 מגה־ואט־שעה. BCG חישבה מהנתונים האלה פער של כ־40% בצפיפות ברמת המערכת.

קור, בטיחות ומחזורי חיים

קור: לפי IEA, הדור האחרון של תאי הנתרן שומר על כ־90% מהקיבולת הנומינלית במינוס 40 מעלות ופועל עד 70 מעלות. אין בידיי נתון מקביל ל־LFP מאותו מקור, ולכן אני לא משווה במספרים.

בטיחות: לפי BCG, הכימיה של הנתרן עמידה יותר בהתעללות תרמית ומכנית, ואפשר לשנע ולאחסן את התאים כשהם פרוקים לגמרי, באפס וולט. אבל באותו מקום BCG מזכירה שגם בסוללות נתרן יש אלקטרוליט אורגני דליק, שהיתרון תלוי בכימיה של הקתודה, ושעדיין אין תקנים גלובליים מוסכמים.

מחזורי חיים: כאן רוב המספרים הם טענות של יצרנים. BYD אמרה במצגת למשקיעים שפיתחה סוללות נתרן עם עד 10,000 מחזורים. CATL מצהירה על 15,000 מחזורים ב־25 מעלות למערכת האגירה שלה. לפי BCG, הנתונים האלה מבוססים על בדיקות מואצות ועוד לא אומתו בתנאי שטח בהיקף גדול. לשם השוואה, לפי CnEVPost, סוללות LFP לרכב מגיעות היום ל־2,000 עד 3,000 מחזורים, וסוללות LFP לאגירה מגיעות עד 10,000.

היסטוריה: מחקר מקביל, ושלושים שנה בצל

נתרן וליתיום נחקרו כמעט במקביל. בסוף שנות ה־70 ובתחילת שנות ה־80 חקרו בבורדו שבצרפת תחמוצות שכבתיות של נתרן, וקלוד דלמאס ועמיתיו פרסמו ב־1980 את שיטת הסיווג שמשמשת את התחום עד היום. CarNewsChina כותב שהמחקר החל בשנות ה־70, ו־IEA כותבת שהסוללות פותחו במעבדות "מאז תחילת שנות ה־80". הפער בין המקורות תלוי במה סופרים: מחקר על החומרים או פיתוח של סוללה.

ליתיום ניצח בסיבוב הראשון. לפי סקירה ב־Advanced Energy Materials, אחרי שסוני הביאה את סוללת הליתיום־יון לשוק ב־1991, המחקר על נתרן ירד בחדות בשנות ה־90. הפריצה הבאה הגיעה ב־2000: דיוויד סטיבנס וג'ף דאן מאוניברסיטת דלהאוזי בקנדה הראו שפחמן קשה קולט נתרן בקיבולת של 300 מיליאמפר־שעה לגרם, קרוב לגרפיט בסוללות ליתיום. לפי אותה סקירה, מספר הפטנטים על נתרן התחיל לעלות רק ב־2012, כשהביקוש לליתיום התחיל לעורר חשש ממחסור.

2022: הקפיצה שהחזירה את הנתרן, והקריסה שפגעה בו

לפי Caixin ו־China Energy News, בנובמבר 2022 מחיר ליתיום קרבונט בדרגת סוללות בסין שבר שיא והתקרב ל־600 אלף יואן לטון. BCG מציינת את השיא בדולרים: כ־89 אלף דולר לטון בנובמבר 2022. CATL השיקה את דור הנתרן הראשון שלה ביולי 2021, ו־HiNa הודיעה בדצמבר 2022 שקו הייצור הראשון שלה בהיקף גיגה־ואט־שעה הוציא מוצר ראשון.

ואז המחיר צנח. לפי BCG, ליתיום קרבונט ירד לכ־14 אלף דולר לטון בינואר 2024, ובשנתיים הבאות נע בין כ־8,800 לכ־16,500 דולר. לפי סיכום של BessTech לנתוני BNEF, הירידה הזו בין 2023 ל־2025 שחקה את כדאיות הנתרן, ומכירות מכוניות הנתרן הראשונות בסין היו קטנות. באפריל 2025 Bedrock Materials האמריקאית הפסיקה לפתח סוללות נתרן. בספטמבר 2025 נסגרה Natron. ונראה שב־2026 הגל מתהפך שוב, כי מחיר הליתיום שוב עלה.

האם זה כבר זול יותר? שלוש הערכות שלא מסכימות

אין תשובה אחת. אלה שלוש ההערכות, כל אחת עם התאריך והמכנה שלה, בלי ממוצע:

מקורתאריךמה נמדדנתרןLFP
‏BNEF, לפי סיכום של BessTech (מקור משני; את הדוח המקורי לא קראתי)‏9.10.2026מחיר תא ב־2026, דולר לקוט"ש69‏53 (בשוק הסיני)
‏BCG‏7.2026עלות תא "היום", דולר לקוט"ש, לפי מומחים וניתוח של BCG‏60–70‏~45–50 (בסין)
‏Wood Mackenzie‏5.11.2026השקעה ראשונית במערכת אגירה, ממוצע עולמי, דולר לקוט"ש‏229‏200

מה שמשותף לשלושתן: נכון להיום נתרן לא זול יותר. מה שמפריד ביניהן הוא הכיוון. לפי BessTech, BNEF כותבת שמחיר תאי הנתרן עלה ב־2026, ושהפער יצטמצם עם הזמן, "אבל המועד המדויק לא ודאי". BCG כותבת שהפער מצטמצם מהר מהצפוי, ושעלות התא יכולה לרדת ל־45 עד 60 דולר בעשור הזה ול־40 עד 55 אחרי 2030. Wood Mackenzie צופה שוויון ברמת התא אצל המובילות עד סוף 2026, וברמת המודול והמערכת רק אחרי 2030. CATL עצמה אמרה ביוני 2026 שהיא צופה שהעלויות של נתרן ושל ליתיום ישתוו עד סוף השנה. זו תחזית של החברה, לא נתון.

תא מול מערכת: למה המספר תלוי במה מודדים

גם אם תא הנתרן ישתווה במחיר לתא ה־LFP, מערכת האגירה לא בהכרח תשתווה. צפיפות נמוכה יותר פירושה יותר ארונות, יותר שטח ויותר חיווט לכל מגה־ואט־שעה. זו בדיוק הסיבה ש־Wood Mackenzie מפרידה בין שוויון בתא, עד סוף 2026, לשוויון במערכת, אחרי 2030. BCG כותבת ששוויון במחיר התא "אינו הכרחי ואינו מספיק".

מנגד, נתרן יכול להחזיר חלק מהפער במהלך חיי הפרויקט. לפי מודל של Wood Mackenzie, למערכת נתרן עלות כוללת לאורך 20 שנה (TCO) נמוכה ב־21%, כי אין צורך להוסיף סוללות כדי לפצות על הבלאי, ועלויות התפעול נמוכות יותר. CATL מציגה מודל משלה לפרויקט של 500 מגה־ואט־שעה: שטח קטן בכ־32% ועלות הקמה (EPC) נמוכה ב־9.2%, בלי הובלה ובלי תחנת משנה. אלה מודלים, ואחד מהם של היצרנית עצמה. ובאותה כתבה מזכיר pv magazine של־CATL יש גם מוצרי LFP שכנראה מתחרים טוב יותר במוצר הנתרן שלה.

מחיר הליתיום כמשתנה המכריע

כשהליתיום זול, גם תא LFP זול, ולנתרן יש פחות מה להציע:

נתוןערךמקור
שיא 2022 (ליתיום קרבונט בדרגת סוללות, סין)כ־600 אלף יואן לטון‏Caixin, ‏China Energy News, ‏11.2022
תחילת 2026 לעומת תחילת 2025יותר מפי שניים, ועדיין כ־70% מתחת לשיא 2022‏IEA
‏19.11.2026‏91,850 יואן לטון, ירידה של 10.08% בחודש‏iFind, לפי 10jqka
‏20.11.2026‏91,600 יואן לטון (iFind); טווח של 89,900–93,200 (מחיר אמצע 91,550)‏10jqka; ‏中国有色网

אלה מחירי ספוט בסין ביואן, ואני לא ממירה אותם לדולר. לפי חישוב שלי, המחיר היום הוא בערך שישית מהשיא של 2022. החישוב מחבר שני מקורות נתונים שונים, ולכן הוא הערכה גסה בלבד. חשוב גם לזכור שה"הכפלה" ש־IEA מתארת מתייחסת לתחילת 2026, ושבחודש האחרון המחיר דווקא ירד.

IEA מסייגת: חוזים ארוכי טווח ובעלות של יצרניות על מכרות עשויים למתן את השפעת מחיר הליתיום על מחיר הסוללה. מחיר הספוט הוא לא המחיר שכל יצרנית משלמת.

מה כבר קורה בשטח

‏CATL: ‏Naxtra, ‏Tener Sodium וההסכם עם HyperStrong

לפי הודעת CATL מ־21.4.2026, סוללת הנתרן שלה, Naxtra, הגיעה ל"תיעוש בהיקף גיגה־ואט־שעה". לפי ההודעה, החברה פתרה ארבעה צווארי בקבוק בייצור: בקרה קיצונית על לחות, היווצרות גזים בפחמן הקשה, הדבקה של רדיד האלומיניום ואנודה שנוצרת מעצמה. עוד נכתב שם שהסוללה תיכנס ל"ייצור המוני מלא עד סוף 2026". זה יעד של החברה, ונכון ל־21.11.2026 עוד לא ראיתי הודעה שהוא הושג.

ב־27.4.2026 חתמו CATL ו־HyperStrong, אינטגרטורית סינית של מערכות אגירה, על הסכם לשלוש שנים לאספקה של 60 גיגה־ואט־שעה של סוללות נתרן לאגירה. שתי החברות מגדירות אותו "הגדול בעולם". לפי Wood Mackenzie, בשוק כולו יש יותר מ־70 גיגה־ואט־שעה של הסכמי אספקה לנתרן.

מערכת האגירה של CATL, Tener Sodium, הושקה ביוני 2026 במינכן. לפי החברה, יחידה אחת מכילה יותר מ־30 מגה־ואט־שעה, עם יעילות הלוך־חזור של 95% ו־70% מהקיבולת אחרי 20 שנה. לפי pv magazine, אחד מאנשי CATL הגדיר את עקומות הבלאי שהוצגו בוובינר "הערכות ישנות". לפי CATL, המשלוחים המצטברים יגיעו לגיגה־ואט־שעה עד סוף 2026, והמשלוחים לחו"ל יתחילו ביוני 2027. ‏Wood Mackenzie כותבת ש־CATL מכוונת ל"לפחות" גיגה־ואט־שעה אחת של משלוחים עד סוף 2026. לפי pv magazine, המערכת כבר נמסרת בסין. אישור בלתי תלוי למסירה ספציפית לא מצאתי.

ברכב, לפי CarNewsChina, CATL צופה ש־10,000 עד 20,000 מכוניות יקבלו סוללת נתרן ב־2026. רכב הנוסעים הראשון עם Naxtra הוא Changan Nevo A06. CATL היא ספקית הנתרן הבלעדית של כל המותגים של צ'אנגאן, כולל Avatr ו־Deepal.

‏BYD ו־HiNa

לפי IEA, BYD התחילה לבנות את מפעל הנתרן הראשון שלה בינואר 2024. Wood Mackenzie מייחסת לה כושר ייצור מתוכנן של 30 גיגה־ואט־שעה בסין. בפברואר 2026 BYD אמרה שפיתחה סוללות נתרן עם עד 10,000 מחזורים, ושמועד הייצור ההמוני ייקבע "לפי הביקוש בשוק ושל הלקוחות". ניסוח זהיר בהרבה.

‏HiNa, חברה קטנה שקשורה לאקדמיה הסינית למדעים, הייתה הראשונה שהכניסה נתרן למכונית. בפברואר 2023 היא הציגה רכב ניסוי, ובינואר 2024 החלו המסירות של JAC Yiwei עם התאים שלה: סוללה של 23.2 קוט"ש וטווח של 230 ק"מ לפי תקן CLTC.

מחוץ לסין

‏Peak Energy האמריקאית חתמה בנובמבר 2025 על הסכם עם Jupiter Power לאספקה של עד 4.75 גיגה־ואט־שעה בין 2027 ל־2030. השלב הוודאי הוא כ־720 מגה־ואט־שעה ב־2027, והשאר הוא אופציה. Northvolt השבדית הציגה תא נתרן ב־2023, ופשטה רגל במרץ 2025.

מי נכשל: ‏Natron ו־Bedrock

‏Natron Energy מקליפורניה, שעבדה עם כימיה של כחול פרוסי, הודיעה לעובדים ב־3.9.2025 שהיא סוגרת את פעילותה. היא תכננה מפעל של 1.4 מיליארד דולר בצפון קרוליינה. לפי E&E News, כך נכתב במזכר הפנימי: "We will not be in a position to deliver on any current or future orders". הסיבה, לפי E&E News ו־DCD, הייתה שהחברה לא הצליחה לגייס מספיק הון.

איפה זה יופיע קודם: אגירה, רכבים קטנים, ולא (עדיין) רכב משפחתי

‏IEA ו־BCG מגיעות לאותה רשימה: אגירה נייחת, דו־גלגליים ותלת־גלגליים, מכוניות קטנות לטווח קצר, רכבי חלוקה עירוניים, מלגזות וסוללות עזר. באגירה הצפיפות פחות חשובה, ומה שחשוב הוא מחזורי חיים, בטיחות ועמידות בטמפרטורות. במכונית משפחתית לטווח ארוך הצפיפות היא האילוץ המכריע.

‏BNEF, לפי BessTech, צופה שנתרן יהיה 8% מפריסת האגירה הנייחת ב־2035. מנגד, BNEF עצמה כותבת ש־LFP צפויה להישאר הכימיה העיקרית באגירה בעשור הקרוב, ו־Wood Mackenzie כותבת שבפרויקטים שנבנים היום "LFP נשארת הבחירה הבנקאית". נתרן נכנס לאגירה, אבל לא מחליף בה את LFP.

סין שולטת גם כאן

החשש מתלות בסין בליתיום הוא אחד הטיעונים בעד נתרן, ולכן הנתון הבא מפתיע: לפי IEA, יותר מ־95% מכושר הייצור שיפעל ב־2030, כולל מפעלים קיימים ומוכרזים, נמצא בסין. לפי BessTech, BNEF מעריכה 98%. IEA מוסיפה ששרשרת האספקה של הפחמן הקשה "מפותחת בצורה חלקית" ומרוכזת בסין, ושגם LG Energy Solution הקוריאנית בחרה להקים קו ניסוי לנתרן דווקא במפעל שלה בננג'ינג. היתרון היחיד בצד הזה: לפי IEA, כריית המינרלים שנתרן צריך מפוזרת גיאוגרפית יותר. מי שרוצה להבין את המנוף הסיני בשרשראות אספקה יכול לקרוא על מגנטים מעפרות נדירות ועל סיכון גיאופוליטי.

יש גם סכנה של עודף: לפי BessTech, BNEF מעריכה שכושר הייצור ב־2030 יהיה גדול פי ארבעה ויותר מהביקוש לנתרן באותה שנה.

מס הקנייה החדש והפטור לנתרן עד 2028

ב־17.7.2026 פרסמו משרד האוצר, המכס ורשות המסים בסין את הודעה מס' 20 לשנת 2026. לפיה, החל מ־1.9.2026 סוללות ליתיום־יון, ובכלל זה LFP, יחויבו במס צריכה של 2%, ומ־1.9.2027 במס של 4%. סוללות נתרן־יון, סוללות מצב מוצק ותאי דלק פטורות מ־1.9.2026 עד 31.12.2028. כלכליסט ו־Wood Mackenzie מתארים את המהלך באופן דומה. כלכליסט כתב שסוללות הנתרן חויבו עד כה במס של 4%. זה מתיישב עם הכללים מ־2015: אז הוטל על סוללות מס צריכה של 4%, וסוללות ליתיום־יון נכללו ברשימת הפטורים, אבל נתרן־יון לא הופיעה בה. כלומר, ליתיום־יון מאבדת פטור שהיה לה מאז 2015, ונתרן עוברת ממס מלא לפטור. כדי ליהנות מהפטור, המוצר צריך לעמוד בתקן לאומי ולהציג דוח בדיקה של מעבדה מוסמכת.

ומה זה אומר לישראל

בינתיים מעט. לא מצאתי מקור לפרויקט אגירה בישראל שמבוסס על נתרן, ולא מקור למוצר נתרן ביתי שנמכר כאן. לפי כלכליסט, HyperStrong, שחתמה על 60 גיגה־ואט־שעה עם CATL, "פועלת בישראל מתחילת 2025". מה שכן רלוונטי: מס סיני, פטור סיני ומחיר ליתיום בסין משפיעים על כל מי שקונה ציוד אגירה מסין. כמה זה ישפיע על מחירי הפרויקטים בישראל: אין נתון.

שתי הסתייגויות. היתרון הבולט של הנתרן, ביצועים בקור קיצוני, כמעט לא רלוונטי לאקלים הישראלי. ייתכן שהעמידות לחום רלוונטית יותר, אבל אין לי מקור שבדק את זה בתנאי ישראל. ולגבי רכב: צ'אנגאן נמכרת בישראל, אבל לא הוכרז מועד לדגמי נתרן בשוק הזה. אגירה היא חלק מאותה בעיית רשת שמתוארת במחסור בשנאים.

היקף השוק: שלושה מספרים שאי אפשר לחבר

‏IEA כותבת שב־2025 הייצור העולמי של סוללות נתרן היה פחות מ־1% מהייצור של סוללות ליתיום־יון, ושכושר הייצור שלהן קצת יותר מ־1% מכושר הייצור של הליתיום. BCG מדווחת על כ־9 גיגה־ואט־שעה של משלוחי תאים ב־2025, ומסייגת שזה נתון "מדווח". BNEF, לפי BessTech, מעריכה ביקוש של "יותר מגיגה־ואט־שעה אחת" ב־2025. אלה מדדים שונים, ואני לא מחברת ביניהם.

לגבי העתיד, BCG מציגה טווח רחב: 20 גיגה־ואט־שעה ב־2030 ו־75 ב־2035 בתרחיש הנמוך, 150 ו־460 בתרחיש הגבוה. זה בין 1% ל־4% מכלל הביקוש לסוללות ב־2030.

הטיעון הנגדי: למה ייתכן שהנתרן יישאר נישה

הטיעון החזק ביותר נגד נתרן הוא ש־LFP לא עומדת במקום. לפי BCG, תאי LFP הגיעו ל־40 עד 45 דולר לקוט"ש בסין ברבעון הרביעי של 2025, בזמן שמחיר הליתיום היה בשפל היסטורי. BCG כותבת ש־LFP כבר פתרה את בעיות העלות, הבטיחות, החום ומחזורי החיים, ובנתה היסטוריה שבנקים וחברות ביטוח סומכים עליה, ולכן הרף לנתרן גבוה יותר. בנוסף, מחיר הליתיום ירד ב־10% בחודש האחרון, וכושר הייצור המתוכנן לנתרן גדול בהרבה מהביקוש הצפוי. וכל טענות הביצועים החזקות, 10,000 ו־15,000 מחזורים ו־20 שנות חיים, מגיעות מהיצרניות ומבדיקות מואצות.

מנגד, שתי יצרניות הסוללות הגדולות בעולם, CATL ו־BYD, כבר נמצאות בתחום. יש יותר מ־70 גיגה־ואט־שעה של הסכמי אספקה. סין נותנת לנתרן יתרון מס עד סוף 2028. ומחיר הליתיום כבר הוכיח שהוא יכול לזנק פי כמה בתוך שנה. לפי IEA, ליצרניות הגדולות נתרן הוא גידור מפני קפיצות כאלה.

שלושה תרחישים

תרחיש 1: דו־קיום (תרחיש הבסיס של BCG). נתרן תופס נתח באגירה ובכלי רכב קטנים, ו־LFP נשארת הכימיה המרכזית. גם BCG וגם Wood Mackenzie מתארות שוק שמשרתות בו כמה כימיות. סימנים: CATL מדווחת על גיגה־ואט־שעה של משלוחים בסוף 2026; המשלוחים לחו"ל מתחילים בקיץ 2027; Peak Energy מספקת את 720 המגה־ואט־שעה הראשונים.

תרחיש 2: הליתיום מזנק שוב, והנתרן מאיץ. מחיר הליתיום חוזר למגמת עלייה ממושכת, הפער במחיר התא נסגר מהר, והשוק מתקרב לתרחיש הגבוה של BCG, כ־150 גיגה־ואט־שעה ב־2030. סימנים: מחיר ליתיום קרבונט בסין עולה לאורך חודשים ולא רק לשבוע; הערכת המחיר הבאה של BNEF מראה פער מצטמצם; הסכמי אספקה חדשים בהיקף של עשרות גיגה־ואט־שעה מחוץ לסין.

תרחיש 3: הליתיום נשאר זול, והנתרן נשאר נישה. LFP ממשיכה להוזיל, עודף כושר הייצור בסין מוריד מחירים, ונתרן נשאר בשולי השוק, קרוב לתרחיש הנמוך של BCG, 20 גיגה־ואט־שעה ב־2030. סימנים: "ייצור המוני מלא" של CATL נדחה; עוד חברות מחוץ לסין נסגרות כמו Natron ו־Bedrock; תעודות האחריות ל־20 שנה לא מקבלות גיבוי מבנקים ומבטחים.

המסקנה שלי

אחרי שקראתי את המקורות, אני חושבת שהשאלה "האם נתרן יחליף את הליתיום" היא שאלה לא נכונה. אף אחד מגופי המחקר שקראתי לא צופה החלפה. השאלה הנכונה היא איפה הפשרה של הנתרן שווה את המחיר: פחות אנרגיה לקילוגרם, תמורת עמידות בקור, אורך חיים ובלי ליתיום. התשובה היום היא אגירה ורכבים קטנים, בעיקר בסין.

הדבר השני שלמדתי מההיסטוריה הוא שהנתרן לא נכשל טכנולוגית, הוא נכשל במחיר. כבר ב־2000 היה ידוע איך לבנות אנודה טובה, אבל כל עוד הליתיום היה זול לא היה תמריץ. כל גל של עניין בנתרן הגיע אחרי זינוק בליתיום, וכל גל של כישלונות הגיע אחרי שהמחיר צנח. זה מה שמבדיל את 2026: לראשונה יש מי שמייצרת בהיקף, ושני המחזורים כבר לא חייבים להיות זהים. ובכל זאת, הירידה של 10% בחודש האחרון במחיר הליתיום היא תזכורת שהדינמיקה לא נעלמה.

והדבר השלישי: גם אם הנתרן יצליח, הוא לא יגוון את שרשרת האספקה מחוץ לסין בעשור הזה, כי כמעט כל כושר הייצור שם. ייתכן שהשאלה המעניינת היא לא "נתרן או ליתיום", אלא מי מסוגל להחזיק את שתי שרשראות הייצור במקביל, כמו ש־IEA מתארת את היצרניות הגדולות. זו השערה, לא המלצה (על העיקרון: פיזור השקעות).

מה חשוב לזכור?

  1. סוללת נתרן־יון עובדת כמו סוללת ליתיום, עם נתרן בקתודה, פחמן קשה באנודה ואלומיניום בשני הצדדים.
  2. הצפיפות נמוכה יותר: עד כ־175 ואט־שעה לק"ג, לעומת עד 205 ל־LFP ועד 265 ל־NMC, לפי IEA.
  3. שלושה גופי מחקר מסכימים שנתרן עדיין לא זול יותר מ־LFP, אבל חלוקים במועד שבו המחיר ישתווה. ההערכות שונות בתאריך ובמכנה, ואין לחבר ביניהן.
  4. מחיר הליתיום הוא המשתנה המכריע. הוא קבע את העלייה, את הדעיכה ואת העלייה המחודשת של הנתרן.
  5. יותר מ־95% מכושר הייצור שמתוכנן ל־2030 נמצא בסין, וסין פטרה את הנתרן ממס צריכה עד סוף 2028.

מה עדיין לא ידוע?

  1. האם CATL תגיע ל"ייצור המוני מלא" ולגיגה־ואט־שעה של משלוחים עד סוף 2026, ואיך זה יאומת באופן בלתי תלוי.
  2. האם טענות היצרניות על 10,000 עד 15,000 מחזורים ו־20 שנות חיים יחזיקו בשטח, ולא רק בבדיקות מואצות.
  3. לאן ילך מחיר הליתיום, והאם סין תאריך את הפטור לנתרן אחרי 2028.

אילו נתונים כדאי לעקוב אחריהם?

  • מחיר ליתיום קרבונט בדרגת סוללות בסין: לפי מגמה של חודשים, לא לפי יום אחד.
  • ‏BNEF: הערכת המחיר הבאה לתא נתרן מול תא LFP. רצוי מהדוח המקורי ולא מסיכום משני.
  • ‏CATL: דיווח על משלוחים מצטברים של Tener Sodium ועל ייצור המוני של Naxtra; מועד המשלוחים לחו"ל.
  • ‏BYD: האם תודיע על מועד לייצור המוני של סוללות נתרן.
  • ‏Peak Energy: האם ה־720 מגה־ואט־שעה הראשונים ל־Jupiter Power יסופקו ב־2027.
  • סין: ניסוח הסופי של התקנים הלאומיים שמזכים בפטור, וכל שינוי במס אחרי 2028.
  • ישראל: פרויקט אגירה ראשון על בסיס נתרן, אם יוכרז.

שאלות ותשובות

מה זה סוללת נתרן יון, ובמה היא שונה מליתיום? סוללה נטענת שבה יוני נתרן נעים בין הקתודה לאנודה, כמו בסוללת ליתיום־יון. היא עמידה יותר בקור ולא תלויה בליתיום, אבל אוגרת פחות אנרגיה לכל קילוגרם.

האם סוללת נתרן זולה יותר? נכון ל־2026, לא. לפי BNEF (דרך מקור משני) ולפי BCG, תא נתרן יקר מתא LFP בסין. Wood Mackenzie צופה שוויון ברמת התא אצל המובילות עד סוף 2026.

האם יש מכוניות עם סוללת נתרן? כן, בסין. המסירות הסדרתיות הראשונות היו של JAC Yiwei בינואר 2024, ו־CATL צופה 10,000 עד 20,000 מכוניות עם הסוללות שלה ב־2026.

מי מייצר סוללות נתרן? בעיקר יצרניות סיניות: CATL, ‏BYD ו־HiNa, ועוד. מחוץ לסין יש חברות קטנות יותר, כמו Peak Energy האמריקאית.

האם אפשר לקנות סוללת נתרן לבית בישראל? לא מצאתי מקור למוצר כזה שזמין בישראל.

נתרן יון: חיובי או שלילי? יון נתרן טעון במטען חיובי. זה גם היון שנע בתוך סוללת הנתרן.

קהילת הדיסקורד "מתחת לרדאר" · עם אפרת ועמרי

לא לומדים את השוק לבד: ממשיכים ביחד, כל יום

אהבתם לפרק את הסיפור שמאחורי החברה? זה בדיוק מה שקורה בחדר שלי בקהילה, יחד עם הניתוח הטכני של עמרי. אצלנו יש ארבעה חדרים, וכל אחד מהם עושה משהו אחר:

  • החדר של אפרתאנליזות, והסיפור שמאחורי החברות שאני בודקת.
  • החדר של עמריניתוח טכני של מניות שזזות עכשיו, ללמידה בלבד. לא המלצות לקנות או למכור.
  • חדר לימודוובינרים והקלטות שאפשר לחזור אליהם.
  • חדר דיוניםשואלים, זורקים רעיונות ומדברים עם אנשים שחיים את אותו עולם.

וכל יום יש גם קובץ הכנה ליום המסחר, כדי לפתוח את היום מוכנים.

60 ₪ החודש הראשון, במבצע · ומהחודש השני: 300 ₪ לחודש. אפשר להפסיק מתי שרוצים, בלי התחייבות.

דיסקורד היא אפליקציה חינמית לטלפון ולמחשב. פחות מתאים למי שמחפש המלצות קנייה או מכירה. הניתוחים בקהילה הם ללמידה ולדיון בלבד. אין באתר קישור ישיר לדיסקורד. פרטי ההצטרפות נמסרים באופן אישי אחרי הפנייה.

הרצאות לחברות, לוועדי עובדים ולכנסים

רוצים את אפרת אצלכם בארגון?

אוהבים לפרק כותרות כמו בכתבה הזאת? זה בדיוק מה שאפרת עושה גם מהבמה, בלי המלצות קנייה. אפרת מעבירה הרצאות על AI, קריפטו ושוק ההון בשפה של כולם: 90 דקות (או 45 או 60), בזום או פרונטלית, בעברית או באנגלית, בכל הארץ ובעולם. משאירים פרטים ובודקים תאריך.

יצירת קשר

תשאירו פרטים, ואני אחזור אליכם בעצמי

תסמנו מה מעניין אתכם ולחצו "שליחת הפרטים לאפרת". הפרטים מגיעים ישר אליי, בלי לפתוח מייל ובלי עוד שלב. מעדיפים וואטסאפ? יש כפתור גם לזה. אני עונה לכל אחד ואחת בעצמי, עם התאריך של המחזור הקרוב וכל הפרטים. ואם זה בשביל הקהילה: החודש הראשון ב־60 ₪ במבצע, ואחר כך 300 ₪ לחודש.

משאירים פרטים? חודש בקהילה ב־60 ₪ בלבד

חודש בקהילת הדיסקורד ב־60 ₪ בלבד

ארבעה חדרים, הכנה יומית ליום המסחר ושיחה חיה. אני חוזרת לכל פנייה באופן אישי עם פרטי ההצטרפות.

קהילת הדיסקורד "מתחת לרדאר" · עם אפרת ועמרי

זה מה שמחכה לכם בקהילה:

  • ארבעה חדרים: החדר שלי, החדר של עמרי, חדר לימוד עם וובינרים והקלטות, וחדר דיונים לשאלות.
  • כל יום קובץ הכנה ליום המסחר, כדי לפתוח את היום מוכנים.
  • לא צריך ידע קודם. שואלים כל שאלה ולומדים ביחד.

60 ₪ החודש הראשון, במבצע · ומהחודש השני: 300 ₪ לחודש. אפשר להפסיק מתי שרוצים, בלי התחייבות.

אחרי השליחה אני חוזרת אליכם בעצמי, עם כל מה שצריך כדי להצטרף ולהיכנס לחדרים.

שדות שמסומנים ב־כוכבית הם שדות חובה.

במה מתעניינים? (חובה)

השליחה דורשת סימון של תיבת ההסכמה.

כשתלחצו "שליחת הפרטים לאפרת", הפרטים יישלחו ישירות למייל של אפרת, ועותק יישמר בקובץ פרטי בשרת לטיפול בפנייה. בכפתור הוואטסאפ ההודעה נשלחת מהאפליקציה שלכם אל 050-756-0642. מדיניות הפרטיות.